עובדי הסיעוד בחזית העורף: בין הלבנה לגירוש - סיפורם של אלפי מטפלים זרים בצל המלחמה
בעוד מרבית האזרחים מצאו מחסה במקלטים, אלפי עובדים זרים נשארו לצד מטופליהם הקשישים והחולים תחת מטחי הטילים. עכשיו, לאחר חודשי מלחמה, עולה השאלה מה יעלה בגורלם
מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, סיפוריהם של עובדי הסיעוד הזרים בישראל זוכים לתשומת לב ציבורית. רוזה מהפיליפינים, שטיפלה בניצול שואה בן 94 בעוטף עזה, סירבה לעזוב את הקשיש גם כשהרקטות נפלו. סומחאי מתאילנד נשאר בחיפה לסעוד את המטופלת שלו, אישה קשישה המרותקת למיטה, למרות שמשפחתו התחננה שיחזור הביתה. אלו רק שניים מתוך אלפי עובדים זרים שבחרו להישאר - חלקם באופן חוקי, וחלקם שנמצאים בארץ ללא מעמד תקף.
המציאות המורכבת: בין תרומה לחוסר מעמד
עורך דין זרי חזן, יו"ר וועדת הגירה בלשכת עו"ד הדין עם למעלה מ- 20 שנות ניסיון, מסביר את המורכבות: "אנחנו רואים שני סוגי מקרים מרכזיים. הראשון הוא עובדים זרים שהגיעו לישראל באופן חוקי עם אשרת עבודה, אך מסיבות שונות המעמד שלהם פג או שהם עברו למעסיק אחר ללא היתר. השני הוא עובדים שנכנסו לארץ כתיירים ונשארו לעבוד ללא היתר כלל."
במהלך המלחמה, מאות עובדים זרים בסיעוד מילאו תפקיד קריטי בטיפול בקשישים, למרות המצב הבטחוני,אך נקלעו למצב בעייתי., עובדי סיעוד שתקופת ההעסקה החוקית שלהם הסתיימה, אך הוגשה עבורם בקשה לויזה סיעודית הומניטרית בין התאריכים 7/10/2023 – 30/4/2025 אשר נדחתה, זכאים להמשיך את עבודתם אצל אותו המטופל ללא סכנת גירוש, אך הם לא זכאים לאשרת עבודה בתוקף, מה שמגביל אותם ביציאה מגבולות המדינה.
מהי "הלבנה" של עובדים זרים?
המונח "הלבנה" מתייחס להחלטת ממשלה לפיה המדינה מאפשרת לעובדים זרים שנמצאים בארץ ללא מעמד חוקי להסדיר את מעמדם. "במסגרת הלבנה, העובדים יכולים להגיש בקשה למשרד הפנים לקבלת אשרת עבודה או היתר שהייה חוקי, תוך עמידה בתנאים מסוימים," מפרט עו"ד חזן. "זהו תהליך חד-פעמי שהמדינה מפעילה במצבים מיוחדים, כאשר יש צורך הומניטרי משמעותי."
התהליך אינו מעניק אזרחות או תושבות קבע, אלא מעמד זמני שמאפשר לעובד להמשיך לעבוד ולהתגורר בישראל באופן חוקי לתקופה מוגדרת, לרוב מספר שנים, אצל אותו מעסיק שהוועדה אישרה.
תקדימים היסטוריים
תהליכי הלבנה אינם חדשים בישראל. המקרה המשמעותי ביותר התרחש בשנת 2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה. באותה תקופה, המשק הישראלי סבל ממחסור חריף בעובדים. הממשלה החליטה על תוכנית הלבנה מקיפה שאפשרה לעובדים הזרים הבלתי חוקיים להסדיר את מעמדם.
"ב-2002 המדינה הבינה שאין לה ברירה," מסביר עו"ד חזן. "המשק קרס, והעובדים הזרים שכבר היו בארץ היו הפתרון המיידי היחידי. נקבעו קריטריונים ברורים, ומי שעמד בהם - קיבל היתר עבודה חוקי."
תהליך דומה, אם כי מצומצם יותר, התרחש גם בשנת 2010, כאשר הממשלה הסדירה את מעמדם של ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל ושילדותם עברה כאן.
המחסור החריף: מעסיקים נאלצים לפנות לעובדים זרים ללא מעמד
המלחמה והמצב הביטחוני המתמשך יצרו משבר במגזר הסיעוד בישראל. אלפי משפחות המטפלות בקשישים ובחולים כרוניים מוצאות עצמן ללא פתרון, כאשר עובדים זרים חדשים פשוט מסרבים להגיע לארץ. "אנחנו רואים ירידה דרמטית במספר העובדים המוכנים להגיע לישראל," מסביר עו"ד חזן. "משפחות בארצות זרות רואות את החדשות ופשוט לא מאפשרות לבני משפחה לעבוד בישראל"
המחסור החריף הוביל למצב פרדוקסלי ובעייתי: משפחות נואשות, שאין להן ברירה אחרת, פונות לעובדים זרים שנמצאים בארץ ללא מעמד חוקי. "יש קשישים מרותקים למיטה שזקוקים לטיפול 24/7," מתאר עו"ד חזן את המציאות בשטח. "המשפחות לא יכולות להרשות לעצמן להמתין חודשים לעובד חוקי שאולי לא יגיע בכלל. הן נאלצות לבחור בין השארת קרוב משפחה ללא טיפול הולם - דבר שמסכן חיים - לבין העסקת עובד זר ללא היתר"
מצב זה יצר מעגל בעייתי: המעסיקים החוקיים נאלצים להפר את החוק כדי לספק צורך אנושי בסיסי, בעוד העובדים הזרים ללא מעמד ממשיכים לחיות בפחד מפני גירוש, למרות שהם ממלאים תפקיד חיוני במשק. "זו בדיוק הסיבה שאני מאמין שתוכנית הלבנה היא לא רק רצויה - היא הכרחית," מדגיש עו"ד חזן. "המדינה צריכה להכיר במציאות הזו ולספק פתרון שיאפשר גם לשמור על החוק וגם לתת מענה למשבר האנושי והכלכלי בשטח."
מה קורה עכשיו? הדיון הממשלתי
נכון לאפריל 2025 הופסקה הארכה הגורפת, טרם התקבלה החלטה בנושא, והמטפלים הסעודיים עדיין נמצאים במצב הביניים. מספר משרדי ממשלה, לוחצים על משרד הפנים לאשר תוכנית הלבנה חדשה בעקבות המצב. הטענה המרכזית: המשק הישראלי זקוק נואשות לכוח עבודה, והעובדים הזרים שכבר נמצאים בארץ ושהוכיחו את מחויבותם במהלך המלחמה - ראויים להזדמנות שנייה.
עו"ד חזן זהיר בתחזיותיו: "אני עובד בתחום זה למעלה מ-20 שנה, ואני יכול לומר שהמצב הנוכחי דומה מאוד למה שקרה ב-2002. יש לחץ עצום מהשטח, המעסיקים זועקים, והמדינה מבינה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה גירוש המוני של עובדים שהמשק תלוי בהם. "
עם זאת, יש גם התנגדות משמעותית. משרד הפנים חושש מתקדים שיעודד הגירה בלתי חוקית. "המדינה צריכה למצוא איזון עדין," מוסיף עו"ד חזן. "מצד אחד, להכיר בתרומה ובמצוקה האנושית. מצד שני, לא ליצור מצב שבו אנשים יבינו שאפשר פשוט להישאר באופן בלתי חוקי ולחכות להלבנה."
מעסיק עובד זר?
עו"ד חזן ממליץ למעסיקים של עובדים זרים לא חוקיים, העומדים בתנאי צו השעה, להיערך לשני המצבים – האחד קבלת מעמד חוקי לעובד הסיעודי, שזה המצב הרצוי, והמצב השני סירוב ההלבנה ובכך המעסיק מסתכן בהעסקת עובד זר לא חוקי, המהווה עבירה פלילית.
לסיכום: בין צדק להלכה
המצב של עובדים זרים בישראל בעקבות המלחמה מעלה שאלות מורכבות על צדק, חוק, וכלכלה. מצד אחד, המדינה חייבת לאכוף את חוקי ההגירה ולשמור על ריבונותה. מצד שני, ישנה מורכבות בהבאת עובדים זרים בסעוד במצב בטחוני זה ויש משמעות לעובדים שבחרו להישאר במשך תקופה מורכבת זו לצד הקשישים הסעודיים.
בינתיים, אלפי עובדים זרים ממשיכים לטפל, לעבוד, ולחיות בצל אי הוודאות, מקווים שהתרומה שלהם לא תישכח כשהזמן לקבל החלטות יגיע.
מאת עו"ד זרי חזן – יו"ר וועדת הגירה ועובדים זרים בלשכת עו"ד, עו"ד זרי חזן ושות'
d&b – לדעת להחליט
