האוצר פרסם צווים לביטול מסי הסוכר והחד"פ; אובדן ההכנסות למדינה - 1.4 מיליארד שקל
משרד האוצר פרסם צווים להערות הציבור על המסים שהיו אמורים לחול מ-2025. שר האוצר והממשלה מבקשים לבטל את המסים "בשל ההסכמים הקואלציוניים" וכדי "לא להכביד את נטל המס", ובמקביל מעלים מסים בהיקף של 20 מיליארד שקל בשנה
משרד האוצר פרסם להערות הציבור שני צוים המבקשים לבטל באופן קבוע את המסים על כלים חד פעמיים ועל משקאות ממותקים. המסים היו אמורים לחול אוטומטית בראשית שנת 2025, אך שר האוצר והממשלה מבקשים לבטל את המסים הללו בשם 'ההסכמים הקואלציוניים שנחתו על רקע הקמת הממשלה ה-37', ו'בשל השאיפה שלא להכביד את נטל המס המוטל על הצרכנים בעת הזו'. במקביל להפחתת המס הזו, הממשלה מעלה מסים בהיקף של כ-20 מיליארד שקל, דרך העלאת מע"מ, מס הכנסה, ומס ביטוח לאומי.
לכלכליסט נודע כי עדיין מתקיימים מגעים שמס משקאות ממותקים לא יבוטל, וכי פרסום הצוים היום נובע מכך שאם לא יפרסמו את הצוים בימים הקרובים, הרי שלא יהיה מספיק זמן להערות הציבור עד לכניסת שנת 2025.
דברי ההסבר בנוגע למס המשקאות ממותקים, מדגישים כי מס הקניה הוריד את הצריכה במשקאות הממוסים בכ-12%, וכי אחרי ביטול המס הצריכה עלתה ב-5%. כמו כן, בדברי ההסבר מוזכר כי מחירי המשקאות הממותקים לצרכן עלו בשיעור גבוה יותר מאשר המס, בין היתר בשל העובדה שגם הוטלה חובת פקדון של 30 אגורות על בקבוקים עם נפח של ליטר וחצי ומעלה. עם זאת, ביטול המס לא הביא לירידת המחיר באותו היקף, כך שהמשמעות היא, כמו שכותבים נציגי הממשלה כי "הירידה בהכנסות המדינה בביטול המס לא התגלגלה במלואה לצרכן". ובעברית: חלק מהמס הפך להעלאת מחיר קבועה שהיצרניות נהנות ממנה. ביטול מס המשקאות לבדו, יביא לאובדן הכנסות של 1.05 מיליארד שקל.
בנוגע לכלים חד פעמיים מפלסטיק, דברי ההסבר מדגישים כי המס הביא לירידה חדה של 33% בצריכת כלים חד פעמיים, אך ביטול המס בפברואר 2023 הביא לעלייה חוזרת ברכישת כלי הפלסטיק החד פעמיים בהיקף של 34%. גם כאן, מבקש הצו "למחוק את המיסוי על הכלים החד הפעמיים" באופן קבוע, וזאת גם לשם המטרה "להקל את נטל המס על הציבור לנוכח אתגרי התקופה". ביטול המס יביא לאובדן הכנסות של כ-378 מיליון שקל מדי שנה.
למרות פרסום הצוים, יש עוד דרך עד לביטול המס. ראשית, יש כשבועיים עד לתום תקופת הערות הציבור. אחרי תום תקופת ההערות, השר חותם על הצו ואז המס בטל. שנית, בחודשיים שאחרי ביטול המס, יכול כל אחד מחברי הכנסת להעלות את ביטול המס להצבעה במליאה, אם יש רוב נגד ביטול המס, המס נשאר. שלישית, במקרה הנוכחי שמדובר בהורדת מסים משמעותית, הרי שההמלצה של היועצת המשפטית לכנסת שוועדת הכספים תקיים דיון על ביטול המס בכל מקרה.
כדאי להדגיש, ביטולי המס הללו תמוהים במיוחד בשנה זו שכן בה יש צורך בהעלאת מסים רחבה, והממשלה נאלצה לעלות מסים שנחשבים לבעייתים בהרבה מאשר מס המשקאות ומס הכלים החד פעמיים. כך לדוגמה, מובטלת ההצמדה לאינפלציה של מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי, מס ביטוח לאומי מועלה בהיקף של 5.5 מיליארד שקל, והמע"מ מועלה באחוז, מהלך שמביא כ-7 מיליארד שקל לקופת המדינה.
לפני כשבוע, בית המשפט העליון הכריע כי למרות שביטול המס על משקאות ממותקים על ידי השר סמוטריץ' לא נעשתה באופן מנומק וסדור, הרי שזו עדיין סמכותו. לפי האמור בפסק הדין סמוטריץ' שלח הודעה לבית המשפט ובה הוא אמר שהתנגדותו למס נובעת "מתפיסתו העקרונית כאיש ימין כלכלי, אשר איננו מאמין על דרך הכלל בחינוך הציבור של הטלת מיסוי". השופט עופר גרוסקופף – שלא חלק על סמכותו של סמוטריץ' לביטול המס – העיר שטיעוניו של סמוטריץ' אינם כל כך רלוונטיים. שכן את המיסוי על הסוכר "איננו מיסוי פטרנליסטי טהור, אלא מס פיגוביאני המתקן את כשל השוק שנוצר עקב ההשפעות החיצוניות השליליות של צריכת המשקאות המתוקים על ידי הציבור. במיוחד בהינתן שבמדינת ישראל קיים ביטוח בריאות ממלכתי, ועל כן העובדה שאדם צורך מוצרים המזיקים לבריאותו משליכה לא רק עליו, אלא גם על העלות הכללית של קיום מערכת הבריאות הציבורית".
גרוסקופף גם מסיים את פסיקתו בהסתכלות על המציאות הנוכחית ערב תקציב 2025 וכתב "המצב הכלכלי בו מצויה מדינת ישראל בעת הזו מחייב, כפי שניתן להתרשם, צעדים כואבים וגזרות כלכליות. במציאות זו, אף אלה שאינם סבורים כי יתרונותיו של המיסוי על משקאות מתוקים בשגרה עולים על חסרונותיו, עשויים להגיע למסקנה כי בכל זאת יש הצדקה לגייס באמצעותו כ-900 מיליון שקל לטובת הקופה הציבורית (כהערכת גורמי המקצוע במשרד האוצר), כשמשווים אותו לאמצעים חלופיים בהם ניתן לנקוט על מנת לקדם את צרכי השעה".
