מהבנק ועד קופות החולים: המדינה מקדמת מערכת הזדהות אחת לכולם
מערך הסייבר הלאומי חושף תוכנית שתאפשר לבנקים, חברות ביטוח, קופות חולים וגופים פרטיים נוספים לאמת את זהות לקוחותיהם באמצעות מערכת ממשלתית מרכזית, שבה רשומים כבר 5.5 מיליון ישראלים. התוכנית כוללת גם ארנק דיגיטלי שירכז תעודות, רישיונות ואישורים רשמיים, במטרה לצמצם את הבירוקרטיה ואת הסיכון להונאות ולגניבת זהות
עם אחד, זהות אחת? מערך הסייבר חושף היום (א') תוכנית אסטרטגית להקמת מערכת הזדהות לאומית שתאפשר לגופים פרטיים (דוגמת בנקים, חברות ביטוח או חברות תקשורת) לאמת זהות לקוחות מול מערכת ממשלתית מרכזית, שתכלול גם ארנק דיגיטלי שירכז תעודות, מסמכים ואישורים רשמיים.
ישראל מפעילה מערכת הזדהות לאומית לאתרי ושירותי ממשלה, שבה רשומים כבר 5.5 מיליון אזרחים. לפי התוכנית שמקדם מערך הסייבר, השימוש במערכת ההזדהות יורחב לגופים פרטיים, דוגמת חברות פיננסים, בריאות, תקשורת וביטוח, שיוכלו להשתמש בה על מנת לאמת זהות של לקוחות חדשים שמבקשים להירשם לשירותיהן.
לדברי המערך, הדבר יאפשר אימות זהות לקוח באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית, והימנעות מהצורך לאמת זהות של לקוח חדש באמצעים כמו שליחת תצלום תעודת זהות. האסטרטגיה גובשה על ידי מערך הסייבר בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, אגף תקציבים במשרד האוצר, משרד החשב הכללי ובנק ישראל. היא נחשפת במסגרת שבוע מוכנות הסייבר הלאומי שמצוין השבוע.
"במקום תהליכי הזדהות נפרדים מול גופים שונים, תתאפשר בעתיד עם השלמת התהליך, הזדהות אחת, בטוחה ומהימנה, גם בשירותים ממשלתיים וגם בשירותים של גופים פרטיים, כגון בנקים, חברות ביטוח וגופי בריאות", נמסר מהמערך. המערכת מיועדת לאימות זהות לקוח בהליך ההרשמה בלבד, כאשר לצורך התחברות שוטפת לחשבון אמורים הגופים השונים להמשיך לעשות שימוש באמצעי הזיהוי שלהם (דוגמת שם משתמש וסיסמה או שליחת קוד חד פעמי לסלולר). גם חשבונות המשתמש בגופים הפרטיים יישארו נפרדים, ללא מתן גישה לממשלה.
לצד מערכת ההזדהות מציעה האסטרטגיה ליצור ארנק זהויות לאומי, שיאפשר לאחסן באופן דיגיטלי תעודות, רישיונות, אישורים ומסמכים רשמיים שהונפקו על ידי המדינה. "ניתן יהיה להציג ולאמת מסמכים, להוכיח זכאות לשירותים ולשתף מידע נדרש באופן דיגיטלי ומאובטח, ללא צורך בצילום מסמכים או בהצגתם הפיסית בכל פעם מחדש", נמסר. "השימוש בארנק יוכל להתבצע גם בעת קבלת שירות פנים אל פנים". אף שהארנק ייתר את הצורך בנשיאת תעודות פיסיות, בשלב זה אין תוכנית להפסיק את הנפקתן.
במערך הסייבר סבורים שיישום האסטרטגיה יספק יתרונות משמעותיים בהתמודדות עם הונאות ופשעי גניבת זהות. "כיום, צילומים של תעודות זהות ומסמכים אישיים מועברים ונשמרים במאגרים רבים של גופים שונים, לעתים ללא הגנה מספקת. ריבוי המאגרים מגדיל את החשיפה לדליפות מידע, להתחזויות ולניצול לרעה של פרטים אישיים. אימות זהות באמצעות תשתית לאומית מהימנה יאפשר לצמצם את הצורך באיסוף ובשמירה של עותקי מסמכים מזהים, לחזק את אמינות תהליכי הזיהוי ולהפחית את הסיכון להונאות. לצד זאת, המהלך צפוי לצמצם בירוקרטיה, לקצר תהליכי שירות ולהפחית את הצורך בהגעה פיסית לסניפים", אומרים במערך.
לדברי ראשת היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, נעמה בן צבי, הזדהות לאומית היא תשתית חיונית לקיומה של כלכלה דיגיטלית מתקדמת. "האסטרטגיה שגיבשנו נועדה לחזק את הייצוג הדיגיטלי של התושב בישראל, להגן עליו מפני איומי סייבר והונאות זהות מתקדמות, ולאפשר מתן שירותים מתקדמים, בטוחים ונגישים בכל מרחבי המשק- תוך שמירה על פרטיות הציבור", אמרה.
בן צבי אמרה שבגיבוש התוכנית נלקחו בחשבון שיקולים כמו ריכוז אימות הזהות במערכת אחת. "תמיד יש התלבטות אם לבזר מיגון על הרבה מערכות או להשקיע את כל התשומות במערכת אחת. ביזור גדול כמו שיש היום מייצר סכנה גדולה ומחייב משאבים רבים בהגנה. במימוש התוכנית, זה לא שלא יהיו לבנק עוד מערכות שהוא ישתמש בהן לבסס זהות. זה כלי נוסף חזק שיעזור לו, אבל לא יאחוז את התהליכים באופן מלא".
בתור התחלה מפרסם היום מערך הסייבר טיוטה של האסטרטגיה להערות הציבור, שבהתאם להן ישולבו תיקונים בתוכנית. בשלב הבא תובא האסטרטגיה לאישור הממשלה, לצד תוכנית יישום לטווח של חמש שנים.
