האיראנים מגבירים את הלחץ על תשתית האנרגיה והתעשייה הישראליות
צה"ל מסתיר בדיווחיו את הפגיעות במתקני תשתית רגישים, אבל הנזקים הולכים ונערמים לעיני כל. חגיגת ההישגים של תחילת המלחמה התחלפה במציאות שוחקת, שבה השתיקה של דובר צה"ל, מדיניות היירוטים והפגיעות מחלישים את אמון הציבור במערכות
בפעם השנייה מפרוץ המלחמה הנוכחית מול איראן נפגע אתמול בית הזיקוק שבמפרץ חיפה. רסיסים של טיל שיורט באמצעות מערך ההגנה האווירית פגעו בשני אתרים בתוך המתחם הרגיש, אחד מהם גרם לשריפה של מכל המשמש לאחסנת אלפי קוב בנזין ונוסף פגע במבנה תעשייתי של בזן. דקות אחרי הפגיעה החל לעלות עשן סמיך מהמכל הבוער ונראה למרחקים באזור המפרץ וריחות חזקים של בנזין מילאו את הסביבה. המשרד להגנת הסביבה שלל חשד לדליפה של חומרי מסוכנים מהמצבורים המשמשים את בזן במסגרת תהליכי הייצור שלו.
שברי יירוט של טיל איראני ששוגר לאותו אזור פגעו גם לפני כשבוע וחצי במתחם של בזן וגרמו לנזק בתשתית של חברת נתג"ז, שהשבית למשך כיומיים את אספקת הגז הטבעי ליחידות הייצור של החברה. במלחמה הקודמת עם איראן, ביוני שעבר, שלושה טילים פגעו במתחם של בזן ואחד מהם גרם להרג של שלושה מעובדי החברה ולהרס מוחלט של תחנת כוח פנימית ששמשה לייצור קיטור. היקף הנזק לבזן הוערך אז בכ־220 מיליון דולר.
הסיכונים בחיפה יישארו
הפגיעה אתמול בבזן, השלישית בתוך פחות משנה, אירעה בשעה שהמינהלת לשיקום מפרץ חיפה פרסמה דו"ח לפיו פינוי המתחם המסוכן יושלם רק ב־2031, כשנתיים מעבר לתאריך היעד שנקבעה לו בהחלטת הממשלה בנושא.
שלשום פגע טיל איראני במתחם של מפעל אדמה (לשעבר מכתשים־אגן) באזור התעשייה נאות חובב דרומית לבאר שבע. מחסן שהכיל תוצרת מוגמרת, הכוללת חומרי הדברה לחקלאות, עלה באש ובער במשך שעות ארוכות. כל אותו הזמן עובדים באזור התעשייה נדרשו לסור למרחבים סגורים מהחשש שייחשפו לחומרים מסוכנים.
שיגור הטילים לתשתיות אנרגיה ואתרי ייצור רגישים מבטא את ההיצמדות האיראנית למשוואה שקבעה, לפיה תקיפות מצד ישראל כלפי מתקני גז, נפט ותעשיות צבאיות ייענו במטבע דומה. מהלכים כאלה מצד איראן היו צפויים ובמשק האנרגיה אומרים כי עוד לפני המלחמה מלאים גדולים של חומרים מסוכנים פונו מאתרים החשופים לפגיעה, לצד הגדלת היתירות של דלקים לייצור חשמל.
באיראן מייחסים לישראל תקיפות אוויריות שכוונו לרבים ממתקני האנרגיה החשובים שלה ובהם תחנת הכוח הגרעינית בבושהאר. כמו כן בשבוע הראשון של המלחמה הותקפו מתקנים לאחסון דלק ונפט, שגרמו לבערה ממושכת שאפפה את שמי טהרן בפיח ולאחר מכן ב"גשם שחור". מנהיגיה איימו כי יכוונו את טיליהם לעבר מתקנים רגישים בישראל ובמדינות המפרץ הפרסי.
איראן לא המתינה שמתקני האנרגיה שלה יהיו על הכוונת כדי לראות באלה של שכנותיה, מדינות המפרץ, יעד לגיטימי לתגובה. כבר בימי הלחימה הראשונים איראן הגיבה בשיגור של מטחי טילים ומאות כטב"מים לעבר איחוד האמירויות, קטאר, כווית, סעודיה, בחריין ואחרות – תוך הכוונתם בין השאר למתקני אנרגיה. לפי מעקב של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, מתחילת הלחימה איראן פגעה בשמונה מתקני גז, נפט ודלק, לצד פגיעות בנמלי ים ותעופה, מרכזי דאטה, מפעלים ועוד.
המעקב של INSS אינו מפרט את הפגיעות האיראניות בישראל, על רקע איפול מכוון מצד הצנזורה הצבאית. עם זאת, מדי פעם עולים צילומים וסרטונים ברשתות החברתיות שצילמו אזרחים שהיו עדים לניסיונות הפגיעה בתשתיות חיוניות. כך היה בשבוע שעבר כשטיל איראני ששוגר לעבר תחנת הכוח אורות רבין בחדרה תועד פוגע במרחק לא רב ממתקניה ולפני כן, כשטיל ששיגר חזבאללה מלבנון פגע בלב תחנת התקשורת הלוויינית שבעמק האלה. טילים איראניים, או שברי יירוט שלהם, פגעו בשבועות האחרונים באתרים רגישים נוספים ברחבי הארץ, בהם נמל התעופה בן גוריון שבו ניזוקו קשות שלושה מטוסי מנהלים.
מתחילת המלחמה דובר צה"ל לא מוסר לציבור נתונים על היקף השיגורים לעבר ישראל ועל אחוזי היירוט של הטילים האיראנים באמצעות מערכות ההגנה האוויריות. גם שאר הרשויות הרשמיות במדינה מסתירות מהציבור מידע על פגיעות בתשתיות. כבר בתחילת הלחימה משרד האנרגיה הפסיק לספק עדכונים שוטפים על תמהיל הדלקים המשמשים לייצור חשמל ברקע השבתתן הממושכת של אסדות הגז כריש ולווייתן.
נתונים שחשף כלכליסט בשבוע שעבר מעלים, כי בכל יום שבו אסדת כריש של חברת אנרג'יאן מושבתת עולה 2.3 מיליון שקל וכל יום של השבתת לווייתן עולה לשותפות ניו־מד, שברון ורציו 5.2 מיליון שקל. ככל שמלחמת האנרגיה נמשכת, ספק אם חיל הים ייעתר ללחצים שמופעלים עליו מצד חברות הגז לחדש את פעילות האסדות, מחשש שחידוש פעילותן תדרוש הקצאת כוחות הגנה גדולים, בנוסף לכך שאסדות פעילות פגיעות מאוד לעומת כאלה שאינן פעילות.
בעוד הרשויות מנסות למזער פגיעות ופרסומים עליהן, לרוב הן נחשפות בעקבות נזק משמעותי או במקרים של הרג או פציעה. ההסברים הניתנים לגישה זו קשורים לערפל הקרב של ישראל מול איראן, כשברקע החשש שזמינות של נתונים ופרטים ביחס לתוצאות מתקפותיה ישמשו אותה לשיפור ביצועים בהמשך המלחמה.
ההישגים נשחקים
אלא שגם הסתרה מכוונת של מידע, ובייחוד תוך הקבלתה להאדרת ההישגים המבצעיים של ישראל וארה"ב בלחימה באיראן והתפארות בהם, עלולה לגבות מחיר בצורת פגיעה באמון הציבור ברשויות המדינה. כל זאת כשעוד בימיה הראשונים של הלחימה גורמים צבאיים וביטחוניים עלומים הפריחו הערכות שלפיהן כ־70% ממשגרי הטילים האיראנים הושמדו בגלי התקיפות, לצד "ציד" שיטתי של תשתיות שיגור ברחבי הרפובליקה האסלאמית.
באמצע השבוע החמישי למלחמה, כשמיליוני אזרחים נאלצים לרוץ מדי לילה ויום למקלטים ולמרחבים המוגנים, ניכר שבישראל שיווקו לציבור הישג משמעותי שטרם הושג בפועל בעוד שאזרחים רבים חשים שגורלם נקבע לפי סיבוב של רולטה. כל אלה כוללים מסרים קבועים מצד צה"ל, המבקשים למסגר את הירי מאיראן כ"טפטופים" או כ"ירי בודד", בשונה מדפוסי הירי ממנה בעימותים קודמים שהתאפיינו במטחי של עשרות טילים לעבר בסיסים צבאיים ולעבר ריכוזי אוכלוסייה.
חלק ניכר מהטילים האיראנים המשוגרים לעבר ישראל נושאים ראשי קרב "פזירים", שהם הרסניים פחות מראשי קרב השוקלים כחצי טונה של חומר נפץ. מאידך, כל טיל כזה יוצר לעתים תכופות עשרות זירות אירוע ברדיוס של קילומטרים. ההתגוננות מפניהם אמנם פשוטה יחסית וכרוכה בהיענות להנחיות הבסיסיות של פיקוד העורף, אך ריבוי הפגיעות מהם מדגיש את העומס העצום שבו נתון מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, שנאלץ לשנות מעת לעת את מדיניות היירוט שלו בשל הערכות מצב, התפתחות המלחמה ועוד שיקולים מסווגים.
אם בעבר טילים מאיראן יורטו ובאחוזי הצלחה גבוהים באמצעות טילי חץ 3 מחוץ לאטמוספירה. במערכה הנוכחית חיל האוויר מפנה אליהם גם טילי הגנה ממערכת קלע דוד. טילי קלע דוד לא תוכננו להיות מיירטים חוץ אטמוספריים, כך שלעתים קרובות שברי יירוט או תתי־חימושים מתפזרים על פני שטח נרחב. חרף כל אלה, חיל האוויר טוען כי הוא שבע רצון מאחוזי היירוט במערכה הנוכחית, הגבוהים מאלה שהיו במלחמת איראן הראשונה.
