עננים של אסון שמאיים להתרחש: מפעל כימי נפגע בדרום, במפרץ חיפה ימשיכו לחכות לפינוי
מתקן במפעל אדמה בנאות חובב עלה באש לאחר שנפגע מחלקי יירוט, והחשש מדליפת חומרים מסוכנים שלח אלפי עובדים להסתגר. תושבי אזור חיפה, שרק בשבוע שעבר ראו את בזן סופג פגיעה, מתבשרים הבוקר שפינוי התעשיות המזהמות מהמפרץ יתעכב עוד, הפעם ל־2031. בינתיים נמשיך לקוות שלא יקרה אסון
העשן השחור שהיתמר אתמול במשך שעות מעל מפעל אדמה בנאות חובב בדרום בעקבות פגיעת שברי יירוט של טיל איראני, והחשש מדליפת חומרים מסוכנים, המחישו שוב את הסיכון הגלום בריכוז תעשיות כימיות בלב אזורים מיושבים. האירוע אתמול הגיע בתזמון מדויק עם הדו"ח השנתי של המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה, שלפיו התוכנית לפינוי התעשיות הפטרוכימיות מהאזור, שנועדה בדיוק למנוע תרחישים כאלה, ממשיכה להידחות, וכעת כבר נדחקת ל־2031. בין הצורך הביטחוני והסביבתי הדחוף לבין מציאות של עיכובים, ביורוקרטיה ומחלוקות על תשתיות ופיצויים, הפער רק הולך ומתרחב.
אתמול פרצה שריפה במפעל אדמה שבאזור התעשייה נאות חובב שדרומית לבאר שבע, בעקבות שבר יירוט של טיל איראני שפגע בו. פרט לאדם אחד שקיבל עזרה רפואית ממד"א, לא היו נפגעים באירוע החריג. המפעל של אדמה עוסק בייצור של מוצרי הדברה גנריים לחקלאות. מדובר באחד משני המפעלים של החברה המופעלים בישראל. אדמה, לשעבר מכתשים אגן, נמכרה ב־2011 לענקית הסינית כמצ'יינה. באתר של החברה בנאות חובב מועסקים מאות עובדים.
העשן המיתמר מהמפעל נראה למרחוק, ויותר מ־30 צוותי כבאות מכל אזור הנגב הוזעקו למקום בניסיון להשתלט על הלהבות, וזאת כשבמקביל איראן המשיכה לשגר טילים לעבר יישובים ואתרים שונים בדרום.
על רקע החשש לדליפה והתפשטות של חומרים רעילים פיקוד העורף הפיץ בקרב אלפי עובדים שנמצאו בסמוך לאזור האירוע התרעה מיוחדת על אירוע חומרים מסוכנים אל הטלפונים החכמים שברשותם. הם נדרשו לסור למבנים, לסגור חלונות, דלתות ומזגנים ולא לצאת מהם עד לקבלת הנחיה מפורשת. השוהים בשטח פתוח נקראו להתרחק ממנו וכל הכבישים המובילים לאזור התעשייה – נחסמו לתנועה בידי המשטרה. ממפעל אדמה נמסר, שהפגיעה היתה במחסן תוצרת ולא במתקני ייצור. כמו כן הוא פועל בתיאום עם גופי הביטחון וההצלה והמשרד להגנת הסביבה והאירוע נמצא בשליטה של שירותי הכבאות.
עשרות מפעלים פועלים בנאות חובב, רבים מהם נחשבים רגישים בשל חומרים מסוכנים מסוגים שונים המאוחסנים בתחומם, בהיותם נחוצים לתהליכי הייצור. במפעל אדמה, לשעבר מכתשים אגן, מיוצרים חומרי הדברה לחקלאות. המתקן שנפגע משבר יירוט של טיל איראני הוא מחסן שהכיל תוצרת ועלה באש. במפעל מועסקים כ-600 עובדים.
בנאות חובב נמצא גם אחד משני המפעלים הגדולים של טבע, טבע-טק. גם חברת כלבו גז, המספקת גז למגזר הביתי והתעשייתי באמצעות מכלים, מפעילה בנאות חובב מתקן למילוי גז, כמו גם רינקם המחזיקה במקום מרכז לוגיסטי של יותר מ-5,000 מ"ר. פעילות רינקם כוללת טיפול בכימיקלים ובגזים, בעיקר עבור תעשיית המוליכים למחצה. שחקנית נוספת בתחום הגז בנאות חובב היא חברת גז טכנולוגיות וכימיקלים שגם היא מחזיקה במקום מרכז לוגיסטי גדול. היא עוסקת באספקת גזים הנחוצים לתעשיות המזון, האלקטרוניקה, ביטחון ומתכת. גם תשן (תשתיות נפט ואנרגיה) פועלת מנאות חובב כמו גם מפעל תרכובות ברום של ICL, אלביט מערכות, קופולק ועוד.
עוד שנה, עוד דחייה
האירוע אתמול במפעל ברמת חובב, אשר מרוחק יחסית מיישובים, רק מדגיש את הבעיה הקיימת במפרץ חיפה, כשהבוקר אנחנו מדווחים שלוחות הזמנים להיערכות משק האנרגיה לפינוי בתי הזיקוק לנפט (בזן) והתעשיות הפטרוכימיות מהאזור הוארכו ל־2031. כך עולה מהדו"ח השנתי של המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה המתפרסם הבוקר. זאת הפעם השנייה שלוחות הזמנים ליישום התוכנית הגרנדיוזית מתארכים, כשלפני שנה המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה העריכה כי השלמתה תתרחש במהלך 2030 במקום בשנת 2029, כפי שקבעה החלטת הממשלה בנושא מ־2022.
ראש המינהלת יובל אדמון הסביר את העיכוב ביישום התוכנית בצורך להקים בצפון מתקנים לאחסון ולניפוק 550 אלף טונות תזקיקים וכ־20 אלף טונות של גפ"ם (המוכר כגז בישול), עם מקשר ימי ייעודי שאמור לאפשר פריקת אוניות המייבאות לארץ גפ"ם – היישר אל המתקן.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, פרופ' אבי שמחון, האשים בעיכוב המסתמן את "הפקידים" במשרדי הממשלה. "הסיבה היא ביורוקרטיה משוגעת מצד הפקידות והדרג המקצועי", אמר בשיחה עם כלכליסט. "הכל נבחן ונבחן כל הזמן, ונקבעות ישיבות ופגישות בטווחי זמן ארוכים, צריך לעבור עשרה יועצים משפטיים - כמה וכמה בכל משרד ממשלתי ולכל אחד מהם יש מה להגיד ויש מה להעיר וזה מטורף. זה המכשול העיקרי, לא פוליטיקה ולא ממשלה. זה חד וחלק ערימה של פקידים שצריכים לאשר כל דבר".
ברקע המתקפה של שמחון על הפקידות, בכמה ממשרדי הממשלה המעורבים בנושא העירו בשיחות עם כלכליסט כי לוחות הזמנים הארוכים הדרושים ליישום התוכנית הובהרו לו במהלך דיונים שנערכו כבר לפני כחמש שנים, כך שייתכנו ביישומה עיכובים. מאידך, חרף התרעות אלה הוא דחף לקיצור תהליכים וביורוקרטיות. "אני פועל בכל הכוח בנושא הזה. מה שלוקח בדרך כלל 15 שנה אני מנסה לעשות כאן בחמש שנים", אמר אתמול.
לפי אדמון, בחודשים הקרוב ייעשה מאמץ לגבש עם שאר משרדי הממשלה פתרונות ביניים שהסכמות לגביהם יאפשרו לשוב ללוחות הזמנים המקוריים לפינוי בזן והתעשיות המזהמות במפרץ. פתרונות אלה מתבססים על תשתיות אחסון שכבר קיימות ברשות חברות האנרגיה באזור הצפון ובכוחן להוות חלופה זמנית עד השלמת ההקמה של מתקני התזקיקים והגפ"ם. לדבריו, "מרגע שכל תשתיות האנרגיה יהיו בתהליך הקמה, בדגש על השנים 2029-2027, הוודאות לגבי מועד הסיום תהיה גבוהה מאוד". הוא הוסיף, כי 2026 תהיה "שנת הכרעה". "נגבש עם שאר משרדי הממשלה פתרונות ביניים חלופיים וראויים לאותן תשתיות עד שאלה יתחילו לפעול. נייצר שלביות שתתבסס גם על תשתיות שקיימות כיום והוכיחו את עצמן במלחמת איראן הראשונה כשבית הזיקוק ומפעלי ההמשך של בזן הושבתו. היעד שלנו נשאר שנת 2029 ונעשה הכל כדי לעמוד בו".
התוכנית לפינוי התעשיות המזהמות ממפרץ חיפה, במרכזן המתחם של בזן, אמורה לשנות לחלוטין את פני המפרץ. קרקעות שזוהמו במהלך עשרות שנים של פעילות תעשייתית אמורות לעבור תהליך ועליהן ייבנו למעלה מ־110 אלף יחידות דיור.
שינוי תפיסה אנרגטי
מהלך זה נושא משמעויות עצומות למשק האנרגיה, במרכזו עומדת סגירת בזן, המזקקת נפט גולמי שהיא מייבאת, וזאת תוך מעבר של המשק לדלקים נקיים שייובאו מחו"ל ויאוחסנו במכליות באתרים ייעודיים שיוקמו לשם כך ברחבי הארץ. לצד שינויו המוחלט של משק האנרגיה, יישום התוכנית ידרוש משא ומתן בין המדינה לבעלי בזן ומפעלים נוספים על גובה הפיצוי שישולם להם בתמורה להפסקת פעילותם במפרץ חיפה. על פי הערכות, מדובר במיליארדי שקלים, אך במשרדי הממשלה מסרבים לפי שעה לנקוב במספרים.
2 צפייה בגלריה
הפגיעה בבזן לפני כשבוע וחצי. המפעל ספג פגיעה גם ביוני 2025
(צילום: REUTERS/Sharon Sztrozenberg)
המו"מ בין המדינה לבעלי המפעלים בכל מקרה תקוע. "זה אירוע חסר תקדים בהיקפו. אנשי בזן רוצים לקיים איתנו מו"מ כמו שאנשי עסקים מנהלים מו"מ, אבל אנחנו לא בטוחים בכמה אפשר לפצות אותם ומתקיים כאן שיח של חרשים. פקידים לא מוכנים לקחת אחריות על הנושא, כי אם ייתנו שקל אחד יותר ל'טייקונים' הם יהיו חשופים לביקורת על כך שהיטיבו עמם. אני מעריך שלא תהיה התקדמות בנושא כל עוד לא נקבע תאריך יעד ברור לפינוי המתחם", אמר שמחון לכלכליסט.
מהדו"ח של המינהלת עולה כי תוכנית הפינוי למפרץ חיפה כוללת 99 חבילות עבודה ש־33 מהן דורשות תקצוב מהמדינה אך רק שבע מהן כבר בשלות לתקצוב. אבני דרך בתוכנית שלא הושלמו במהלך השנה שעברה, בעיקר מטעמי ביורוקרטיה, מתוכננות להגיע לכדי יישום בשנה הנוכחית. במינהלת העריכו כי יישום תוכניות אלה, ובלי קשר לגובה הפיצוי שיינתן למפעלים שיתפנו מהמפרץ, אם התוכנית אכן תמומש, עד 5 מיליארד שקל.
לקחים הפוכים מירי הטילים
שמחון אומר, כי אירועי השנה האחרונה נותנים רוח גבית ליישום התוכנית שהוא מוביל בנושא. במלחמת איראן הראשונה מחודש יוני שעבר פגעו שלושה טילים בליסטיים במתחם בזן, גרמו להרג של שלושה מעובדי החברה ולהרס של תחנת קיטור שהיתה חיונית לפעילות הייצור השוטפת של החברה. במקביל, גם חלק ניכר מהפעילות של בית הזיקוק באשדוד נפגעה בשל זיהום במתקניה. "למרות כל אלה, לא היה מחסור בתזקיקים במשק הישראלי", אמר שמחון. "בזן ובז"א ייבאו תזקיקים במהירות על בסיס תשתיות יבוא קיימות". לדבריו, גם לא הורגש בתקופה זו מחסור חריג בגפ"ם, שכן יבואו הורחב בידי חברת קצא"א.
לפני כשבוע וחצי מתחם בזן נפגע שוב, הפעם משברי יירוט של טיל ששוגר לעבר מפרץ חיפה. בשונה מהפגיעה במלחמה הקודמת שגרמה לנזק בהיקף שהוערך בכ־220 מיליון דולר, בזאת האחרונה הנזק הוגדר בידי בזן כלא מהותי. נזק שנגרם למתקן של חברת נתג"ז שיבש במהלך כיומיים אספקה של גז טבעי להפעלת יחידות הייצור של בזן, אך הוא תוקן במהירות. בסוף השבוע שעבר כל מתקני בזן שבו לפעילות רגילה ובהיקפי הייצור שקדמו לפגיעה הראשונה בבית הזיקוק במלחמה הקודמת.
חרף הפגיעות הקלות שספג בזן לפני כשבוע וחצי, שבו והתחדשו הקריאות לפנות את בית הזיקוק ואת התעשיות הפטרוכימיות במהירות מהחשש שפגיעות נוספות של טילים במתחם הרגיש יחשפו עלולות להעמיד את חייהם של רבבות מתושבי מטרופולין חיפה בסכנה ממשית.
אלא שגם בבזן משתמשים במלחמה המתמשכת במזרח התיכון כדי לשרת את טיעוניה, על הצורך בנחיצות פעילות התעשייתית במפרץ חיפה כדי להבטיח למשק ביטחון אנרגטי. ביום חמישי שעבר בזן פרסמה את דו"חותיה ל־2025 והיו"ר שלה האלוף (במיל') משה קפלנסקי אמר לכלכליסט, כי "במהלך השנתיים וחצי האחרונות כל מי שמעורב במשק האנרגיה מבין שאלמלא יכולות הזיקוק של בזן לא ניתן היה לספק את צורכי המשק. רק אנחנו יודעים לספק את הצרכים המיידיים של המשק ואני שמח שאצל מקבלי ההחלטות חלחלה התובנה הזאת. לא בכדי שר האנרגיה אלי כהן הציע להעתיק את בזן לדרום ומבקר המדינה מתניהו אנגלמן המליץ בדו"ח שפרסם לא מזמן לבחון שוב את החלטת הממשלה על פינוי בזן". בזן מספקת כ־65% מהתזקיקים שצורך המשק הישראלי ובהם גפ"ם, סולר ודלק סילוני.
