דעה
ישראל נכנסת ל-2026 בחוזקה - אך המבחן האמיתי הוא במשמעת הפוליטית הכלכלית
המשק הישראלי מציג נתונים מרשימים בסוף 2025: צמיחה של 3.5%, עלייה חדה בהשקעות ושוק עבודה חזק. אך כדי לממש את פוטנציאל הצמיחה של 4-5% ב-2026 נדרשת משמעת תקציבית קפדנית - במיוחד בשנת בחירות שבה הפיתויים הפוליטיים רבים
האתגר המרכזי העומד בפני המשק הישראלי בשנה הקרובה הוא להיכנס למסלול של שיקום והתאוששות מההשפעות הכלכליות של מלחמה בת יותר משנתיים, מסלול שיוביל לעלייה בפוטנציאל הצמיחה לאורך זמן.
לפרטים ורישום לוועידת התחזיות 2026 - לחצו כאן
עמידה באתגר הזה כרוכה בעיצוב מדיניות כלכלית שקולה שתדע לאזן בין הצרכים השונים של המשק. מצד אחד הסיכונים הגיאופוליטיים לא צפויים להיעלם בקרוב, דבר שיחייב בשנים הקרובות שמירה על רמת הוצאות ביטחון גבוהות מלפני המלחמה. מדובר, בין היתר, בהשקעות טכנולוגיות גדולות שיבטיחו את היתרון הצבאי של ישראל באזור. מצד שני, יש בידי מקבלי ההחלטות את האמצעים לנקוט במדיניות לעידוד ההשקעות בתשתית, כולל בהון האנושי, שכה נחוצות להמרצת הצמיחה, ובמקביל לדאוג לצרכי האוכלוסייה בתחומים החברתיים כגון רווחה, בריאות ואחרים. שלישית, חשוב שהשגת יעדי המדיניות תתבצע תוך שמירה על המשמעת הפיסקלית. שוקי ההון בארץ ובעולם לא ישלימו עם גידול משמעותי של הגירעון התקציבי ויחס החוב הציבורי לתוצר, גם אם הם זמניים, כדרך להתמודד מול הדילמות המאתגרות הנ"ל.
בפרוס שנת 2026 כרטיס הביקור של המשק הישראלי מרשים מאוד וזוכה לשבחים ממשקיעים, כלכלנים ואנליסטים בארץ ובעולם. בזמן המלחמה, וגם לפניה, המשק הפגין חוסן ועמידות מול זעזועים שליליים. נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים על כך שבהשוואת הרבעון השלישי של 2025 לאותו הרבעון ב-2024 חלו עליות של 3.5% בתמ"ג ושל 3.6% בתמ"ג המגזר העסקי. תרמו לכך, בין היתר, עליות של 3.3% בהוצאה לצריכה פרטית, של 9.4% בהשקעות בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד ובכלי תחבורה), ועלייה של 6.6% ביצוא הסחורות והשירותים. כתוצאה מכך, התמ"ג לנפש חזר לרמה שלפני המלחמה. נדגיש שלאורך כל התקופה, שוק העבודה התאפיין בשיעור אבטלה נמוך המתאים למצב של תעסוקה מלאה.
גם סקר הערכת המגמות בעסקים לחודש נובמבר של הלמ"ס שהתפרסם לאחרונה, המתבסס על ההתייחסות של מנהלי החברות על מצבם הכלכלי בעבר, בהווה וציפיותיהם לגבי העתיד, מצביע על שיפור במצב המשק. למשל, בענפי התעשייה, המדד (המאזן נטו) למצבה העסקי/כלכלי של החברה עלה ל- 31.7 נקודות, רמה גבוהה יחסית לחודשים הקודמים. אשר לציפיות לחודש הבא, שהוא דצמבר במדגם, חל שיפור בכל הקטגוריות, הכוללות הערכות לגבי השינוי בהיקף ההזמנות לשוק המקומי, בהזמנות ליצוא, בהיקף הייצור ובשינוי במספר המועסקים. שיפורים נוספים נרשמו בענפי הבינוי ובמסחר הקמעונאי. לעומת אלה, ההערכות לגבי ענפי המלונאות נותרו שליליות, אם כי בעוצמה נמוכה מהחודש הקודם. כמו כן, לראשונה מאז תחילת המלחמה נרשמו ציפיות לעלייה בלינות התיירים.
אין ספק שהתפתחויות אלה הושפעו בין היתר מהתמתנות הלחימה מאז הפסקת האש בעזה, מהתמיכה והליווי של ארה"ב במאמצים להגיע להסכמות חיוביות באזור ומשיפור במצבה הביטחוני והגיאופוליטי של ישראל לאור הישגי המלחמה. במקביל, נוהלו כאן מדיניות פיסקלית ומונטרית אחראיות. בתחום התקציב, ננקטו צעדים משמעותיים בתקציב 2024 ובמסגרת התקציב ל-2025. צעדים אלה מיתנו את העלייה בגירעון וביחס החוב לתוצר.
על חוסנו של שוק ההון בישראל יעידו המגמות החיוביות באפיקי המניות ואג"ח בבורסת ת"א, ההתחזקות של השקל, הצמיחה בענפי הבנקאות והפיננסים, סביבת האינפלציה הנמוכה, המשך ההצלחות בענפי הטכנולוגיה המתקדמים (כולל התעשיות הביטחוניות) והעלייה בגיוסי הון בחו"ל ע"י סטארט-אפים ישראלים. אמנם סיכונים ביטחוניים עדיין קיימים, פרמיית "סיכון המדינה" של ישראל ירדה לרמה דומה מאד לזאת שלפני המלחמה! מגמות אלה צפויות להתחזק במידה ויושגו הסכמות גם לגבי השלב השני בתכנית הנשיא טראמפ להפסקת אש מתמשכת והסדרת המצב בעזה, דבר שעשוי להביא להרחבת "הסכמי אברהם" למדינות נוספות באזור.
לסיכום, תנאי הכניסה הכלכליים של ישראל לשנת 2026 חזקים והמשק נהנה מאמון רב בשווקי הארץ וחו"ל. לא במקרה הדו"ח האחרון של כלכלני ה- OECD הדגיש את הפוטנציאל של מגזר עסקי דינמי כאן להוביל לשיעורי צמיחה של 4.9% ב- 2026 ו- 4.6% ב- 2027. בדיוני התקציב בממשלה, משרד האוצר הניח שיעור צמיחה אופטימי יחסית, של 5.2% ב- 2026. גם אם התAQחזית שלנו בחברת פעילים צנועה יותר, של צמיחה בשיעור של כ- 4.5%, הצפי הוא לתהליך של התאוששות המשק מנזקי המלחמה. תנאי הכרחי למימוש התרחישים החיוביים לעיל, מעבר לשמירה על עצמאות בנק ישראל, הוא שתישמר המשמעת התקציבית גם אם מדובר בשנת בחירות. אמנם הממשלה החליטה על גירעון סביר של 3.9% מהתוצר, אך מרבית הסיכונים הם כלפי מעלה. זאת בין היתר על רקע התהליך הארוך יחסית הצפוי עד לאישור הסופי בכנסת. ניסיון העבר מצביע על מקרים רבים בהם למשאים ומתנים קואליציוניים הייתה השפעה מרחיבה על התקציב. כדי לקטוף את מלוא התועלות של תנאי הכניסה הטובים ל- 2026 חשוב להימנע מתופעה זאת במיוחד הפעם.
אבישי קרואני הוא מנכ"ל "פעילים" ניהול תיקי השקעות
