מבחן מציאות
תקציב החינוך המיוחד גדל ב־2.5 מיליארד שקל ורק ימשיך לטפס
מספר התלמידים בחינוך המיוחד גדל ב־8.8% מהשנה שעברה ויעמוד בשנת הלימודים שתיפתח השבוע על 418.4 אלף. מאז 2021 גדל תקציב החינוך המיוחד ב־77%, כמעט כפול מהגידול של 41% בתקציב משרד החינוך. קיש מגיב בהשארת הסוגיה לשר הבא. כתבה חמישית בסדרה
גם השנה נתוני הגידול בחינוך המיוחד ובתקציב שלו מבהילים. תקציב החינוך המיוחד גדל ב־2.5 מיליארד שקל, מ־24 מיליארד שקל ב־2025 ל־26.5 מיליארד שקל ב־2026. מספר התלמידים בחינוך המיוחד גדל ב־8.8% מ־384.5 אלף בשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26) ל־418.4 אלף בשנת הלימודים תשפ"ז (2026/7) שתיפתח השבוע. לשם השוואה, קצב הגידול בכלל מערכת החינוך הוא בין 1.5% ל־2% לשנה, כלומר פחות מרבע.
לכתבות הקודמות בסדרת מבחן מציאות לחצו כאן
גם השנה לא הונהגה רפורמה שתנסה לבלום את הגידול בחינוך המיוחד או לפחות לייעל את השימוש בתקציביו. שר החינוך יואב קיש אומנם אימץ באמצע 2025 את מסקנות ועדת שפירא לפתרון בעיית החינוך המיוחד, אבל דחה את היישום ל־2027. כלומר, הותיר את הסוגיה למחליפו. ברור שילדי החינוך המיוחד זכאים לחינוך המיטבי שהמדינה יכולה לתת להם, אבל במצב שבו תקציב החינוך המיוחד הופך לבעיה כלכלית אסטרטגית, גם ברור שדרושה תוכנית שתענה על שורת שאלות, למשל האם צריך לדרג את הזכאות לחינוך מיוחד ואת הפתרונות שהילדים מקבלים, והאם לא צריך להחזיר את ההחלטה על קביעת הזכאות לבית ספר לחינוך מיוחד מההורים לידי המדינה.
הנה עוד כמה נתונים שמלמדים עד כמה משתלט תקציב החינוך המיוחד על תקציב החינוך. מאז 2021 גדל תקציב החינוך המיוחד ב־77%, שיעור כמעט כפול מהגידול של 41% בתקציב משרד החינוך. הגידול השנתי בתקציב החינוך המיוחד מהווה בממוצע 39% מהגידול השנתי בתקציב החינוך. כך, למשל, בשנה שעברה גדל תקציב החינוך המיוחד ב־2 מיליארד שקל מתוך גידול של 5.2 מיליארד שקל בתקציב המשרד כולו. תקציב החינוך המיוחד היווה 20.9% מתקציב משרד החינוך ב־2021. השנה הוא כבר 26.2% מתקציב החינוך וב־2030 הוא צפוי להגיע ל־30.6% לפי חישובי כלכליסט.
העלות השנתית הממוצעת לתלמיד בחינוך הרגיל עמדה ב־2025 על 27.3 אלף שקל. העלות השנתית של תלמיד בחינוך המיוחד עם לקויות למידה או בעיות רגשיות, כלומר בעיות קלות יחסית, היתה 74.1 אלף שקל, קרוב לפי שלושה. עלות תלמיד עם בעיות נפשיות היתה 116.3 אלף שקל, ושל תלמיד על הרצף האוטיסטי 129 אלף שקל, קרוב לפי חמישה.
מספר התלמידים האוטיסטים במערכת החינוך גדל בתוך ארבע שנים ב־114% מ־31.4 אלף תלמידים בתשפ"ב (2021/22) ל־67.3 אלף בתשפ"ו (2025/26). מספר הילדים עם בעיות נפשיות קשות גדל באותה תקופה ב־113% מ־15.3 אלף ל־32.6 אלף. יש לכך סיבות רבות, בהן השינוי בהגדרת האוטיזם, הגידול במודעות ההורים, הירידה בסטיגמה והכיתות הגדולות בבתי הספר הרגילים שגורמות להורים לנסות להוציא את הילד שלהם משם.
ההגדרה רחבה מדי
כשנכנס לתפקיד, הבין שר החינוך יואב קיש שהגידול הבלתי נשלט בחינוך המיוחד ובתקציב שלו הוא אחת הבעיות האסטרטגיות הקשות של מערכת החינוך ושל כלכלת ישראל כולה. הוא מינה ועדה בראשות מנכ"ל אל על לשעבר עמוס שפירא, שהגיעה למסקנה שהדרך היחידה לפתור את הסוגיה היא להפוך את החינוך המשלב בבתי הספר הרגילים להרבה יותר מכיל.
לשם כך המליצה הוועדה להקטין את הכיתות בבתי ספר רגילים מיותר מ־30 תלמידים בממוצע היום ל־19 בממוצע לכיתה, ולהשתמש לשם כך בעודף שעות הלימוד הגדול במערכת החינוך בלי להוסיף מורים. עלות ההמלצות היתה השקעה חד־פעמית של 14 מיליארד שקל, בעיקר לבינוי כיתות, ותוספת של 1.5 מיליארד שקל לשנה, בעיקר לתוספת גננות. הוועדה טוענת שזה יחסוך פי כמה. שפירא אף טוען שאפשר לממן את זה באג"ח.
באוצר התנגדו לכך בחריפות. אומרים שם שההמלצות לא ישימות ושאין שום הוכחה שההשקעה הגדולה תעצור את הגידול העצום בחינוך המיוחד. במשרד תומכים בשינוי החוק כך שיטיל מגבלות קשות יותר על מעבר לחינוך המיוחד. השר קיש הודיע שקיבל את המסקנות, אבל דחה את היישום ל־2027 – ובעצם גלגל את הסוגיה לשר הבא.
"עד שלא תהיה יכולת לתת מענה לכל התלמידים בחינוך הכללי, הבעיה התקציבית תחמיר ובכל שנה נשקיע מיליארדי שקלים ללא תועלת", הזהיר שפירא בריאיון לכלכליסט בשנה שעברה. "תקציב החינוך המיוחד ימשיך לגדול באופן מואץ ואיתו יגדל תקציב החינוך כולו בלי שההשקעה התקציבית האדירה הזו תביא לפירות המצופים".
קיש אמר ביום חמישי בישיבת ועדת החינוך שלא ניתן היה להקצות 15 מיליארד שקל למימוש התוכנית בתקופת מלחמה. לדבריו, הוא ניהל משא ומתן עם האוצר על תוכנית רב־שנתית למשרד החינוך, כמו התר"ש הצבאי, שתאפשר ליישם את המסקנות וגם להגיע להסכמים קיבוציים חדשים עם המורים. לטענתו, גם לשר הבא לא יהיה מנוס מ"ניו דיל" כזה. המשא ומתן הוא בדרג פקידים, מה שמגדיל את הסיכוי שיימשך בקדנציה הבאה.
שר החינוך לשעבר שי פירון סבור שהסוגיה של החינוך המיוחד היא שההגדרה שלו מרחיבה מדי. לדבריו, הפתרון הוא בהגדרה מחדש שלו. לדברי פירון, נשיא ארגון פנימה - פתרונות ישראליים, שמציע מתווים לפתרון בעיות החינוך, "רק 40%-30% מתלמידי החינוך המיוחד הם ילדי חינוך מיוחד מובהקים - בעלי תסמונת דאון, עיוורון, אוטיזם, חירשות. 60% עם בעיות התנהגות, קשב וריכוז. זה שיעור גבוה משמעותית מהמקובל בעולם".
פירון מסביר שבעולם מקובל שהמדינה מחליטה אם הילד זכאי לחינוך מיוחד וההורים יכולים לערער. יש מדינות שזה הפוך. "ישראל היא המדינה היחידה שלא החליטה בידי מי הסמכות, לכן כל הזמן יש מאבקים בין ההורים למדינה. זה מגדיל את מספר הילדים בחינוך המיוחד ולא מנתב אותם למקום הנכון".
לפירון יש ביקורת קשה על המלצת ועדת שפירא להקטנת הכיתות. הוא סבור שבעידן ה־AI לא תהיה לכך משמעות, אלא ליחס בין מספר התלמידים למורה. הוא גם מבקר את העובדה שהוועדה שהוטל עליה למצוא פתרון תקציבי לחינוך המיוחד קיבלה "החלטה ערכית פילוסופית על הכלתו בחינוך הכללי".
