הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
יו"ר הוועדה לבדיקת החינוך המיוחד עמוס שפירא שונה מרוב ראשי הוועדות שמגישים את הדו"ח שלהם וחוזרים לעיסוקיהם — הוא מנהל מאבק עיקש ליישום המסקנות. את ההסבר לכך צריך לחפש בין השאר בגילוי המפתיע של שפירא על עצמו: "אני בוגר של חינוך מיוחד. בתיכון הייתי מפריע ומפוצץ שיעורים. בסוף כיתה י' המנהל קרא לאמא שלי ואמר לה 'עמוסי שלך לא מתאים למסגרת הזו'. העבירו אותי לבית ספר שלוה בצפון תל אביב של נערים כמוני. בשבילי זו היתה הצלה. זה התמריץ שלי לעסוק בבעיה".
כשנכנס לתפקידו גילה שר החינוך יואב קיש שאחת הבעיות האסטרטגיות הקשות של מערכת החינוך היא הגידול המסחרר בחינוך המיוחד הנפרד, שבו כל תלמיד עולה פי שלושה עד פי חמישה מתלמיד רגיל. חלק משמעותי מהגידול הזה אינו נובע מתוספת לקויות חמורות, שגם היא קיימת, אלא מחוסר היכולת של חלק גדול מהחינוך הרגיל לשלב ילדים עם לקויות. זה גורם לכך שתקציב החינוך המיוחד גדל בקצב מסחרר של 2.25 מיליארד שקל לשנה. קיש מינה ועדה למציאת פתרון לבעיה. הוא העמיד בראשה את מנכ"ל אל על וסלקום לשעבר עמוס שפירא (76), שהיה גם יו"ר אלוט, אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם.
שפירא צירף לוועדה 170 אנשים, מומחים ונציגי ארגונים, כדי לגבש הסכמה כמה שיותר רחבה. במהרה הוא הבין שלא ניתן לפתור את בעיית החינוך המיוחד בלי מהפכה במערכת החינוך הכושלת כולה. ההמלצות המרכזיות של הוועדה היו להקטין את הכיתות דרמטית באמצעות שימוש בעודף שעות הלימוד הגדול בישראל וללא תוספת מורים כדי שיהיה ניתן לקלוט לכיתות ילדים עם מוגבלויות, להפוך את פירמידת התקציבים כך שגני הילדים יקבלו הרבה יותר ולהעניק לכל המורים והגננות הכשרה לטיפול בכיתות משלבות.
לאחרונה הוקם מטה מאבק הכולל את יו"ר הנהגת ההורים מירום שיף ומנכ"ל איגוד מנהלי מחלקות חינוך אבי קמינסקי ו־20 עמותות, שהתארגנו לדאוג לכך שהמלצות לא יישארו במגירה.
למה צריך מטה מאבק אם שר החינוך הודיע שאימץ את המסקנות ושהוא יישם אותן?
"הוא קם כי אנחנו מאמינים שלמערכת אין זמן. נכון שקיש הודיע שהוא מאמץ את ההמלצות אבל לאחר מכן הוא הודיע על דחיית יישומן ל־2027 מפני שמשרד האוצר לא מוכן להתחיל את היישום".
2027 תגיע אחרי הקדנציה של קיש. הוא מורח אותך.
"אני לא בוחן כליות ולב. עם זאת, השאלה היא מה יקרה ב־2027. בשלב הראשון של היישום לא צריך כסף בכלל כי ייקח חודשים לתכנן את המהלך של תוספת כיתות, והשאלה היא למה לא לשבת על זה עכשיו. יש דרישה של מטה המאבק לשלב אותם בצוות היישום. יש משבר אמון אז שישתפו אותם, מה הבעיה?".
ההמלצות שלכם עולות הרבה כסף.
"הרבה כסף זה עניין שיפוטי. למה לשים 20 מיליארד שקל בקו רכבת קלה בין פתח תקווה לבת ים זה לא המון ולהשקיע בתשתית חינוך זה הרבה? תוספת העלות השוטפת היא 1.4 מיליארד שקל לשנה. זה בעיקר לתוספת כוח אדם בגני הילדים במסגרת ההמלצות על היפוך פירמידת המשאבים והשקעה גדולה יותר בגיל הרך. התוספת החד־פעמית היא 14 מיליארד שקלים – השקעה שמתחלקת על פני 5 שנים, בייחוד לתוספת כיתות.
"אם יממנו את זה באיגרות חוב ל־40 שנה אז ההחזר השנתי יהיה 950 מיליון שקל. החסכון יגיע ל־3.15 מיליארד לשנה. בלי להביא בחשבון תוספת תשלום מסים. החיסכון כולל בין היתר: 1.2 מיליארד שקל משום שיותר תלמידים מהחינוך המיוחד ישולבו בחינוך הרגיל, ירידה של 4% בקצב הגידול של החינוך המיוחד — עוד 1.2 מיליארד שקל, הפחתת נשירה של מורות תחסוך הכשרה ב־400 מיליון שקלים, ירידה בהיקף ההסעות של תלמידים — 200 מיליון, וצמצום הוצאות תפעול בגלל מעבר לשבוע של חמישה ימים — 300 מיליון".
האוצר טוען שאין הוכחה שההשקעה אכן תניב עלייה בהיקף השילוב.
"אנחנו יודעים שהאוצר לא אוהב את ההמלצות. רק שיגידו מה הם מציעים. אם הם מציעים לחזור על תיקון 11 (הרפורמה האחרונה בחינוך המיוחד - ש"א) ולשלול זכויות מההורים בלי לשפר את המערכת, ברור שזה לא יחזיק מים. יש מאות אלפי הורים שיהפכו את העולם עד שלא יתנו להם הרגשה שבאמת רוצים לשפר את השילוב. בואו נשב. תגידו איפה טעינו. לא הצלחתי לגרום לדבר הזה לקרות".
הוועדה שלך מונתה לעניין החינוך המיוחד. למה בעצם הפתרון מחייב כזו מהפכה במערכת החינוך כולה?
"התברר ששילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה לא מתקדם. 40% מהתלמידים עם צרכים מיוחדים אינם משולבים. זה מספר מאוד גבוה יחסית ל־5% בעולם. זה אומר שמתוך 300 אלף תלמידים מאובחנים, כ־140 אלף בבתי ספר נפרדים או בכיתות נפרדות בבתי ספר רגילים. לשיעור הגדול של תלמידים שמאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים, 20% רק בשנה האחרונה, מ־2024 ל־2025, אין אח ורע בעולם".
השאלה היא אם זה גידול עצום במספר הילדים על הרצף האוטיסטי והילדים עם בעיות נפשיות וליקויי למידה או רק באבחונים?
"יש להניח שאם בעולם מדברים על 5%-7% גידול, היתרה היא עלייה באבחונים".
אז הרבה ילדים הולכים לחינוך המיוחד, למה זו בעיה?
"עלות תלמיד במערכת החינוך הנפרדת, שצריכה להיות מיועדת לרמות התפקוד הנמוכות, גדולה בהרבה. ככל שהזמן עובר משרד החינוך נאלץ להקצות תקציבים הולכים וגדלים למערכת הנפרדת, לא כדי לשפר אותה אלא בגלל הגידול. מתקציב 2024 לתקציב 2025 היתה עלייה של 3.5 מיליארד שקל מ־14 מיליארד ל־17.5 מיליארד שקל (חלקה טכנית. קצב הגידול השנתי, עצום ככל שיהיה, הוא כרגע כ־2 מיליארד — ש"א). תקציב החינוך המיוחד הגיע ל־20% מתקציב החינוך. במקום לתקן את הסיבה שבגללה הורים רוצים שהילד שלהם ילך לחינוך המיוחד מנסים לסגור את הברז. כבר ניסו את זה בתיקון 11. זה לא הצליח ונשארנו עם אותו אחוז שילוב".
למה תיקון 11 נכשל?
"ניסו לפתור את הבעיה באמצעים ביורוקרטיים. למשל להחליף את יו"ר ועדת הזכאות מאיש השלטון המקומי לאיש של משרד החינוך שיידע לשבת על הברז. זה לא הצליח בעבר ולא יצליח גם בעתיד. אין כוח בעולם שימנע מהורה שחושב שהילד שלו לא יכול לקבל מענה ראוי בגן ילדים או בית ספר, ללכת לכיתות נפרדות בבית ספר רגיל או במערכת חינוך המיוחד הנפרדת".
מה יקרה אם לא תיפתר בעיית החינוך המיוחד?
"עד שלא תהיה יכולת לתת מענה לכל התלמידים בחינוך הכללי, הבעיה התקציבית תלך ותחמיר וכל שנה נשקיע עוד מיליארדי שקלים ללא תועלת.
"תקציב החינוך המיוחד ימשיך לגדול באופן מואץ ויחד איתו יגדל בצורה מואצת תקציב החינוך כולו בלי שההשקעה התקציבית האדירה הזו תביא לפירות מצופים, כי אתה משקיע במקום הלא נכון בדרך הלא נכונה. הכסף הולך לחינוך המיוחד ומחליש את החינוך הרגיל. זה תהליך שמאיץ את עצמו. מדברים על נטישת מורים וגננות כאילו אין פתרון, זו שטות גמורה. אלה אמירות מטומטמות".
תסביר את הפתרון שעליו ממליצה הוועדה.
"הדרך היחידה שהוועדה מצאה לצאת מהסחרור היא לטפל בשורש שלו, שהוא חוסר היכולת של המערכת הרגילה ללמד תלמידים בכיתות הטרוגניות. הדבר הראשון שהמלצנו עליו זה להגדיר יעד שילוב. אם יישמו את ההמלצות שלנו אפשר לעלות מ־60% שילוב ל־80%. זה עדיין לא הכי טוב בעולם. אבל זה אומר שעוד 70 אלף תלמידים ילמדו בחינוך הרגיל וכל אחד מהם יעלה 20-30 אלף שקל פחות לשנה. אפשר לחסוך רק מזה 1.5 מיליארד שקלים לשנה".
איך מגיעים ליעד?
"החשוב ביותר זה הכשרת המורים והגננות לכיתות מעורבות. צריך לבדוק אם לא ראוי שכל בוגר תואר ראשון יקבל הרבה יותר הכשרה לטיפול בכיתה הטרוגנית. צריך תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח להדרכת מורים שכבר במקצוע להתמודדות עם כיתה משלבת".
המלצתם על היפוך פירמידת התקציבים. מה זה אומר?
"צריך להתמקד בהיפוך הפירמידה, כלומר בהכשרת הגננות והקטנת גני הילדים. כל המחקרים מראים שככל שאתה מתחיל לטפל באוטיזם ובעיות התנהגות יותר מוקדם ההישגים יותר גבוהים. למשחקים של הילדים בגן הילדים יש משמעות הרבה יותר גדולה מלימודי חשבון בכיתה ג' כי אם אתה לא משחק נכון ומאבחן נכון בגן, ברוב הפעמים זה מאוחר מדי. במקום לשים את הכסף מלכתחילה אתה שם את הכסף לתקן. שים את הכסף בגן".
אז במה בדיוק אתם מציעים להשקיע כספים בגיל הרך?
"הגננות זה התחום היחיד שאמרנו שצריך להגדיל בו את כמות כוח האדם. צריך עוד 7,840 גננות כדי להקטין את ממוצע הילדים בגנים מ־30 ל־19 וצריך גם 925 מנהלות אשכולות של גנים. המלצנו גם להקטין את מספר ימי העבודה בגנים משישה לחמישה כי זה מפנה 5,000 גננות והסברנו איך נאייש את שאר התקנים".
אתם ממליצים לצמצם את גודל הכיתות בבתי הספר ביותר משליש. איך זה אפשרי?
"צריך עוד 20 אלף כיתות. היום כמות שעות הלימוד גדולה בהרבה מממוצע ה־OECD בלי שזה נותן פירות. תראה את התוצאות במבחנים הבינלאומיים. אנחנו מציעים להקטין את מספר השעות לכל כיתה, כך שתוכל להוסיף הרבה כיתות בלי להוסיף מורים. כמובן זה יחייב לעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים".
