הממשלה אישרה: מהרן פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, מיכל עבאדי בויאנג'ו לחשכ"לית
בשבוע שעבר אישרה ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה את מינויו של פרוזנפר, לאחר שנפסל כבר כמה פעמים בשל חוסר ייצוג לנשים בצמרת האוצר. האישור ניתן בעקבות המינוי של עבאדי-בויאנג'ו לחשכ"לית
הממשלה אישרה הבוקר (א') את מינויו של מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים ואת מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית במשרד האוצר.
בשבוע שעבר אישרה ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה פה אחד את מינויו של פרוזנפר, אחרי שמועמדותו נפסלה כבר כמה פעמים. הרקע לשינוי העמדה של הוועדה הוא העובדה שסמוטריץ' מינה את עבאדי-בויאנג'ו לתפקיד החשכ"לית, וכך יש נוכחות נשית מסוימת בצמרת האוצר, בהתאם להוראת בג"ץ.
עבאדי תחל בתפקידה בתחילת פברואר. ואילו פרוזנפר צפוי להתחיל את תפקידו כממונה על התקציבים באופן מיידי. האישור של הממשלה לשתי הצעות המינוי של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חותם סאגה ארוכה שהחלה לפני כארבעה חודשים.
ב-20 ליולי 2025 הודיע סמוטריץ' על כוונתו למנות את מהרן פרוזנפר לתפקיד הממונה על התקציבים, מכיוון שפרוזנפר היה פעיל שנים רבות במגזר העסקי, והיה צורך לבנות עבורו הסדר ניגוד עניינים מורכב. עקב כך ועקב ויכוחים על מבנה הסדר ניגוד העניינים, התהליך ארך כ-50 יום. רק ב-1 לספטמבר פרוזנפר חתם על הסדר ניגוד העניינים. זאת כבר אחרי שאגף התקציבים נותר ללא ממונה קבוע שכן יוגב גרדוס סיים את התפקיד בשלהי אוגוסט.
ב-10 לספטמבר המינוי הגיע לראשונה לוועדת המינויים שקבעה כי פרוזנפר עומד בתנאי הסף למשרת הממונה על התקציבים, ואין לו זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה. אבל ועדת המינויים החליטה כי 'הפעולות ששר האוצר נקט בכדי לעמוד בחובת 'המאמצים לייצוג הולם' אינן מספיקות'. הוועדה טענה כי סמוטריץ' היה צריך לראיין יותר נשים מאשר גברים, ולראיין נשים שבאמת 'רוצות' את התפקיד. (למעשה, סמוטריץ' בשלב זה ריאיין רק שתי נשים, שאחת מהן אמרה שאיננה מעוניינת להתמנות לתפקיד, ולגבי האחרת, הוועדה לא התרשמה שיש 'נימוקים מספקים שמצדיקים פער משמעותי בין המועמד שהשר רצה לבינה).
ב-30 לספטמבר סמוטריץ' פנה שוב לוועדת המינויים, ו-ועדת המינויים שוב התנגדה למינוי. הוא טען שעשה מאמצים נוספים לאתר מועמדת לתפקיד. זאת מכיוון שפנה לרשות לקידום מעמד האישה שיביאו לו מועמדות הוא קיבל חמש מועמדות, אך רק אחת מהן הייתה רלוונטית. מבחינת ועדת המינויים גם ההתנהלות לא היתה בגדר 'מאמץ אמיתי ומספק לאתר מועמדת מתאימה'. וזה לא עמד בחובה המשפטית לאתר 'מועמדות באופן אקטיבי'. במהלך אוקטובר, ניתנה חוות דעת משפטית נוספת, שבה נכתב ש'אין מניעה משפטית למינוי', ו'לא ניתן לפסול אותו', אבל יש קשיים משפטיים במינוי. ועדת המינויים דנה שוב במינוי, והחליטה שלא לאשר אותו. כך למעשה, שלוש פעמים הוועדה קבעה כי היא לא התרשמה שהשר באמת ניסה למנות אשה לתפקיד.
ב-28 לדצמבר שר האוצר פונה לנציב שירות המדינה בבקשה למנות את מיכל עבאדי-בויאנג'ו לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר. ובאותו מכתב הוא מסביר כי המינוי של עבאדי אמור לפתור לו את הבעיה של הייצוג ההולם במינוי של מהרן פרוזנפר. סמוטריץ' כותב במכתבו כי מדובר "בעצה של היועצת המשפטית לממשלה, וכי הבקשה מותאמת עם הייעוץ המשפטי לממשלה ועל דעת היועצת". הרציונל הוא שברגע שיש אישה בתפקיד חשוב כמו תפקיד החשבת הכללית, הרי שההפרה של חובת ייצוג ההולם חלשה יותר.
אחרי המכתב הזה, ואחרי מינויה של מיכל עבאדי לתפקיד, התקיים בסוף השבוע שעבר דיון נוסף של ועדת המינויים. באופן חריג, ועדת המינויים איפשרה לשר האוצר סמוטריץ' עצמו להגיע לדיון ולהציג את משנתו. במהלך אותו דיון סמוטריץ' אמר שהוא מתכוון למנות אשה נוספת (מלבד עבאדי) לתפקיד בכיר במשרד. הוועדה התרשמה שסמוטריץ' 'באמת' מחוייב לשנות את הייצוג הנמוך של נשים בהנהלת המשרד. עם זאת, הוועדה במקביל כתבה כי התרשמה שהאופן שבו השר חיפש נשים היה 'לא סדור', והחיפוש לא ענה על הרף הנדרש בשביל לקיים את חובת האיתור האקטיבי. הוועדה גם כתבה במפורש כי "מינוי החשכלי"ת איננו מרפא את הפגם שנפל בהליך המינוי של ראש אגף תקציבים", אך למרות זאת החליטה לאשר את המינוי. בין היתר בגלל הנזק וחוסר הסבירות בכך שאגף התקציבים יתנהל ללא מנהל לתקופה כה ארוכה.
המינוי של מיכל עבאדי היה מורכב פחות מבחינה משפטית. ראשית, ניגודי העניינים לא היו מורכבים, ולכן הייעוץ המשפטי לממשלה איפשר לוועדת המינויים לדון במינוי שלה עוד לפני חתימה על ההסדר. כך עבאדי חתמה על הסדר לניגוד עניינים אחרי אישורה בוועדת המינויים. שנית, המינוי של עבאדי מקדם את העמידה בדרישות החוק ל'ייצוג הולם'. עם זאת, לעבאדי היו שני קשיים משפטיים אחרים. הראשון, הוא העובדה שלעבאדי יש 'קשרים נרחבים עם גורמים פוליטיים שונים, ובעבר היתה חברת מרכז הליכוד'. בהקשר זה ועדת המינויים קבעה קביעה כפולה. ראשית, עברו 30 שנה מאז שהיתה חברת מרכז ליכוד, והקשרים הנוכחיים עם הפוליטיקאים הם 'קשרי עבודה מקצועיים', והדברים הללו לא מספיקים בכדי להיחשב 'זיקה פוליטית'. שנית, קבעה הוועדה כי גם אם הקשרים הללו היו נחשבים ל'זיקה פוליטית', הרי שלעבאדי יש כישורים מיוחדים ורבים שמאפשרים מינוי של מי שהוא בעל זיקה פוליטית.
הקושי המשפטי השני קשור לכך שמדובר בכהונתה השניה כחשבת כללית. היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד דודי קופל, מעלה טענה לפיה לא ניתן למנות את עבאדי לכהונה נוספת, שכן הכהונה של חשב כללי קצובה לחמש שנים, ולא ניתן להאריך אותה אל מעבר ל-5 שנים. עם זאת, קופל דוחה את הטענה ואומר שמכיוון שחלפו 9 שנים, ובמהלכם כיהנו שני חשבים כלליים שונים, הרי שמדובר כאן בכהונה חדשה לחלוטין, ואין כאן הפרה של החלטת הממשלה הקוצבת את כהונת החשב הכללי לחמש שנים לכל היותר.
