הממשלה מקדמת קיצוץ רוחבי של 3%, מקווה שהגירעון יעמוד על 4.9%
למרות שהממשלה מתכננת להגדיל את התקציב ב-41.3 מיליארד שקל, באוצר מקווים לשמור על גירעון של פחות מ-5%, בין היתר בזכות הגדלת תחזית ההכנסות וקיצוצים של כ-3.3 מיליארד שקל במשרדים
ישיבת הממשלה לדיון בתקציב העדכני של שנת 2026 החלה הערב (ג'). במהלך הישיבה הועלתה הצעת משרד האוצר לקיצוץ רוחבי בהיקף של 3% בתקציב הקניות של המשרדים. הקיצוץ אמור להניב כ-1.7 מיליארד שקל לקופת המדינה. הקיצוץ נועד להקטין במעט את הגירעון שצפוי לתפוח בגלל הגידול העצום בהוצאות תקציב הביטחון. במהלך הדיון היו שרים שהתנגדו בחריפות להצעת הקיצוץ הרוחבי, כך חיים כץ שמחזיק כעת בחמישה תיקים התנגד לקיצוץ הרוחבי. בין המשרדים של כץ ניתן למנות את משרדי הרווחה והבריאות שהם עתירי תקציב.
בכוונת הממשלה להעלות את התקציב בהיקף של כ-41.3 מיליארד שקל, כאשר מתוכם 28 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, וכ-12.8 מיליארד שקל נוספים מוגדרים כ'קופסה על תנאי' שתמומש רק אם הפעילות הצבאית תימשך בעצימות הנוכחית (7 מיליארד מהקופסה היא ביטחונית, ו-5.8 מהקופסה היא אזרחית). מעבר לכך, יוסיפו לתקציב עוד חצי מיליארד שקל לצרכים אזרחיים (300 מיליון שקל לביטוח לאומי, 100 מיליון שקל לרשויות, ו-100 מיליון שקל לפלוגות מילואים במשטרה). בחישוב פשוט, התוספות התקציביות הללו היו אמורות להביא את תקרת הגרעון לכ-5.8% במקרה והקופסה תתממש, ול-5.25% במקרה והקופסה לא תתממש. אלא שבאוצר אומרים כי בכוונתם לצמצם את הגירעון ולהעמידו על 4.9% בלבד.
איך גידול בתקציב של כ-41.3 מיליארד שקל מגדיל גירעון רק באחוז תוצר אחד? ובכן, הרכיב העיקרי הוא גידול בתחזית ההכנסות של 11 מיליארד שקל. מעבר לכך, החלטת הממשלה הנוכחית מעריכה כי היא תוכל לקצץ כ-3.3 מיליארד שקל (1.7 קיצוץ רוחבי, 0.9 מיליארד ביטול רפורמת חלב, 150 מיליון שקל קיצוץ בכספים קואליציוניים, 70 מיליון שקל קיצוץ בתקציב משרד ראש הממשלה, ו-436 מיליון שקל קיצוץ בהחלטות ממשלה אחרות). זה משאיר אותנו עם תוספת לגרעון של כ-27 מיליארד שקל. זה לכאורה עדיין יותר מאחוז תוצר (גם אם תהיה צמיחה של 5%-6%) אבל זה די קרוב לאחוז אחד, ובאוצר רצו מאוד לשמור על מספר שהוא מתחת ל-5%. (אולי באוצר גם מקווים שלא ישתמשו בכל הרזרבות, ש"ט)
נזכיר כי סמוטריץ' ונתניהו סירבו לוותר על המהלך של 'ריווח מדרגות המס' למעמד הביניים, זאת למרות שאין ספק כי כעת מתברר ששנת 2026 איננה שנה מתאימה להורדת מסים. ויתור כזה היה מקטין את הגירעון בעוד 2 עשיריות האחוז. מנגד, סמוטריץ' ונתניהו ויתרו על הטלת מס רכוש על קרקעות פנויות, ובכך הם מגדילים לא רק את הגירעון לשנת 2026, אלא גם שנים קדימה, שכן מס הרכוש היה אמור להפוך בעתיד למקור תקציבי של למעלה מ-8 מיליארד שקל מדי שנה.
נכון לעכשיו טרם פורסמה תחזית ההכנסות החדשה של הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון. כאמור, אברמזון צפוי להגדיל את תחזית ההכנסות בכ-11 מיליארד שקל, זאת למרות העובדה שמס הרכוש החדש ירד מהפרק. אחד הנימוקים להגדלה כזו יכול להיות שהתפתחה ודאות מסוימת לגבי תקבולי המס מעסקת wiz, המוערכים בסכום של כ-10 מיליארד שקל (סכום הקרוב למדי להיקף הגידול בתחזית ההכנסות). נימוק אחר יכול להיות התבססות על פרמיית הסיכון הנמוכה שתהיה לישראל ביום שאחרי מלחמה מוצלחת עם איראן.
