השקיפות בשוק ההון הבריטי מהווה הזדמנות נדירה לחברות ישראליות
החלטת הרגולטור הבריטי לחייב חברות לדווח בפירוט על פעילותן בתחום ה־ESG, תקשה על חברות לייפות את המציאות מול משקיעים ותחייב אותן לחשוב על הסביבה. מהפכה זו צפויה להגיע לרחבי העולם, ומספקת לחברות הישראליות אפשרות לבלוט בחדשנות ובשקיפות אקלימית
במבט ראשון, הכללים החדשים שגיבשה רשות הפיקוח הפיננסי הבריטית (FCA) לאחרונה, נראים כמו עוד רפורמה טכנית בשוק ההון. בפועל – זה הרבה יותר מזה. מעט מאוד פעמים רגולטור מחייב חברות לדווח על פעילותן בנושא ה-ESG - מדד לאחריות תאגידית בתחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי - כתנאי להנפקה ולמסחר. מעתה, חברות שיבקשו להיסחר בלונדון יחויבו להציג תוכניות אקלימיות מפורטות, ולא להסתפק בסיסמאות ירוקות. כך, הפער בין מה שחברות אומרות למעשיהן בפועל עומד להצטמצם משמעותית בבריטניה.
מאחורי ההחלטה, שהתקבלה ביולי 2025 ותיכנס לתוקפה בינואר הקרוב, עומד רצון כפול: מצד אחד, לשמר את מעמדה של לונדון כמרכז פיננסי תחרותי, ומנגד להפסיק את הפער בין מה שחברות מצהירות לבין מה שהן באמת עושות. כבר שנים נשמעות טענות על “גרינווש” – השימוש הציני של חברות בסיסמאות ירוקות כדי למשוך משקיעים ולקוחות, מבלי לשנות בפועל את ההתנהלות העסקית. עכשיו, נראה שבריטניה החליט לדרוש נתונים מבוססים.
הדרך להחלטה הזו החלה כבר ב־2020, אז הבינו בלונדון שהבורסה מאבדת חברות לטובת בורסות מתחרות, בעיקר ניו יורק ואמסטרדם. הברקזיט נתן הזדמנות לשנות את הכללים וליצור יתרון: פחות ניירת ופרוצדורה, הרבה יותר שקיפות ואחידות. במקביל, בריטניה אימצה כללים שגיבשה מועצת תקני הקיימות הבינלאומית שהוקמה בוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, כחלק ממטרותיה להפוך למרכז גלובלי למימון בר קיימא. בכך היא אותתה שהיא לא רק משחקת את המשחק הגלובלי, אלא גם מובילה אותו.
מה יידרש מהחברות מעכשיו? ראשית, לזהות את הסיכונים האמיתיים. חברות לא יוכלו עוד להתעלם מהשפעות שינויי האקלים. אם יש להן מפעלים באזורים שצפויים לסבול מבצורת, הן יצטרכו לומר זאת. אם הטכנולוגיה שלהן תלויה בדלקים פוסיליים, הן יצטרכו להסביר איך הן מתכוננות לעתיד בלעדיהם. שנית, להציג תוכניות מעבר אמיתיות – עם לוחות זמנים, עלויות, ותסריטים במקרה של כישלון. ושלישית, במישור המימשל התאגידי, להראות שהדירקטוריון עצמו מבין ומפקח על התחום, כולל הקמת ועדות ייעודיות, חיבור בין תמריצי מנהלים ליעדים סביבתיים, ואפשרות להביא בודקים חיצוניים שיוודאו שהכול מיושם בפועל.
המשמעות למשקיעים ברורה: עידן הגרינווש, או כפי שמכנים זאת עכשיו - Climate washing - עומד להסתיים. החברות אולי ימשיכו לנסות ליפות את המציאות, אבל הכללים החדשים מקשים עליהן. המשקיעים יקבלו מידע כמותי, ממוקד ורלוונטי במקום דוחות אינסופיים וחסרי ערך, וגם המשקיע הקטן יוכל להבין טוב יותר לאן הולך כספו.
חשוב לא פחות, הרפורמה הבריטית מרחיבה את היריעה מעבר לאקלים בלבד. הדרישה היא לא רק להפחית פליטות, אלא גם לחשוב על צדק חברתי: מהי ההשפעה על עובדים, על קהילות מקומיות, ועל חלוקת הנטל הכלכלי. זהו חיבור מעניין בין “צדק אקלימי” לבין שוויון חברתי, דיון שמתחיל לחדור גם לישראל.
האם זה באמת יעבוד? הרי תמיד יהיו כאלה שינסו להתחמק. ובכל זאת, נישאר אופטימיים מכמה סיבות: לחץ הולך וגובר מצד משקיעים, עובדים ולקוחות הדורשים שקיפות; טכנולוגיה שמאפשרת לאתר מידע ולהצליב נתונים בזמן אמת; ושוק שמתגמל את מי שמספק מידע אמין ושקוף.
הזדמנות להיות בחזית הפיתוח של פתרונות אקלימיים חדשניים
ישראל עוקבת מקרוב אחרי התפתחויות בעולם. חברות ישראליות שרוצות להיכנס לבורסות זרות, או למשוך משקיעים בינלאומיים, יצטרכו להתאים את עצמן לסטנדרטים החדשים.
וזו גם הזדמנות. ישראל, עם הטכנולוגיה המתקדמת שלה ועם החשיפה שלה לסיכוני אקלים, יכולה להיות בחזית הפיתוח של פתרונות חדשניים. חברות שיצליחו להוכיח שהן מתמודדות באמת עם האתגרים האלה יוכלו למצוא בזה יתרון תחרותי משמעותי.
הכללים החדשים בבריטניה הם חלק ממהפכה רחבה יותר. השאלה היא לא אם השינוי יקרה, אלא כמה מהר הוא יתרחש ועד כמה יהיה יעיל. המאה ה-21 כבר לא מסתפקת ברווחיות קצרת טווח. חברות שרוצות לשרוד ולשגשג יצטרכו לחשוב על ההשפעה ארוכת הטווח שלהן על הסביבה ועל החברה. זה לא רק הדבר הנכון לעשות מבחינה מוסרית – זה גם הדבר החכם לעשות מבחינה עסקית.
בסופו של דבר, השוק יכריע. אבל הכללים החדשים של בריטניה מראים כיוון ברור: העתיד שייך לחברות שיודעת לאזן בין רווחיות לאחריות, בין צמיחה לקיימות, ובין הצלחה עסקית לתרומה חברתית.
עו"ד מיכל ארלוזורוב היא יועצת בכירה, דירקטורית וראש תחום ESGבמשרד וקסלר ברגמן ושות'
