פרשת הרוגלות
ארבע שנים בלי רוגלות: תארו לעצמכם שלבן גביר היה פגסוס
התמונה שעולה מדו"ח המבקר חמורה אפילו יותר מממצאי תחקיר כלכליסט מלפני ארבע שנים ואפשר רק להתפלץ מהמחשבה שהפגיעה העמוקה בפרטיות היתה נמשכת גם היום, כשבלשכת השר לביטחון לאומי יושב איתמר בן גביר
על פני 267 עמודים של דו"ח מבקר המדינה שבחן את פעילות המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות בהפעלת רוגלות על אזרחי המדינה, מופיעה המילה "אסור" על הטיותיה השונות, 228 פעמים. המילה "מותר" מופיעה רק 64 פעמים. הפער הזה בין המותר לאסור מלווה את הדו"ח שבחן האם המשטרה הפעילה אמצעים טכנולוגיים על אזרחים, האם היא פעלה בגבולות החוק כשעשתה כן, האם היה מי שפיקח על עבודתה, מי היה חשוף למידע שאספה והאם היה לו מותר להיחשף אליו.
תחקיר כלכליסט שפרסם תומר גנון לפני ארבע שנים נגע בדיוק בקצות העצבים של הפעילות המשטרתית המודיעינית והחקירתית, חשף שהיא מבוצעת ללא בקרה ראויה, בלי פיקוח, ללא סדר ותיעוד. היה קשה להעלות על הדעת שהמשטרה חודרת לטלפונים ומחטטת בתמונות, בהודעות, ביומנים ובשימוש באפליקציות מבלי שיש לה אישור מוסדר לכך בחוק. זה היה כמעט מטורף לחשוב שהמידע שנאסף חשוף לעיניים שהוא לא אמור להיות חשוף אליהן, שאין בקרה על השימוש, שלא יודעים מי הסתכל על מה ומדוע הוא שאב את המידע האישי. זה היה כמעט מטורף, אבל התמונה שעולה מדו"ח המבקר חמורה אפילו יותר. והיא לא היתה משתחררת לאוויר העולם ללא פרסום התחקיר.
"עולה אם כן, כי משנת 2016 השתמשה המשטרה בכלי טכנולוגי מסוים מאות פעמים בלי שהוא נבחן ואושר על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה", כותב מבקר המדינה, "ובלי שהמשטרה קיימה דיון משפטי עקרוני בנושא עם גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה. אומנם בעת רכישת הכלי ניוונה המשטרה כמה מהיכולות שיש מטעמים של גבולות סמכותה, ואולם בפועל נותרו בכלי יכולות איסוף מידע שחרגו מגדרי סמכותה ולכן אסור היה לה להשתמש בו". מאות הפעמים שבהם השתמשה המשטרה ברוגלות תורגמו על פי מבקר המדינה למיליוני תוצרי חיטוט בטלפונים הניידים ובמחשבים של אנשים. לפי ממצאיו, מ-40% ממאות המטרות שהושתלו להן רוגלות נשאב מידע אסור.
אוקיי, המשטרה השתוללה עם כלי הנפץ הטכנולוגיים שנחתו אצלה. אבל איפה היתה הפרקליטות, איפה היה הייעוץ המשפטי לממשלה? הם הרי אמורים לפקח על עבודת המשטרה, לעצור אותה היכן שהיא עוברת את גבול המותר אל עבר המחוזות המסוכנים של האפור והשחור האסור. בפרקליטות טענו שלא ידעו שהמשטרה משתמשת בכלים בצורה אסורה, אך המבקר קובע שהם לא פעלו בצורה אקטיבית כדי לבצע את תפקידם: שמירה על הכוח העודף שיש למשטרה על האזרחים.
תרשומת פגישה מחודש יוני 2019 שנשמרה בכספת של משרד היועץ המשפטי לממשלה מספרת את הסיפור. בישיבה שבה נכח היועץ המשפטי לממשלה ציינה המשטרה כי היא אינה מנצלת את מלוא היכולות של הכלים שהיא שותלת אצל האזרחים לאחר שהדגימה בפני הייעוץ המשפטי לממשלה את מלוא היכולות. נציג משרד המשפטים ציין כי בכל הנוגע ליכולות הנוספות שבכלים הטכנולוגיים אין סמכות בחוק.
כלומר, במשרד המשפטים מבינים היטב שיש כאן יכולות שלא מוסדרות בחוק, ואף אחד, לא במשטרה ולא בפרקליטות, עוצר לרגע לשאול את כל השאלות הפשוטות שעלו בתחקיר כלכליסט שלוש שנים לאחר מכן: מה מותקן על הטלפונים והמחשבים, מה נשאב מהם, והאם יש מי שמפקח על התהליכים הרגישים הללו והאם זה חוקי. "בפועל" כותב מבקר המדינה, דיון עקרוני ומהותי כזה (המסדיר את חוקיות הפעולות. ג.פ) לא התקיים במהלך השנים עד לפרוץ "פרשת פגסוס".
היקף העיוורון בפרקליטות למה שהתחולל במשטרה, בא לידי ביטוי בתהליך הענקת תעודות החיסיון (מידע שהופק מהאזנת הסתר בטלפון או במחשב ושהמשטרה לא חייבת לגלותו לנאשמים. הסתרת המידע בחיסיון מותרת רק אם היא לא פוגעת בזכויות הנאשם להתגונן): "מממצאיו של פרק זה עולה כי עד לפרסום "פרשת פגסוס" בינואר 2022", כותב מבקר המדינה ,"לא זו בלבד שהפרקליטים המטפלים בתיקים שבהם התבקשו חסיונות לא הכירו את מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים אלא שגם פרקליטי המחוזות לא הכירו אותם".
אז המשטרה השתוללה, בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה לא פעלו כדי לעשות סדר למרות שהבינו באלו כלים רבי השפעה משתמשת המשטרה, אבל איפה היו השופטים שחתמו על הצווים?
מדו"ח המבקר משתמע כי אותם שופטים שחתמו על צווי האזנת הסתר לא הבינו כי חתימתם מאפשרת למשטרה להשתמש ברוגלות, לשאוב מידע אסור, להאזין למעורבים ובלתי מעורבים בתיק, כולל אזרחים תמימים וקטינים שאמורים ליהנות מהגנות פרטיות גבוהות יותר. הסיבה היא צורת הגשת הבקשות להאזנות סתר שהסתירו בתוכן שימוש רחב היקף ברוגלות, הרבה מעבר לגבולות החוק ושלשופטים לא היה מושג לגביהם. המשטרה למעשה עיוורה גם את השופטים.
אפשר להתפלץ מהמחשבה שהפגיעה העמוקה בפרטיות היתה נמשכת גם היום כשהשר לביטחון לאומי הוא איתמר בן גביר. איזה מידע היה נאסף על אזרחים תמימים, לאן היה עובר אותו מידע, והאם היה משמש להפעלת לחץ בלתי חוקי. מאז פרסום תחקיר כלכליסט, השימוש ברוגלות על ידי המשטרה נאסר וטרם התקבל אישור היועצת המשפטית לממשלה להחזירו לפעולה. מיותר לציין שוועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האירוע ואת הרשימה הארוכה של האשמים בו, תסיק מסקנות, תמליץ המלצות, ותניח יסודות לחקיקה מתאימה שתסדיר את הפריצה לטלפונים ולמחשבים של חשודים ואנשים תמימים, לא הוקמה עדיין. במקומה הוקמה ועדה ממשלתית שלא מתפקדת. נשאר לשמוח על כך שלפחות השימוש הרחב והבלתי מבוקר של המשטרה בכלים טכנולוגיים הופסק. זה לא היה קורה בלי עיתונות עצמאית ואמיצה, שבחופש שלה מנסה הממשלה הנוכחית לפגוע בכל דרך אפשרית.
