ניתוח
לידיעת העמותות שמגייסות תרומות: הדיגיטל נכנס והפוילעשטיק כבר לא יעבוד
רשות המסים הופכת את עולם התרומות לשקוף. כל שקל תרומה ידווח בזמן אמת, כל תורם יראה את ההטבות שמגיעות לו, והעמותות ייאלצו להסתנכרן או לאבד את סעיף 46. המהלך עשוי לצמצם הונאות, אך גם מטיל איום על עמותות שלא יעמדו בקצב
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מאפשר לתורמים להפחית את תשלומי המס שלהם ב־35% מגובה התרומה. כלומר, אם אדם תרם 1,000 שקל לעמותה הנכללת ברשימת רשות המסים, הוא יכול להקטין את חבות המס שלו ב־350 שקל.
הטבת מס זו נחשבת לכלי מרכזי בעידוד תרומות של אנשים פרטיים וחברות, אך במקביל השימוש בסעיף זה לוקה בשתי מחלות עיקריות. האחת היא העובדה שיש ניצול חלקי למדי של ההטבה. לשם הדוגמה, בתחזית הטבות המס ל־2025 העריכו באוצר כי היקף ההטבה יהיה כ־900 מיליון שקל, זאת למרות שהיקף התרומות בישראל ב־2022 עמד על כ־8.8 מיליארד שקל — סכום שמשקף פוטנציאל הטבת מס של כ־2.5 מיליארד שקל. במחקר שביצעה ד"ר אסנת חזן מהמכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב ב־2018 נמצא כי אי־המיצוי של ההטבה נפוץ בעיקר אצל תורמים פרטיים (80% מסך הטבת המס שלא מומשה היא אצל יחידים), ובעיקר אצל תורמים פרטיים שתורמים מתחת ל־20 אלף שקל בשנה (91% מפוטנציאל ההטבה שלא מומשה אצל יחידים הוא בקרב התרומות הקטנות עד 20 אלף שקל).
המחלה השנייה היא היקף רחב של הונאות מס דרך סעיף 46: דיווחים על תרומות שלא נתרמו, שימוש בקבלות על תרומות שבוטלו, זיוף סכומי תרומות, הנפקת אישורי תרומה בגין תשלום על צריכת שירותים (כלומר, מישהו רוכש שירות מעמותה אך מבקש שיכירו לו בתשלום כתרומה). בחלק מהמקרים מדובר בהונאות שמשתלמות לשני הצדדים — לתורם וגם לעמותה.
ברשות המסים אין הערכה עדכנית לאובדן ההכנסות בגין התופעה, אך היא מוכרת היטב, והם מודעים לכך שאם לא ייעשה משהו, היא תתרחב.
ברשות המסים מצאו תרופה אחת לשתי המחלות הללו — ובאופן לא מפתיע, זו דיגיטציה. הרשות פיתחה מערכת הנקראת "מערכת התרומות הדיגיטלית", ומינואר 2026 כל עמותה תצטרך להיות מחוברת אליה ולסנכרן את התרומות שהעניקה.
כל תרומה תדווח בזמן אמת לרשות המסים; הדיווח יכלול גם את תעודת הזהות או את מספר החברה של התורם ויעבור מיד לאזור האישי שלו ברשות.
המשמעות היא שרשות המסים תראה כל תרומה, וכך אם אדם מגיש דו"ח שנתי ובו טענה על תרומות שמפחיתות את חבות המס שלו, היא תוכל לבדוק ולאשש את התרומות. עמותות שלא מחוברות לתוכנות ניהול כספים מודרניות יצטרכו לדווח באופן ידני ליישומון של הרשות על כל תרומה.
בהוראת ביצוע שצפויה להתפרסם בשבועות הקרובים נכתב כי "אי־הצטרפות למערכת הדיגיטלית עשויה להביא לשלילה של סעיף 46".
ההטבה לא תישלל אוטומטית
רו"ח ארז אורעד ממשרד מאיר מזרחי ושות', שהיה בעבר מנהל תחום מוסדות ציבור ברשות המסים, אמר לכלכליסט על המערכת הדיגיטלית: "עבור עמותות שלא יתארגנו בזמן — מדובר בסכנת חיים פיננסית. אי־הצטרפות למערכת משמעה אובדן אישור סעיף 46 ואיום ממשי על היכולת של עמותות לגייס תרומות נוספות". עם זאת, שלילת סעיף 46 איננה אוטומטית, אלא שכאשר עמותה תרצה לחדש את הסעיף, היא תיתקל בקשיים אם תרומותיה לא דווחו דיגיטלית.
מבחינה משפטית, חשוב לשים לב שרשות המסים הלכה במסלול שלא דורש שינוי חקיקה. על פי החוק, ניתן עדיין להזדכות גם על תרומות שלא רשומות במערכת הדיגיטלית, אך מכיוון שכל העמותות יהיו מחוברות אליה, מי שטוען שתרם לעמותה יצטרך להסביר מדוע התרומה לא רשומה בה. למעשה, הרציונל המארגן של דיגיטציית התרומות הוא שכאשר התרומות מדווחות והרשות יכולה לעקוב אחריהן, היכולת לבצע הונאות והעלמות מס פוחתת מאוד.
עד היום עולם התרומות היה מעין "קופסה שחורה" לרשות המסים. ברגע שהמערכת הדיגיטלית תיכנס לפעולה, הרשות תוכל לנטר ולזהות חריגות ביתר קלות — למשל תורמים שהם גם ספקים לעמותות. מבחינה טכנית, המנגנון של מערכת התרומות הדיגיטליות דומה מאוד לזה של "חשבונית ישראל", שנועד להתמודד עם תופעת החשבוניות הפיקטיביות: גם כאן מדובר על הקצאה בזמן אמת של מספר ייחודי לכל תרומה.
על אף שרשות המסים מופקדת על הגדלת הכנסות המדינה ולא על מיצוי הטבות מס לאוכלוסיות במדינה, הדיגיטציה צפויה להגדיל את מיצוי ההטבה בקרב מעמד הביניים (אלו שתורמים עד 20 אלף שקל בשנה), ויש לקוות שהמהלך יגדיל את היקף התרומות הפרטיות.
ההסבר לכך הוא שהמיצוי הנמוך של ההטבה בישראל נובע מהקושי הפרוצדורלי: צריך לשמור קבלות, ואם מדובר בשכיר — עליו לפנות למעסיק כדי שזה ינכה את התרומה בתלוש. מעתה, כשכל התרומות יהיו ידועות לרשות, כל אזרח יוכל להיכנס לאזור האישי שלו ולראות את תרומותיו.
יתרה מזו, ההערכה היא שבעתיד הקרוב — כבר במהלך 2026 — חברות השכר הגדולות יתממשקו עם הרשות, בתנאי שהעובד יסכים לכך, וינכו באופן אוטומטי מהמס את הזיכוי המגיע לו בגין התרומות. למעשה, לעובדי המדינה כבר נפתחה אפשרות כזו: 8,000 עובדים אישרו למדינה לנכות להם אוטומטית את ההטבה בגין תרומות דיגיטליות, לעומת פחות מ־200 עובדים שהגישו בעבר קבלות ידניות. נכון להיום, לא כל העמותות מחוברות למערכת, אך כאמור זה ישתנה עד תחילת 2026.
חשוב להבין כי התרומות הדיגיטליות ידווחו לאזור האישי בכל מקרה, כך שניתן יהיה לנצל אותן גם בשנים הבאות (ניתן לתקן דיווחי מס עד שבע שנים אחורה).
לסיום, יש להדגיש שגם מערכת התרומות הדיגיטליות לא צפויה לרפא לחלוטין את שתי המחלות של סעיף 46 לפקודת מס הכנסה: ראשית, יש דרכים נוספות לבצע הונאות שגם המערכת לא תוכל למנוע; ושנית, ישנם חסמים נוספים בהטבת המס שדורשים בחינה מחדש, כגון הצורך במינימום תרומה שעומד על מעל ל־207 שקל בשנה, וכן העובדה שחלק ניכר מהתרומות מגיע לעמותות וגופים ציבוריים שאינם מוכרים על ידי רשות המסים.
