דרוש: בכיר באוצר שיאיץ מיזמי תשתית
אושרת דוד דקר, מנהלת חטיבת תשתיות ופרויקטים באוצר, תפרוש בסוף השנה. מי שיחליף אותה יידרש להתמודד עם פיגור ארוך בפרויקטי תשתית רחבי היקף
נפתח המרוץ לאחד התפקידים המשפיעים באוצר: סגנית החשבת הכללית ומנהלת חטיבת תשתיות ופרויקטים, אושרת דוד דקר, תעזוב בסוף השנה את משרד האוצר, לאחר ארבע שנים בתפקיד.
התפקיד נחשב לאחד המוקדים החשובים באגף החשב הכללי, משום שהוא מחבר בין מדיניות הממשלה, תקציבי מדינה והיכולת להוציא לפועל מיזמי תשתית מורכבים ויקרים. החטיבה עוסקת בין היתר בקידום פרויקטים בשיטת PPP (שותפות ציבורית־פרטית), שבה המדינה נעזרת בהון, בידע וביכולות הביצוע של חברות פרטיות לצורך הקמה והפעלה של תשתיות ציבוריות.
מי שיעמוד בראשה יהיה שותף להחלטות בעלות השפעה ארוכת טווח על התחבורה, האנרגיה, המים והסביבה בישראל וגם על היקף ההשקעות הפרטיות במשק. הנהלת האוצר תידרש לבחור מי יוביל את החטיבה בשנים שבהן צפויה ישראל להתמודד עם אתגרי מימון, ביצוע והאצה של פרויקטי תשתית רחבי היקף, ובהם המטרו, הרכבות מתקני אנרגיה, הדורשים הכרעות תקציביות וביצועיות.
ארבעה מי יודע
התפקיד שבו החזיקה דוד דקר מיועד לרוב לסגנים שצמחו בחשכ"ל. באוצר כבר מסמנים ארבעה מתמודדים בכירים מתוך אגף החשב הכללי, שבקיאים במנגנוני העבודה של האוצר, אך לא בהכרח בעלי ניסיון זהה בניהול פרויקטי תשתית.
גל לנדו הוא המועמד בעל ההיכרות הישירה ביותר עם פעילות החטיבה. הוא משמש כסגנה של דוד דקר ומנהל את יחידת פרויקטי ה־PPP. לנדו הצטרף לאגף החשב הכללי ב־2016, תחילה כרפרנט בתחומי הבריאות, הביטוח הלאומי והקליטה, בהמשך ניהל את צוות החינוך, הרווחה והמגזר השלישי, עבר לחטיבת המימון והיה אחראי על ערבויות המדינה ותוכניות הסיוע למשק בתקופת הקורונה. ב־2023 מונה לראש המטה של החשב הכללי דאז יהלי רוטנברג, ובסוף 2024 עבר לנהל את יחידת התשתיות והפרויקטים. לצד זאת, הוא חבר דירקטוריון בחברת קצא"א. היתרון המרכזי שלו הוא היכרות מעשית עם הפרויקטים, המכרזים והגורמים המעורבים בהם.
המועמד השני הוא יהונתן רזניק, סגן בכיר לחשבת הכללית ואחראי על חטיבת המשרדים החברתיים. בעבר שימש כעוזרה של החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו. כיום הוא מפקח על פעילותם התקציבית והכלכלית של המשרדים החברתיים, ובין היתר מכהן בתפקידים הקשורים לעבודת ועדות באגף. הניסיון שלו בלשכת החשבת הכללית מעניק לו היכרות עם עבודת המטה ועם תהליכי קבלת ההחלטות בצמרת האגף.
המועמד השלישי הוא דן גונן, שמכהן כסגן בכיר לחשבת הכללית וכמנהל חטיבת הנכסים והלוגיסטיקה. החטיבה שבניהולו אחראית, בין היתר, לניהול נכסי המדינה, הדיור הממשלתי והתקשרויות מרכזיות. מדובר בתפקיד בעל ממשקים רבים עם משרדי הממשלה והמגזר העסקי, אך כזה שאינו מתמקד ישירות במכרזי תשתית לאומיים.
המועמד הרביעי הוא אורי שאשא, סגן בכיר לחשבת הכללית ומנהל חטיבת המשרדים הכלליים. במסגרת תפקידו הוא עוסק גם בסוגיות כלכליות ואסטרטגיות בעלות משמעות למשק, ובהן היערכות המדינה לקראת סיום זיכיון ים המלח והארכתו. מדובר בסוגיה מורכבת בעלת השלכות כלכליות, תקציביות ותחרותיות, שמחייבת התמודדות עם אינטרסים של המדינה ושל חברות עסקיות גדולות.
מהתפלה עד המטרו
בארבע שנותיה בתפקיד עמדה דוד דקר בחזית קידומם של כמה ממיזמי התשתית הגדולים בישראל, בהיקף מצטבר של עשרות מיליארדי שקלים. בין הפרויקטים שקודמו בתקופתה נמצאים מיזם אגרות הגודש בגוש דן, שטרם יצא לפועל ונתקל בהתנגדות נחרצת מצד משרד התחבורה; הקו הכחול של ה-BRT; הרכבת הקלה בירושלים; הארכת כביש 6 צפונה והרחבתו; הנתיבים המהירים בכבישים 20 ו־5; וכן התוכנית להקמת שדה תעופה חלופי.
גם בתחום האנרגיה והמים היתה החטיבה מעורבת בפרויקטים משמעותיים, ובהם מתקני התפלה, תחנת הכוח בשורק, תחנות הכוח הסולאריות בדימונה ובאשלים ומתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. במקביל היתה דוד דקר חברה בוועדות המנהלות של פרויקטי הרכבת הקלה בגוש דן, הרכבת הקלה חיפה־נצרת והמטרו בגוש דן. עוד פעלה דוד דקר להרחבת מעגל המשקיעים והחברות הבינלאומיות המשתתפים בפרויקטי תשתית בישראל.
