שאטלים עם 22% תפוסה בלבד: הנתיבים המהירים טרם תפסו תאוצה
הנתיבים לאורך גוש דן פתוחים רק לתחב"צ, אך בינתיים רק 6,500 איש ביום משתמשים בשאטלים, אף שתדירותם מאפשרת 30 אלף. האגרה לרכב פרטי תגיע עד 105 שקל, ולדברי ניצן יוצר, ממתכנני המיזם, "זו הדרך היחידה לאזן את הגודש"
הנתיבים המהירים לאורך כביש 20 וכביש החוף הושקו לפני חודשיים, אך בשלב זה רק 6,500 נוסעים ביום משתמשים בשאטלים שמורשים לנסוע בהם, אף שהשאטלים, על פי התדירות הנוכחית, יכולים להסיע כ־30 אלף נוסעים ביום. אם לוקחים בחשבון שהנתיבים נפתחו מיד אחרי סיום מבצע "שאגת הארי", ובדרך גם חלו חג שבועות, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, ואחר כך הגיע פסח — רואים שלנתיבים לא באמת היתה הזדמנות לצבור תאוצה ולמצות את הפוטנציאל שלהם. מבחן האמת של הנתיבים יתחיל דווקא בחודשי הקיץ.
על פי נתיבי איילון, הנתיבים צפויים להיפתח לרכבים פרטיים ברבעון הראשון של 2027. מחיר הנסיעה בנתיבים המהירים בגוש דן יעמוד על 7 עד 105 שקלים למקטע, כשיש סך הכל שבעה מקטעים. המשמעות היא שתיאורטית בנסיעה לאורך כל הנתיבים בשעת שיא נהג יכול למצוא את עצמו משלם מעל 700 שקל, מחיר שככל הנראה לא סביר לאף נהג.
מומחה התחבורה ניצן יוצר, מי שיזם וניהל את פרויקטי הנתיבים המהירים בחברות "חוצה ישראל" ו"נתיבי איילון" בשנים 1998- 2017, אמר: "אגרה בנתיב מהיר היא אגרת שיווי משקל. להבדיל מכביש 6 שהיא אגרת מימון, האגרה הזאת למעשה מנהלת את התנועה, הגובה שלה נקבע במטרה שהיא תיצור שיווי משקל, ולכן היא מתייקרת לרמה הדרושה כדי שהנתיב יוכל למצות את הקיבולת שלו ומצד שני לא ייסתם. זה איזון עדין ולכן היא משתנה ולא קבועה. אחרי שהגופים שנוסעים בחינם עולים על הנתיב, נוצר עודף קיבולת וחבל לא לנצל אותו. לכן ייתכן שבמצבים מסוימים לא תישאר קיבולת עודפת, ויהיה אסור להיכנס לנתיב, אבל המטרה היא כל הזמן לשמור על תנועה זורמת".
גם עלות הקמת הנתיבים המהירים לא היתה זולה, 8 מיליארד שקל.
"הטענות בגין עלות הפרויקט מחשבות את העלות למשתמש, ולא את ההשפעה הכוללת, וזו טעות. צריך לקחת בחשבון גם נוסעים שאינם נהנים מהנתיבים באופן ישיר. הרי התועלת מקו רכבת חדש כוללת גם את שיפור מהירות הנסיעה שנוצרת בכבישים שהעומס בהם הוקל, זה מערך שלם שצריך לקחת בחשבון".
ובכל זאת, התחבורה הציבורית כל הזמן מרחיבה שירות, נפתחים עוד כבישים, הסובסידיה לתחב"צ זינקה, ועדיין אין הקלה בגודש.
"כי לא ניתן לפתור את בעיית הגודש על ידי שיפור התחבורה הציבורית או הגדלת קיבולת הכבישים ללא מנגנון המרסן את התממשות הביקוש הסמוי. קוראים לזה מלכודת הביקוש הסמוי, וזו טענה רחבה יותר. מחקרים מראים שלא משנה כמה התחבורה הציבורית תהיה טובה, וכמה נוסעים יעברו אליה, זה עדיין לא יפתור את הפקקים. כיוון שעל כל רכב שירד מהכביש, יעלה רכב חדש, קיים ביקוש סמוי, ואלו נהגים שכרגע לא עולים על הכביש כי הוא עמוס. הם מעדיפים לעבוד מהבית, לעשות קניות ברשת ולהתרחק מהפקקים. לכן גם כשיש הקלה בגודש, הנסיעות שלא התקיימו בעבר מתממשות וממלאות את ההקלה".
אז מה הפתרון?
"לדאוג שהמקומות שפינו לא ייסתמו, ואת זה אפשר רק באמצעות מערכת אגרה, זו בדיוק המהות של הנתיב המהיר. אגב, זה גם החיסרון של מס הגודש המתוכנן. ברגע שהאגרות נמוכות או גבוהות מדי, אז התכלית שלהן לא יוצרת שיווי משקל. כשעל כביש נידח בבת ים משלמים אותו מחיר כמו בנתיבי איילון אז אין איזון. חשוב להבין שאי אפשר להתחרות ברכב פרטי, זו נוחות שאף אחד לא ממהר לוותר עליה. הדרך היחידה להוריד את הגודש זה להציע אלטרנטיבה טובה יותר, בין היתר גם באמצעות שאטלים חינמיים".
1 צפייה בגלריה
ניצן יוצר, ממתכנני הנתיבים המהירים: "לא משנה כמה התחבורה הציבורית תהיה טובה, וכמה נוסעים יעברו אליה, זה לא יפתור את הפקקים"
(צילום: אלבום פרטי)
על מנת להוכיח את טענותיו, יוצר מציג את הנתיב המהיר שכבר פעיל בכביש 1: "מדידות שנעשו בנתיב המהיר בכביש 1 שנפתח לשירות הציבור בתחילת 2011 מראות שהנתיב המהיר מעביר פי 1.3 יותר נוסעים מאשר כל שלושת הנתיבים הרגילים שלימינו גם יחד. במדידה הזאת נכללים נוסעי השאטלים, נוסעי תחבורה ציבורית, נוסעי כלי רכב עם ארבעה נוסעים שנוסעים בחינם ונוסעי כלי רכב המשלמים אגרה. התנועה בנתיב המהיר מתנהלת במהירות של לפחות 70 קמ"ש, בעוד התנועה בנתיבים האחרים זוחלת בשעות השיא ויכולה לצנוח גם ל־15 קמ"ש".
מנתיבי איילון נמסר בתגובה: "פרויקט הנתיבים המהירים נפתח לפני כחודשיים, ומסתמן כהצלחה בשינוי הרגלי הנסיעה של אלפי ישראלים שחוסכים שעות בכביש מדי שבוע. בחודשים הקרובים הנתיבים יפעלו במתכונת של הרצה — לשאטלים ואוטובוסים בלבד, ובהמשך ייפתחו גם לנסיעת רכבים רבי תפוסה ואגרה. בתקופה זו אנו עורכים ניסויים בשטח לקראת הפתיחה".
