כנס הקיץ ייפתח היום בכנסת בסימן כאוס פוליטי
החרדים מאיימים להפיל את הממשלה אם חוק ההשתמטות לא יאושר, ובג"ץ דורש מהממשלה לנמק מדוע לא יוצאו צווי גיוס לאברכים ויוחרפו הסנקציות. במקביל, הקואליציה ממשיכה לדהור לעימות עם המערכת המשפטית ובראשו הדחת היועמ"שית, האצת חוקי ההפיכה המשטרית ופגיעה בתקשורת
כנס הקיץ ייפתח היום בכנסת בצל איומיהן של המפלגות החרדיות לעשות שרירים לראש הממשלה בנימין נתניהו בגלל אי־חקיקת חוק השתמטות שיאפשר לצעירים החרדים לא להתגייס. נתניהו חושש מהמהלך ובקואליציה מבקשים לקדם בכנס הזה את חוקי ההפיכה המשטרית, הדחת היועמ"שית, בחירת נציב התלונות על השופטים ואת חוקי הפגיעה בתקשורת. 59 החטופים שבמנהרות חמאס, רבבות המילואימניקים הקורסים תחת הנטל והאזרחים שנאנקים תחת יוקר המחיה הגואה - כולם יכולים לחכות.
נתניהו יכנס היום ישיבה בהשתתפות ראשי מפלגות הקואליציה בניסיון לרצות את ראשי ש"ס ויהדות התורה. בשתי המפלגות הוחלט להחרים את ההצבעות במליאת הכנסת, במחאה על אי־חקיקת חוק השתמטות, למעט הצבעות אי־אמון שעלולות לגרום להקדמת הבחירות. בשתי המפלגות מודעים לכך שבלעדיהן הממשלה בעצם משותקת ולא יכולה להעביר את יוזמותיה בכנסת ובכך מבקשים ללחוץ על נתניהו לחוקק את החוק.
ביהדות התורה העניקו לנתניהו דד ליין עד לסוף החודש. מצד שני המפלגה גם איימה שלא תתמוך בתקציב 2025 אם החוק לא יחוקק ובסוף התקפלה: התקציב אושר וחוק ההשתמטות נשאר תקוע. יו"ר ש"ס אריה דרעי מצידו כבר הודיע לפני חג הפסח שמפלגתו לא תוכל לשבת בממשלה אם ייעצר ולו אברך־משתמט אחד.
לתסבוכת הזו אפשר להוסיף את החלטת בג"ץ מהשבוע שעבר שהוציא צו על תנאי נגד הממשלה, והורה לה לנמק מדוע לא מוציאים צווי גיוס למלש"בים חרדים בהיקף המתאים לצורכי הצבא, ומדוע לא מפעילים סנקציות אישיות אפקטיביות כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא מתייצבים. הממשלה התבקשה להשיב על הצו לבג"ץ עד 24 ביוני.
חוק השתמטות: יוצע פיצוי תקציבי לחרדים
נתניהו מבין שבאווירה הציבורית הקיימת נוכח המשך המלחמה והגיוס המסיבי של רבבות חיילי וחיילות מילואים הקורסים תחת העומס הוא יתקשה לחוקק את חוק ההשתמטות. כדי לחוקק חוק שיענה על צורכי החרדים הוא יצטרך להדיח את יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין (ליכוד) שמתנגד להנצחת ההשתמטות. לפיכך, נתניהו מתכנן להציע לחרדים פיצוי תקציבי בעקבות שלילת הקצבאות של האברכים. אך ספק אם הדבר ירצה את ראשי המפלגות והרבנים.
באווירה הציבורית הקיימת והגיוס הנרחב נתניהו יתקשה לאשר חוק השתמטות או להדיח את יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. לפיכך, הוא מתכנן להציע לחרדים פיצוי תקציבי
בשתי המפלגות החרדיות אומנם מבינים שעדיף להן להישאר בממשלת נתניהו מאשר ללכת להקדמת הבחירות אבל לא מן הנמנע שכדור השלג המתגלגל יגרום בסופו של דבר לפירוק הממשלה. נתניהו מנסה לשכנע את החרדים לדחות את האיומים לכנס החורף שיחל לאחר החגים, ביודעו שאין ח"כ אחד בקואליציה שמעוניין בבחירות. השאלה האם שוב, האדמו"רים של ש"ס ויהדות התורה ייענו להבטחותיו לחוקק את החוק.
הפיכה משטרית: "לוקח זמן לפרק"
שר המשפטים יריב לוין מקווה שהחרדים לא ישימו בפניו מכשולים בהמשך הובלת ההפיכה המשטרית. לוין הודיע בשבוע שעבר כי ימשיך לקדם את ההפיכה המשטרית בשיא הכוח. "אנחנו נדרשים להמון נחישות. מי שיהיה נחוש ינצח במאבק הזה. אנחנו צריכים סבלנות - מה שנבנה פה בעשרות שנים לוקח זמן לפרק". לוין הדגיש כי "אני עומד על כך שד"ר רפי ביטון וד"ר אביעד בקשי ישבו בבית המשפט העליון כי הם ראויים". החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, שנחקק בכנס החורף של הכנסת, אמנם ייכנס לתוקפו רק בקדנציה הבאה - כלומר, לאחר הבחירות - אך לוין לא מתכוון לשבת בחיבוק ידיים, והוא פועל לקדם חוקים נוספים.
לאחר שראש השב"כ רונן בר הודיע על סיום כהונתו ב־15 ביוני, תתמקד כעת הממשלה בהאצת המהלכים להדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. לצורך כך נדרשת הקמת ועדת איתור לבחירת היועמ"שית, מקבילה לוועדה שהמליצה לפני כשלוש שנים וחצי על מינויה של בהרב מיארה. בראש הוועדה ישב נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, וחבריה יהיו פרופ' רון שפירא (כנציג האקדמיה) ועו"ד תמי אולמן (נציגת לשכת עורכי הדין). בוועדה אמורים לשבת גם שר משפטים לשעבר וחבר כנסת. ההערכה היא שאחד משרי המשפטים לשעבר - גדעון סער או יו"ר הכנסת אמיר אוחנה - יכהן בוועדה, למרות שמינוי אחד מהם עלול לגרור עתירה לבג"ץ: אוחנה מאחר שהוא מייצג את הכנסת, וסער מאחר שהוא מייצג, או בעצם מחויב, לעמדת הממשלה.
בישיבת ראשי הקואליציה עם נתניהו שתתקיים היום, יועלה לדיון איוש המקום המיועד לכנסת בוועדה. הקרב המרכזי הוא בין דרעי, שדוחף את חבר סיעתו ח"כ ינון אזולאי, לבין יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', המקדם את מינויו של איש מפלגתו, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן. לש"ס חשוב מאוד המושב בוועדה זו - לא רק בגלל הדחת בהרב מיארה, אלא בשל העובדה שאותה ועדה תראיין את המועמדים ותמליץ על היועץ המשפטי הבא לממשלה. דרעי חפץ במינוי של מועמד נוח שיוכל להכשיר את שובו לממשלה, בניגוד לעמדת בג"ץ מינואר 2023. דרעי נחשב מקורב ונאמן מאוד לנתניהו, שעשוי להעדיף את עמדתו על פני סמוטריץ'. במקרה כזה יצטרך נתניהו לתת פיצוי אחר לסמוטריץ'.
בינתיים, בשל המחלוקת בין שתי המפלגות, ביטל רוטמן לפני שלושה שבועות את ישיבת ועדתו, שאמורה היתה לבחור את נציג הכנסת לוועדה. רוטמן תבע שלוין יודיע במי הוא תומך, ובינתיים טרם הודיע על פתיחת ההליך מחדש. אבל גם לאחר שתוקם הוועדה שאליה אמור לוין לפנות ולדרוש את המלצתה להדחת בהרב־מיארה, ייקח לה חודשים ארוכים לקבל החלטה. כל החלטה שתתקבל בוועדה - הן בעד ההדחה והן נגדה - צפויה להידון בסופו של דבר בבג"ץ, וקשה לצפות את אורך ההליך.
הצעת החוק לפיצול משרת היועמ"ש הוגשה במקור על ידי גדעון סער, וכשהפך לשר, קידם אותה חבר סיעתו מישל בוסקילה. לפיה, משרת היועמ"ש תפוצל לתובע כללי וליועץ משפטי לממשלה. פרקליט המדינה יוסמך להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד רה"מ, שר או ח"כ. החלטתו תהיה טעונה אישור של "ועדת בכירים", שתמונה תוך 60 ימים ממועד אישור החוק. בוועדה ישתתפו: שופט בית המשפט העליון בדימוס (שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון), יועץ משפטי לממשלה לשעבר (שימונה על ידי שר המשפטים), וסנגור מהמגזר הפרטי (שימונה על ידי הסנגור הראשי). בעבר התנגד לוין להצעה כזו.
בנוסף, לוין יקדם את בחירת נציב התלונות על שופטים, לאחר שהחוק בעניין התקבל בסוף כנס החורף של הכנסת. חוק נוסף שלוין מבקש לחוקק עוסק במניעת עינויי דין וקיצור ההליך הפלילי הן בפרקליטות והן בבתי המשפט. החוק יוגש, ככל הנראה, כהצעת חוק פרטית על מנת לעקוף את היועמ"שית. החוק מצמצם את סמכויות רשויות אכיפת החוק, כך שזכות הערעור על פסק דין פלילי תהיה נתונה לנאשם בלבד, ואילו למדינה - שהיא המאשימה בהליך הפלילי - תהיה אפשרות ערעור רק ברשות בית המשפט. עוד מוצע שדעת מיעוט מזכה בהרכב שופטים תהווה שיקול דעת להפחתת ענישה.
סוגיה נוספת שיקדם לוין היא חקיקה שתקבע כי דו"חות חסויים שהוגשו לשופט מעצרים יהיו חלק מחומר החקירה בתיק, לאחר שהוגש כתב אישום ואין עוד הצדקה להטיל עליהם חיסיון. עוד מוצע להחמיר את תנאי הסף למעצר לצורכי חקירה ולמעצר עד תום ההליכים, כך שבית המשפט יהיה רשאי להורות על הארכתם רק אם מצא כי המעצר חיוני. בקשה להארכת מעצר תוגש רק לאחר אישור מראש של בכיר ומוגדר במשטרה (הכפופה לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר), התביעה או הפרקליטות.
חוק העמותות: פגיעה בגופי חברה אזרחית
בינתיים, בקרוב תקדם הממשלה החלטה להכניס את הכספים הקואליציוניים לבסיס תקציב המדינה לשנת 2026. מי שעומד מאחורי ההחלטה וקידומה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בנוסף, מחר תקיים ועדת החוקה דיון ב"חוק העמותות" שהגיש ח"כ אריאל קלנר (ליכוד), הקובע הטלת מס של 80% על תרומה לעמותה שתתקבל מישות זרה, וכן על גופים המתוקצבים על ידי המדינה, למעט גופים שיקבלו פטור משר האוצר. ייאסר על בית המשפט לדון בבקשות מגוף שרוב תרומותיו מגיעות ממדינות זרות. הצעת החוק תפגע קשות בחלק גדול מגופי החברה האזרחית ועלולה להוביל לסגירה מוחלטת של עמותות, מאחר שהן מקבלות מימון גבוה מהאיחוד האירופי, שגרירויות זרות והאו"ם.
ביום שלישי תקדם הוועדה הצעת חוק להחזרת הסמכות של בתי הדין הרבניים לדון במחלוקות כספיות כבוררים. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כים מש"ס ויהדות התורה, ואותה מוביל יו"ר ועדת הכספים משה גפני. גם העלאת שכר הבכירים על הפרק, אך בקואליציה הובעה התנגדות לחקיקתו, וייתכן שוועדת השרים לחקיקה תדחה את הכרעתה לגביו. המשמעות: קבירתו לפי שעה.
פצצה מתקתקת נוספת שמונחת בכנסת היא חקיקת חוקי הפגיעה בתקשורת. שר התקשורת שלמה קרעי דורש להקים בכנסת "ועדת תקשורת", שבה יוכל לקדם את יוזמותיו, בשל התנגדותו של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) לחלק גדול מהצעותיו כמו פגיעה בתאגיד השידור הציבורי ו"חוק הרייטינג", שיאפשר לשר התקשורת לשלוט בשוק הטלוויזיה באמצעות קביעת שיטת מדידת הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה, ועל ידי כך להשפיע על תקציבם. הייעוץ המשפטי של הכנסת מתנגד בחריפות להקמת ועדה שכזו, מאחר שהיא עוקפת את ועדת הכלכלה, שמוסמכת לדון בחוקי תקשורת. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מאיר לוין, קבע כי "הצעת החוק גורמת לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות, ובתוך כך בזכות לחופש הביטוי והעיתונות - פגיעה הנובעת ממעורבות שלטונית פוליטית בשוק השידורים. לכן יש מניעה חוקתית בקידומה". בינתיים ביטן קבע לשבוע הבא דיון נוסף בחוק הרייטינג. ההערכה היא שלא תתקיים הצבעה, אלא שהדיון יימשך.
