פרשנות
תקציב המדינה משקף את הזלזול הבלתי נתפס של הממשלה במשלמי המסים
בזמן שהציבור עסוק במחאות סביב פיטורי היועמ"שית וראש השב"כ, הקואליציה מצליחה להעביר עוד ועוד כספים לישיבות ולמשתמטים. הכאוס משרת את שרידות הממשלה גם אם המחיר הוא פגיעה קשה בכלכלה
אלפי אנשים גדשו אמש את רחוב קפלן בירושלים סמוך למשרד ראש הממשלה שם התקיימה באותה שעה ישיבת הממשלה להדחתה של היועמ"שית, ושם התקיימה בשבוע שעבר הישיבה שבה הוחלט על פיטוריו של ראש השב"כ. האלפים מחו על המעשים והדיבורים המתמשכים של הממשלה המכוונים להחלשת הרשות השופטת ולצמצום הבלמים המשמשים לריסון כוחו של השלטון. מעבר למחאה, המפגינים גם כעסו על כך שהממשלה פועלת בניגוד לאינטרסים החברתיים והכלכליים של חלק ניכר מאזרחי ישראל.
אבל את הזלזול הגדול באזרחי ישראל היה ניתן לראות דווקא במשרד האוצר ובכנסת. יום הדיונים האחרון בתקציב המדינה הוקדש אתמול להעברה של 1.3 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים בתחום החינוך לתוך התקציב המקורי לשנת 2025. ח"כ אורית פרקש הכהן הבינה היטב את המתרחש כשאמרה: "כל עם ישראל עסוק עכשיו ביועמ"שית ולא מבחין מה עושים כאן". ואכן, הבוז המוחלט לאזרחי ישראל ולאינטרסים ארוכי הטווח של ישראל מתבלט בישורת האחרונה של דיוני התקציב.
הדיון אתמול נסב על כספים קואליציוניים שמוקצים דרך משרד החינוך. הנוהל הוא שהכספים הקואליציוניים שקיבלו אישור משפטי מועברים כבר כעת לתקנה הייעודית במשרד החינוך. הדיון התקיים ברוגע יחסי. הוא נוהל בעיקר על ידי ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שגילה קוצר רוח מפעם לפעם, אבל איפשר לנציגי האופוזיציה לשאול שאלות רבות. נציגי האופוזיציה גילו בקיאות יחסית בחומר וחשפו בהתמדה ובהדרגה כי מאחורי כל סעיף קואליציוני מסתתרת העברה מגזרית אחרת. החל בתקציבים ייחודים לנוער חרדי בסיכון (שלפי נציג הממשלה, שיעורם גבוה מאשר ביתר האוכלוסייה כי "המסגרות הישיבתיות החרדיות הן קשות ותובעניות") שלבסוף מתגלגלים גם כתקציב תמיכה לבחורי ישיבות ואברכים המסייעים להם, ועד הגדלה של תקציב תלמידי הישיבות המגיעים מחו"ל (60 מיליון שקל) מעבר למה שהיה מקובל עד היום וכל זאת על מנת להגדיל את תקציב הישיבות.
חשש בקרב חברות הדירוג
גם אם נצא מנקודת הנחה — שככל הנראה איננה נכונה — שאין חשש לשחיתות בכספים הקואליציוניים ושמדובר רק בכספים מגזריים שמשרתים אינטרסים חברתיים ופוליטיים של מפלגות הקואליציה, הרי שההתמקדות בכספים אלו כשהמדינה בוערת מבחינה חברתית וכשהאזרחים לחוצים מבחינה כלכלית היא בלתי נתפסת. חלק ניכר מהכספים האלה, במיוחד תקציבי הישיבות ותקציבי רשתות החינוך החרדי, הם תקציבים שפוגעים ביכולת של כלכלת ישראל לצמוח ופוגעים ביכולת של בני המגזר החרדי להיות עצמאיים ומבוססים כלכלית. הממשלה משקיעה את כל מאמציה רק בהבטחת התקציבים הללו, תוך כדי אפס נכונות לשנות את המבנה של התקציבים כך שפגיעתם בתמריצים לעבוד תהיה קטנה יותר, ותוך כדי זניחה של אתגרי המשק וצרכיו.
הדיון הסופי על תקציב המדינה צפוי להתחיל היום בערב ולהימשך כ־15 שעות. ההצבעות יחלו מחר והתקציב כולו צפוי לעבור. אבן הנגף היחידה בדרך לאישור התקציב היא נוסח הסיכום המדויק בין ראש הממשלה למפלגות החרדיות בנוגע לחוק הגיוס. אלה דורשות התחייבות מובהקת לכך שהממשלה תעביר בחודשים הקרובים חוק המסדיר את אי־גיוסם של החרדים ואת המשך שימור התמריצים לאי השתלבות בתעסוקה. כלומר, העברת תקציב 2025 מתבססת על התחייבות ממשלתית לפגיעה בצמיחה ארוכת הטווח של ישראל, להרחבת העוני בחברה החרדית, ולהעמקת השסעים החברתיים בישראל. זהו שיא של סטירת לחי לאזרחים. אבל רבים לא מבחינים בו כי הם עוסקים ברעש שהממשלה מייצרת סביב פיטורי רונן בר וגלי בהרב־מיארה.
למעשה, ההתנהלות של הממשלה בסוגיית פיטורי היועמ”שית וראש השב"כ היא ביטוי בלתי נתפס של זלזול באיכות החיים של האזרחים, כולל תומכי הממשלה. ראש הממשלה נתניהו מתעקש להשאיר עמימות סביב השאלה האם יציית לפסיקת בית המשפט. העמימות הזו גורמת לאי־שקט חברתי חסר תקדים ויוצרת חשש עמוק בקרב המשקיעים וחברות הדירוג.
אפשר להתווכח האם המצב הנוכחי מצדיק פעולה מצד חברות הדירוג, אבל אין מי שסבור כי הכאוס שהממשלה מאפשרת והדיבורים על אי־ציות לבג"ץ מקרבים העלאת דירוג או שינוי תחזית הדירוג לטובה.
שתיקת הפקידים
אנחנו אולי התרגלנו, אבל זה ממש לא מובן מאליו שממשלת ישראל מתנהלת באופן מכוון נגד אזרחיה. היא מקדמת אי סדר חברתי ומטילה ספק בציות לבית המשפט, אלו דברים שללא ספק מרתיעים משקיעים, וחברות הדירוג התבטאו בנושא בעבר. הממשלה יכולה בכל רגע גם להנמיך את הלהבות באמצעות הבהרה כי בכוונתה לציית לפסיקת בית המשפט, גם אם זו תהיה שלא לרוחה. הממשלה יכולה בכל רגע גם להנמיך את הלהבות באמצעות הבהרה כי בכוונתה לציית לפסיקת בית המשפט, גם אם זו תהיה שלא לרוחה. אבל נדמה כי החשבון הפוליטי של נתניהו ושאר חבריו לממשלה הוא שהכאוס משרת את שרידות הממשלה, ולשם כך אזרחי ישראל צריכים לשלם כל מחיר, גם אם מדובר בפגיעה באיכות חייהם דרך פגיעה בכלכלה.
ביום רביעי הקרוב נגיד בנק ישראל יערוך מסיבת עיתונאים. בדרך כלל מדובר באירוע מנומנם סביב דו"ח בנק ישראל לשנת 2024, אבל הפעם יש סקרנות גדולה כיצד הנגיד יבחר להגיב לשאלות שיעסקו במשבר החברתי והמשטרי שהתעורר מחדש בימים האחרונים. הנגיד לא לבד. כלל הפקידות הכלכלית הבכירה בממשלה נמצאת בדילמה לא פשוטה — האם, איך, ומתי להתבטא. ברור שהפקידות תימנע מלהיכנס לתוך הקלחת הפוליטית של פיטורי רונן בר או גלי בהרב־מיארה, אך ברור שפקידים כלכליים בכירים דוגמת החשב הכללי יהלי רוטנברג, הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, ואולי אף הממונה על התקציבים יוגב גרדוס לא יוכלו שלא להציג בפני שר האוצר את ההשלכות הכלכליות של ירידה באמון השווקים כתוצאה מחוסר היציבות החברתי בישראל, וכתוצאה מכך שהממשלה מטילה ספק בכפיפותה לבית המשפט.
אולם בין שני הקצוות האלה יש לפקידות לא מעט התלבטויות האם להציף את החששות האלה רק בחדרים סגורים בתוך המשרד או לפרסם חוות דעת מקצועיות שיגיעו גם לציבור.ניתן להעריך כי כמו בשנת 2023 אנו נראה גישות שונות בקרב הפקידות הכלכלית. עם זאת, יש הסכמה כי ההתנגשות הזו בין מערכת המשפט לבין הממשלה לא עושה שום דבר טוב לכלכלה.
