סגור
מימין ח"כ סאמי אבו שחאדה יו"ר בלד ויועץ נתניהו יונתן אוריך
מימין: ח"כ סאמי אבו שחאדה יו"ר בלד ויועץ נתניהו יונתן אוריך (צילומים: יובל חן, יאיר שגיא)
ניתוח

אבו שחאדה, אוריך והמוסר הכפול

אבו שחאדה נפסל, בעוד בפרשת קטארגייט המוסד והשב"כ מתמהמהים; אילו המקרים היו מתגלים במחנה היריב, שערי הגיהנום של נתניהו ושופרותיו היו נפתחים

1. סולברג הצטרף לפסילת אבו-שחאדה
יו"ר ועדת הבחירות המשנה לנשיא העליון נעם סולברג החליט, בצעד נדיר, לצרף את קולו לפסילת יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה מלרוץ לכנסת בעילה של תמיכה במאבק מזוין. הוועדה, ברוב של 31, כולל סולברג, נגד 4, קיבלה את ההחלטה שתתגלגל כעת לבית המשפט העליון. שופטיו יידרשו למתוח את גבולות תקדימי הפסילה – לבטל את הדרישה לסדרתיות, להסתה חוזרת ונשנית, לתשתית ראייתית רחבה. לדעתה של היועצת המשפטית לממשלה, מאמרו של אבו שחאדה מה-8 באוקטובר הוא קיצוני דיו כדי לבטל את דרישת הסדרתיות, ודי בו לבדו כדי להקים תשתית לפסילה בעילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. והיא מצטרפת לעוצמה יהודית של בן גביר: יש בסיס לבקשת הפסילה.
נסיונותיו של אבו שחאדה להסביר את כוונת מאמרו לא באמת התקבלו. במיוחד הטענה שלא ידע את ממדי האסון כשכתב את המאמר. כאן הוא נפל למלכודת – כמה נרצחים, הטיחו בו, נחוצים להבנת ממדי האסון כדי לכתוב או לא לכתוב.
את בקשת הפסילה הגישה מפלגת עוצמה יהודית של איתמר בן גביר, שעד לאחרונה היה בעצמו מושא לבקשות פסילה על גזענותו וכל היותו עבריין מורשע. אלא שבן גביר עבר מזמן מהמקום של "נרדפי" החוק למקום של אוכפי החוק. ומבחינתו, לא רק את אבו שחאדה צריך לסלק אלא גם את היועצת המשפטית לממשלה. ואם אנו בעניין היועצת, אז שאלה: האם הסרטון המתועב של הציונות הדתית שבו מבוצע לינץ' בנשיא העליון יצחק עמית, בשופטת דפנה ברק-ארז וביועצת גל בהרב-מיארה, הוא חמור פחות מהמאמר של אבו שחאדה? האם הוא אינו עילה לפסילה? ונשתמש בתמונת המראה ההפוכה שמועילה לחדד את הבנת הדברים: נניח שמפלגה ערבית הייתה מפרסמת סרט זהה של ביצוע לינץ' בבן גביר, סמוטריץ' וטלי גוטליב - האם היא לא הייתה מונחת במהרה על הגריל של ועדת הבחירות?
מבחינה זו אבו שחאדה והכהניסטים הם בני ברית למטרה משותפת – חיסולה של ישראל הדמוקרטית והליברלית. שרים וחברי כנסת, במיוחד מהצד של הציונות הדתית ועוצמה יהודית, התבטאו על שיטוח עזה באטום ובלעדיו, על כך שאין בה "בלתי מעורבים", ועוד דברים שלא נופלים בחומרתם מדברי אבו שחאדה. מבחינה זו שני הצדדים – אבו שחאדה והכהניסטים – מחייבים את החזרת ה"דמוקרטיה המתגוננת" אל מול שני הקטבים האלה שמאיימים להחריב את מדינת ישראל. אבו שחאדה לא צריך להיות בכנסת, וגם בן גביר לא.
2. המוסד והשב"כ שוב מתעלמים מהמובן מאליו
המוסד והשב"כ לא ממהרים להגיש חוות דעת בנוגע לנזקי פרשת קטארגייט. חוות דעתם נחוצה לפרקליטות על מנת להחליט על סעיפי האישום נגד יועצו ומקורבו של ראש הממשלה, יונתן אוריך. האם יילקחו ממדף הבגידה והפגיעה בביטחון המדינה, או ירוככו למגע עם סוכן זר ואפילו למטה מזה, אישומים שיילקחו מהמדף של התקשרות עסקית לגיטימית עם קטאר.
בימים כתיקונם, כשארגונים כמו המוסד והשב"כ היו ישרי דרך ומצוידים בעמוד שדרה מקצועי ועצמאי, לא היה ספק שדי בהתקשרות מתוך לשכת ראש הממשלה עם מממנת החמאס קטאר כדי לייצר פוטנציאל נזק שמצדיק אישום בעבירות הביטחוניות החמורות ביותר. ולאחר שהתברר שהקשרים האלה הניבו השחרה של בעלת ברית אסטרטגית כמו מצרים לטובת קטאר – אז אנחנו כבר לא באזור של פוטנציאל הנזק, אלא בנזק עצמו.
ועדיין המוסד והשב"כ מתמהמהים, מה שמוביל להשערות עגומות בנוגע לסיבה – האם הם מונחים סופית בכיסו של נתניהו ומקיימים את שבועת הנאמנות למשפחה ולא למדינה (כפי שנדרשו בעבר כמה מקודמיהם), או שהם חושבים על עתידם אחרי הפרישה, כשיצטרפו לביזנס כלשהו שעובד מול קטאר. תהא התשובה אשר תהא, ניטול שוב את תמונת המראה ההפוכה מהפרק הקודם ונסתייע בה: שערי הגיהנום של נתניהו ושופרותיו היו נפתחים וממטירים אש וגופרית אילו בלשכתו של ראש הממשלה בנט/איזנקוט הייתה מתגלה מציאות זהה של יועצים מקורבים שעובדים בשירות קטאר.