בלעדי
הפתרון של האוצר למחסור ברופאים: ביטול חצי שנת מחקר למתמחים
משרד האוצר בוחן ביטול של חצי שנת מחקר ממסגרת ההתמחות, צעד שלפי התחזיות צפוי להחזיר כ־1,000 רופאים למחלקות ולסיים את המחלוקת על קיצור תורנויות המתמחים. בהר"י מתנגדים למהלך, צוות לטיפול בנושא צפוי לקום בקרוב
לאחר חודשים של מתחים, מחאות ואף איומים מצד מנהלי מחלקות לבטל את מתווה קיצור התורנויות של המתמחים באופן חד־צדדי, משרד האוצר בוחן כעת פתרון מבני שיאפשר, מצד אחד, להמשיך עם קיצור התורנויות, ומצד שני, למנוע את המחסור ברופאים בשעות הבוקר.
מדובר על ביטול שלב "מדעי היסוד" בהתמחות הרפואית. לפי בדיקה ראשונית שביצע משרד האוצר - שהתנגד באופן מסורתי לקיצור תורנויות בגלל המחסור ברופאים - המהלך עשוי להחזיר למערכת הבריאות הציבורית מעל 1,000 מתמחים פעילים, להקל את המחסור החריף בכוח האדם במחלקות, ולאפשר המשך קיצור תורנויות מבלי לפרק את המתווה כולו. נזכיר כי לפני כמה חודשים, כמה מנהלי מחלקות בפריפריה איימו להפסיק את המתווה ולחייב מתמחים להגיע לתורנויות בשעות הבוקר, על רקע העומסים הכבדים שנוצרו שם, שלדבריהם סיכנו את חיי המטופלים.
שלב "מדעי היסוד", שנקבע על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), מחייב כל מתמחה בחצי שנה של פעילות מחקרית במהלך ההתמחות. המטרה הרשמית של השלב היא לחזק את הקשר בין הקליניקה למחקר המדעי, להקנות לרופאים מיומנויות מחקריות ולתרום להתקדמות הידע הרפואי. אלא שבפועל, טוענים הן באוצר, הן במשרד הבריאות, הן בהנהלות בתי החולים והן גורמים בהר"י עצמה (מאחורי הקלעים כמובן), התרומה של שלב זה זניחה עד לא קיימת. רוב העבודות שנעשות במסגרתו אינן רלבנטיות למחקר משמעותי, ורוב המתמחים מבצעים אותן רק כדי לצאת ידי חובה. תקופה של חצי שנה אינה מספיקה להכשיר רופאים כחוקרים וגם לא תורמת להכשרה הקלינית.
השוואה בינלאומית בנקודה זו מעלה כי ישראל חריגה. במדינות המערב שלב מחקרי אינו חובה בהתמחות, אלא אפשרות בחירה למי שמעוניין במסלול אקדמי. כדאי לזכור כי יש לשלב הזה מחיר: המתמחה ממשיך לקבל שכר אך בפועל אינו עובד. לפי חישובי האוצר, שלב "מדעי היסוד" מהווה למעשה כ־12.5% ממשך ההתמחות, שמתבזבז על פעילות שאינה מוסיפה ערך למערכת הבריאות — לא מחקר ולא שירותי בריאות.
באוצר מתייחסים לשלב הזה כהיעדרות של אלפי "חודשי מתמחה" במחלקות בתי החולים — כוח אדם יקר מפז שנגרע מן השטח. במשרד האוצר מעריכים כי ביטול השלב ישיב למערכת הבריאות הציבורית מעל 1,000 מתמחים במשרה מלאה — תוספת כוח אדם משמעותית שתוכל לשנות את פני המחלקות, לקצר תורים ולחזק את איכות ההכשרה הקלינית עצמה, וגם לקיים את התורנויות הקצרות יותר.
בשורה התחתונה: במקום חצי שנה במחקר לא רלבנטי — או חצי שנה של "רוגע", כפי שמתארים במערכת — יקבלו המתמחים חצי שנה נוספת של עבודה קלינית לצד מומחים. בכך, ניתן יהיה ליישם את מתווה קיצור התורנויות מבלי לפגוע בהכשרה ומבלי להכביד עוד על המערכת.
התנגדויות של הר"י ומשרד הבריאות
במסגרת המתווה החדש, רופאים מתמחים בפריפריה החלו לבצע תורנויות במתכונת מקוצרת של 19 שעות כך שהיקף יום העבודה הרצוף קוצר ב־5 שעות. התוכנית החלה במחלקות הפנימיות והתרחבה למחלקות נוספות בעשרה בתי חולים בפריפריה. במרץ 2024 נוספו למתווה גם מחלקות נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום ועוד. בינואר 2025 הושלם השלב האחרון של הרחבת קיצור תורנויות המתמחים גם למחלקות הילדים.
אך בדיוק כפי שהתריעו באוצר, הקשיים לא איחרו להגיע, בעיקר בשל המחסור בכוח אדם. מתמחים הם רופאים לכל דבר ועניין, וכאשר הם נעדרים משעות הבוקר — נוצר עומס כבד על המומחים שנותרים לבדם עם אותו מספר מטופלים. בנוסף, נטען כי חלה פגיעה בהכשרה ובהוראה: שעות החפיפה של מתמחים עם מומחים התקצרו, מה שהוביל לחשש לפגיעה ברמת ההכשרה.
החסם המרכזי ליוזמה הוא התפיסות של הר"י, הנושאת כובע כפול: גם איגוד עובדים וגם לשכה מקצועית. להר"י יש מונופול בשליטה על הסילבוס של כל המתמחים. במסגרת חוק ההסדרים החדש הם הסכימו להכניס התמחויות בקהילה כחלק מתוכנית ההתמחות. בנוסף, יש להר"י עקרונות לא גמישים לגבי תקופת ההתמחות. באוצר סבורים כי עקרונות אלו אינם משקפים עוד את המציאות בבתי החולים, ומונעים בניית מודלים עדכניים לקיצר תורנויות מבלי לפגוע בהכשרה.
במבט קדימה השאלה הקריטית היא מה עמדת משרד הבריאות בנידון שכן התמיכה של הרגולטור המרכזי במערכת היא קריטית, שכן שיהיה מאוד קשה - פוליטית ותדמיתית - לבטל את המתווה כפי שהוצע לפני כמה חודשים.
בהקשר זה החדשות אינן טובות: במשרד הבריאות סבורים כי המהלך יספק תוספת חד־פעמית בלבד, כמו קיצור סטאז׳, מהלך שהוא לא רע בפני עצמו אבל יהיה רחוק מלפתור את בעיית היסוד. יתרה מזו, במשרד הבריאות סקפטים לגבי היכולת לרתום את הר"י למהלך וגם לגבי היכולת של האוצר להיאבק מולה בהקשר הזה. הפתרון בעיני משרד הבריאות מגיע מכווון אחר: תוספת תקני מתמחים שתפחית את מספר התורנויות החודשיות. אלא שתקנים זה כסף ואין תקציב - יש גירעון ענק.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "צוות עבודה מסודר בנושא עומס העבודה על המתמחים והצורך לבצע התאמות במבנה העבודה ימונה בתקופה הקרובה בתיאום עם הגורמים הנוגעים בדבר". הכוונה להקים צוות לפתרון הסוגיה נחשפה בכלכליסט ב־27.2.2025.
מהר"י נמסר בתגובה כי "אין כל קשר בין לימודי מדעי היסוד לבין סוגיית קיצור אורך התורנות. מדובר בניסיון ציני שרק יפגע במתמחים ובוודאי לא יסייע להם או למערכת הבריאות. זהו חוסר תום לב מצד האוצר על רקע היוזמה של משרד הבריאות להקים ועדה לבדיקת העניין".
