בלעדי
שנתיים אחרי שהחל: מתווה קיצור התורנויות של המתמחים בסכנת ביטול
ראשי איגודי הרופאים קוראים להפסיק את יישום הרפורמה על רקע כישלונה בפריפריה. משרד הבריאות יקים ועדה שתבחן שינויים במודל, שנכנס לתוקף זמן קצר לפני 7 באוקטובר. אחת החלופות שנבחנות: להאריך שוב את התורנויות, אבל לצמצם את מספרן
משרד הבריאות יקים ועדה שתבחן את יישום המתווה לקיצור התורנויות של המתמחים במטרה לשנותו על רקע כישלונו בפריפריה. המתווה נכנס לתוקף ב־2023 והורחב ב־2024, אבל עדיין רק בבתי חולים בפריפריה ולא במרכז הארץ. במשרד האוצר שותפים ליוזמה של משרד הבריאות ואף תומכים בשינוי מיידי של המתווה.
בשבוע שעבר פנו 31 ראשי איגודים רפואיים ליו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) בקריאה להפסקה מיידית של התוכנית בבתי החולים בפריפריה שלטענתם "יצאה לדרך בלי שקוימו תנאים בסיסיים להצלחתה, ועל רקע כישלונה בפועל, והנזק הרב למטופלים ולאיכות הרפואה בצפון המדינה ובדרומה".
במשרד הבריאות, בראשות המנכ"ל משה בר סימן טוב, מבינים כי אין באפשרותם להמשיך "לאטום אוזניים" על רקע הביקורת הנוקבת של ראשי המחלקות והאיגודים הרפואיים נגד המהלך שקידמו שרי הכלכלה והבריאות הקודמים אורנה ברביבאי וניצן הורוביץ. יתרה מזו, גם במשרד הבריאות וגם במשרד האוצר, שהתנגד נחרצות למתווה, סבורים כי הוא נכשל.
3 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימנטוב וד"ר ריי ביטון שהובילה את מאבק המתמחים. המתווה ייבחן מחדש
(צילומים: לירון מולדובן, איליה מלינקוב)
במכתב ששלחו ראשי מערך האשפוז נכתב כי "מתווה קיצור תורנויות המתמחים במחלקות הפנימיות בבתי חולים בפריפריה, כצפוי, נוחל כישלון מהדהד. הכתובת היתה רשומה על הקיר והכישלון היה מועד מראש. אבל נורות האזהרה לא מנעו את ההחלטה". ואכן, בהסתדרות הרפואית, וגם במשרד האוצר, התריעו במהלך כל תקופת גיבוש המתווה כי הוא לא יצליח, בעיקר בפריפריה.
ראשי מערך האשפוז טוענים כי המתווה "אינו טוב, בלשון המעטה, הן מבחינת השירות הרפואי הניתן למטופלים, והן מבחינת מסלול ההתמחות ואיכותה. כל זאת, לאחר שהמתווה הופעל ללא ההכנה הראויה ובלי שהמדינה סיפקה את תנאי הבסיס הנדרשים להצלחה: תוספות תקנים ואיושם, והתאמת מתווה ההתמחות".
לדבריהם, "שינוי מתווה התורנויות היה טעות, משום שלא טובת המטופל ואיכות הטיפול, היוותה שיקול מרכזי. לחץ מתמשך מצד חלק מהמתמחים ודעת קהל, שהוכוונה על ידי קמפיין תקשורתי ופוליטיקאים בכירים שלא הכירו את העובדות מקרוב, הביאו לקבלת המתווה, שעתה המתמחים עצמם מבקשים לסגת ממנו".
בין החתומים על גילוי הדעת: פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית; פרופ' ירון בר־לביא, יו"ר האיגוד לטיפול נמרץ; פרופ' אילן דלאל, יו"ר איגוד רופאי הילדים וד"ר ורד חרמוש, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית.
ראשי מערך האשפוז מצביעים על הבעיה העיקרית במתווה: "אי נוכחות המתמחים בשעות הבוקר, שהן החשובות והמרכזיות בפעילות הרפואית, היא פגיעה ישירה ומיידית בחולים, ופגיעה מתמשכת ומשמעותית באיכות ההכשרה הרפואית. מדובר בפגיעה רב מערכתית. נפגעים הסטודנטים לרפואה, נפגעים המומחים הצעירים, שנושאים בעיקר הנטל במחלקות עקב צמצום נוכחות המתמחים בשעות הבוקר. ונפגע תפקוד הרופאים הבכירים שבמקום לנהל ולתכנן את כל פעילות המחלקה ולבצע מחקרים שיקדמו את הרפואה — נאלצים לבצע את עבודת המתמחים החסרים".
לדברי ראשי מערך האשפוז בפריפריה, מחיר הטעות הוא "קיפוח עצום של בתי החולים בפריפריה, מול קידום המרכז החזק, שמראש היה במצב יותר טוב, כשהתוצאה היא הגדלת הפערים" כאשר "תושבי הפריפריה, שבלאו הכי סובלים מאפליה בשירותים הרפואיים, מאושפזים כיום במחלקות עם נוכחות דלילה מבעבר של רופאים, הכשרת המתמחים במחלקות אלה נפגעת, בעוד ההכשרה במרכז הארץ נותרה איכותית".
לדבריהם, "ההצהרות על הקפאת מתווה קיצור התורנויות והשארת המתווה רק בבתי החולים בפריפריה הן הודאה בכישלון. ביטוי להשלמה עם קיפוח קיצוני של הפריפריה".
פחות תורנויות בשבוע, אבל יותר ארוכות
המתווה לקיצור התורנויות גובש על ידי ועדה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד''ר ספי מנדלוביץ' (שעדיין מכהן בתפקיד). כדי להבין את גודל ההתנגדות למתווה נזכיר כי מתוך 24 חברים באותה ועדה, פחות ממחצית (10 חברים) הסכימו לחתום על הדו"ח הסופי כאשר הרוב המוחלט של החותמים היו אנשי משרד הבריאות.
יישום המתווה החל ב־1 בספטמבר 2023 בעשרה בתי חולים בפריפריה, בהם העמק בעפולה, סורוקה בבאר שבע, לגליל בנהריה, זיו בצפת, פדה־פוריה בטבריה, ברזילי באשקלון, יוספטל באילת ושלושה בתי חולים בנצרת.
בשלב הראשון, התורנויות במחלקות פנימיות, חדרי מיון ומחלקות גריאטריות בבתי חולים אלה קוצרו מ־26 שעות ל־21 שעות. בהמשך, במרץ 2024, התוכנית הורחבה למחלקות נוספות כמו נוירולוגיה, דימות, פסיכיאטריה, אונקולוגיה, שיקום, נפרולוגיה והמטולוגיה. ביוני 2024 קוצרו התורנויות גם במחלקות הילדים.
ראשי מערך האשפוז דורשים תוספת תקנים לרבות הוספת תורן שני במחלקה. לדבריהם, מתכונת כזו תאפשר לתת למתמחים 4–6 שעות מנוחה בלילה.
במשרדי הבריאות והאוצר כבר החלו לבחון החלופות כאשר הכיוון הוא להקטין את מספר התורנויות השבועיות מ־6 ל־4, אך הן יהיו ארוכות יותר – בין 24 ל־26 שעות במקום 21 שעות (האורך אחרי הרפורמה ולפי המתווה החדש). בשני המשרדים מבינים כי הדרך הטובה ביותר לשנות את המתווה ולהאריך את התורנויות היא באמצעות בחינה על ידי ועדה מקצועית.
ארגון המתמחים מרשם: "אין דיון על המתווה"
אלא שמדובר באירוע שלא יעבור בשקט. בארגון המתמחים מרשם, בראשות ד"ר ערן דותן, המייצג רק חלק מהמתמחים (פחות מ־1,000), מסרו בתגובה:" "אין דיון על ביטול מתווה קיצור התורנויות. מתווה הקיצור יצא לפועל בספטמבר 2023 בבתי החולים בפריפריה והוא יורחב בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו גם לבתי חולים במרכז. אנו קוראים לראשי האיגודים להפסיק לפעול נגד המתמחים ולהירתם למאמץ משותף לשיפור תנאי העבודה וההכשרה של הדור הבא של הרופאים בישראל".
גורמים במרשם מייחסים לרופאים הבכירים חוסר הוגנות בכך שהם בוחנים את המתווה שנכנס לתוקף חודש לפני אירועי 7 באוקטובר כאשר ישנו עומס חריג וחלק מהמתמחים במילואים.
במרשם מסבירים כי "אין עוררין על כך שמערכת הבריאות רוויה מצוקות ומורכבויות. ניסיון לקשור בין בעיות מערכתיות ותיקות לבין קיצור התורנויות הוא טעות מיסודו שכן יש לתקן את העוולות ולא להוסיף חטא על פשע".
לדבריהם, "המחסור בכוח אדם, העומס על הצוותים, והקושי באיוש תקנים הם בעיות היסטוריות. הניסיון לכרוך בינן לבין קיצור התורנויות הוא לא רלוונטי ומסיט את הדיון מהבעיות האמיתיות, המחייבות טיפול אמיתי והקצאת משאבים".
עוד מוסיפים במרשם כי הטענה כי תורנויות של 26 שעות הן הכרחיות להכשרה איכותית היא משוללת כל בסיס מדעי וכי מחקרים רבים מוכיחים שעייפות פוגעת ביכולת הלמידה. "רופא ערני לומד טוב יותר מרופא מותש אחרי 26 שעות ערות", הם מציינים.
לדבריהם, "הפתרון של תוספת תורן כדי שהתורנים יוכלו לישון בליל התורנות, הוא פתרון נפלא על הנייר אולם הוא לא באמת ישים בשטח ובכל מקרה, תורנויות של 26 שעות חייבות להיעלם מן העולם. זו לא תצורת עבודה אנושית ובוודאי שלא צריך למצוא פתרונות כדי לשמר ולהנציח אותה, אלא בדיוק להיפך: להתאים את התורנות לשיטת העבודה החדשה. להתאים את ההכשרה לשיטת העבודה החדשה ולהתאים את האופן שבו פועלות המחלקות, כולל באמצעות כלים טכנולוגיים".
במשרדים הממשלתיים מזכירים כי ישנם אינספור מתמחים שאכן עדיין עושים 26 שעות תורנות בסופי שבוע – אחד מהמוקשים הגדולים של המתווה שזוהה כבר במארס 2022 (כדי להשלים את השעות הנדרשות, מתמחים רבים נאלצים להגיע יותר בסופי שבוע לבתי החולים). גם המתמחים עצמם התריעו כי מצב זה עלול להיות אחת התוצאות הבלתי רצויות של המתווה כפי שאושר.
ד''ר ריי ביטון, יו"ר ארגון מרשם לשעבר ומי שהובילה את המאבק לקיצור התורנויות, אמרה: "במקום להבין שזה המצב הקיים, והוא לא הולך להשתנות, ולהתאים את ההכשרה ואת יום העבודה למודל הנוכחי, הם חוזרים למה שהם יודעים לעשות הכי טוב - להתנגד לקיצור".
לדברי ביטון, "הכי קל זה לשלוף רשימת פרופסורים שלא מכירים את הנתונים, את המאבק ואת התוצאות שלו ולהפוך את זה ל'תמיכה גורפת' בביטול המתווה".
