האוצר טובע בסחבת - ויועצי הגנת הסביבה ישלמו את המחיר
האוצר טובע בסחבת - ויועצי הגנת הסביבה ישלמו את המחיר
במשרד האוצר טוענים שיועצי המשרד להגנת הסביבה גורמים ל"עיכובים בלתי סבירים" בפרויקטי תשתית ומעוניינים להחליף אותם ביועצים פרטיים. אולם, מבדיקת "כלכליסט" עולה שאחד הגופים המעכבים ביותר של פרויקטים הוא משרד האוצר עצמו
משרד האוצר מקדם במסגרת חוק ההסדרים את "חוק התשתיות הלאומיות", שבין היתר יחליף את יועצי המשרד להגנת הסביבה ביועצים מהסקטור הפרטי מכלל ועדות התכנון בישראל.
הסיבה הרשמית למהלך היא שהיועצים הסביבתיים גורמים ל"עיכובים בלתי סבירים" בפרויקטי התשתית, אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה ששני גורמים משמעותיים שיצרו לאורך השנים עיכובים בפרוייקטי התשתית הם הפוליטיקאים ומשרד האוצר עצמו.
יועצי המשרד להגנת הסביבה אמונים על הנחיות להגשת תסקירים סביבתיים בתוכניות, וממליצים האם לקדם תוכניות בנייה או תשתיות שעלולות לסכן את האוכלוסייה. למרות הדרישה בחוק ההסדרים, לא נעשתה עבודה ממשלתית לבחינת העיכובים שמשית כל שלב בהליך התכנוני על השלמת פרויקטים, ודווקא ההליך הסביבתי־בריאותי הוצג כמכשול שיש לסלק. אף על פי שגורמים בממשלה מעריכים, ללא הסתמכות על נתונים, כי יועצי הסביבה גורמים לעיכוב של חודשים, לפי בדיקת המשרד להגנת הסביבה מדובר בעיכוב של שבועות בודדים בלבד בפרויקטים השונים.
אנשי סביבה מזהירים כי במידה שהחוק יעבור — הציבור ישלם את המחיר. יועצים פרטיים עובדים עם חברות בעלות אינטרסים כלכלים ויקלעו לניגוד עניינים מול ערכי בריאות הציבור והסביבה
אנשי סביבה מזהירים כי במידה שהחוק יעבור – הציבור ישלם את המחיר. יועצים פרטיים נגועים בניגודי עניינים שכן הם עובדים עם חברות רבות במשק המחזיקות באינטרסים עסקיים העלולים לסתור ערכים של בריאות הציבור והגנת הסביבה.
בנוסף, הם אינם נהנים מתשתית ידע מקצועית הקיימת במשרד להגנת הסביבה כמו מערך של מאות אנשי מקצוע בתחומים כמו חומרים מסוכנים, איכות אוויר, קרקעות מזוהמות, רעש, קרינה, אסבסט ועוד. איכות ההליך תיפגע משמעותית, וכך גם איכות חיי התושבים.
מי ימנע את הסיכון לסביבה?
האם הדחת אנשי הסביבה לשם זירוז ההליך תשתלם לציבור? הנה דוגמה אחת עדכנית: המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה את עמדת המשרד להגנת הסביבה, ודחתה את תוכנית הרחבת מחצבת גולני במטרה למנוע זיהום אוויר. כעת יתקשה שומר הסף הסביבתי למנוע הקמה של תחנות כוח, מפעלים מזהמים או עסקים המחזיקים בחומרים מסוכנים בסמוך לאוכלוסייה אזרחית.
אנשי מקצוע בתחום תמהים על טענות האוצר בדבר עיכובי ההליכים. "אלו לא עיכובים אלא הגנה על האדם והתוכנית, כך שתיחשב אטרקטיבית גם בטווח הארוך - גם נדל"נית וכלכלית", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ״ל אדם טבע ודין ומוסיף כי "הנושא הסביבתי לא מעכב, זאת פשוט הונאה. אפשר לבנות מהר בלי יועצים סביבתיים, אבל בטווח הארוך כולנו נשלם על כך את המחיר, גם אם פקידי האוצר יוכלו להתגאות בדו"חות בקיצור זמנים של פרויקטים״|
לאורך השנים התנהלות משרד האוצר הובילה לעיכובים רבים בפרויקטי תשתית, שנבעו בעיקר מעבודה איטית, החלטות שגויות ופתרונות "חסכניים", שמהווים עד היום בכייה לדורות.
הדוגמה העדכנית ביותר היא פרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, שעלות הקמתו מוערכת בכ־10 מיליארד שקל. באוגוסט האחרון נחשף ב"כלכליסט" כי הודעה על הזוכה במכרז צפויה להתפרסם עד סוף 2022. אלא שחלפו כשלושה חודשים ממועד הפרסום וטרם הוחלט על זוכה. ל"כלכליסט" נודע כי הסיבה לעיכוב היא ועדת המכרזים בחשכ"ל, שדורשת הבהרות מארבע הקבוצות שהגישו הצעה, וגורמת לעיכוב כמעט כפול מהמתוכנן.
דוגמה נוספת היא הפרטת נמל חיפה. המכרז הסתיים בהצלחה, הכניס לקופת המדינה 2.9 מיליארד שקל, אך ההליך התעכב בשנה בשל חוסר יעילות ברשות החברות ומשרד האוצר. העיכוב נבע בשל חילופי מנהלים ברשות החברות ובגלל הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, שפסלה חלק מהמתמודדות רק בשלב מאוחר במכרז, ואילצה את הקבוצות האחרות לעדכן את הצעותיהן. גם לאחר שהסתיים המכרז, התעכב הליך העברת מניות הנמל מהמדינה לקבוצה הזוכה אדאני־גדות בשל השגת מימון לרכישה.
עיכוב של שנים בפרויקטים
אותה ועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות פעלה גם במכרז הקו הסגול והקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב, ובחנה את מועמדות החברות הסיניות CRRC ו־CRCC. גם במקרה זה, המכרז התעכב במשך חודשים רבים בשל טענות על לחץ מצד ארה"ב לפסול חברות סיניות מהמכרז, ובשל חוסר הנכונות של שרי התחבורה סמוטריץ' ורגב לפנות מספר בתים בכפר שלם לטובת עבודות התשתית. במשרד התחבורה וברשות החברות טענו כי ניתן היה להקדים את סיום המכרז, אך האוצר הוא זה שהתעקש שלא לפתוח את המעטפות לפני שהפינוי יתבצע ובכך גרם לעיכובים.
גם בכביש 531 ופרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן שהולאמו, משרד האוצר גרם ישירות לעיכובים. הלאמת פרויקט כביש 531 לפני עשור וחצי הובילה לעיכוב של יותר משנתיים ועלות הקמתו זינקה ב־1.3 מיליארד שקל. בפרויקט הקו האדום בתל אביב, האוצר סירב בתוקף לתקצב את הפרויקט כרכבת תחתית בשל עלויות של כ־2 מיליארד דולר, והלאמת הפרויקט הובילה לשיטת מכרז בעייתית מצד האוצר שגרמה לעיכובים משמעותיים. פרויקטי תשתית נוספים שסבלו מעיכובים עקב חוסר נכונות של האוצר לתקצבם כוללים את הרכבת הקלה "נופית" שתחבר בין חיפה לנצרת, ואת הרכבות הכבדות לאילת ולקריית שמונה.
ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר מקדם ייעול תהליכים בכלל התחומים. חלק מהצעדים באים לידי ביטוי בתיקוני חקיקה וחלקם באופנים אחרים. מטרתנו היא הקמת תשתיות לאומיות איכותיות לרווחת כלל תושבי מדינת ישראל".
