משאב לאומי אובד: האקדמיזציה בחברה הערבית - אתגר והזדמנות לישראל
נהוג לומר כי "הפתרון נמצא מתחת לפנס", ולעיתים אף מוסיפים כי "המטבע מונח מתחת לפנס" – אך איש אינו מבחין בו. בהקשר של האקדמיה בחברה הערבית, שני הביטויים הללו משתלבים היטב: הפתרון ברור ונגיש, אך אינו ממומש.
מחקרים רבים מצביעים באופן חד-משמעי על כך שהשכלה גבוהה היא אחד הכלים היעילים ביותר למיגור עוני וצמצום אלימות בחברה הערבית. עם זאת, מדי שנה, בשל מגבלות מבניות ומדיניות, נאלצים כ-20,000 סטודנטים מהחברה הערבית לפנות ללימודים אקדמיים ברשות הפלסטינית ובמדינות זרות. תופעה זו גוררת הפסד כלכלי שנתי המוערך בכמיליארד שקלים – פגיעה חברתית, כלכלית ומוסרית חמורה, שמדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה.
במקום להשקיע בשדרוג המכללות לחינוך הפועלות ביישובים ערביים, להרחיב את תחומי הלימוד בהן ולהעניק להן מעמד של מכללות ציבוריות עם מגוון רחב של תארים, בולמת מערכת ההשכלה הגבוהה את התרחבותן. תוצאה ישירה של מדיניות זו היא יציאת אלפי צעירים ללימודים מחוץ לגבולות המדינה, תוך פגיעה בהון האנושי והכלכלי של החברה הערבית ושל מדינת ישראל בכללותה. קשה למצוא הצדקה רציונלית להמשך מצב זה.
כדי לאפשר למוסדות ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית לצמוח ולהתרחב, עליהם לעמוד בסטנדרטים אקדמיים גבוהים, לפתח תוכניות לימוד מגוונות, ולרתום משאבים לשם כך. מדובר באתגר מורכב, אך כזה שניתן להתמודד איתו באמצעות שיתופי פעולה עם האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות המתוקצבות, תוך שמירה על דו-לשוניות ותכנון אסטרטגי ארוך טווח. גיוס משאבים ציבוריים ופרטיים לבניית מערכות השכלה גבוהה ביישובים ערביים הוא השקעה עתירת תשואה חברתית וכלכלית.
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שלוש מהפכות מרכזיות: הראשונה – הקמת אוניברסיטאות בעלות שם עולמי; השנייה – הקמת המכללות האקדמיות שהביאו את ההשכלה לפריפריה החברתית והגאוגרפית; והשלישית – שילוב האוכלוסייה החרדית במערכת ההשכלה הגבוהה. כעת, הגיעה העת למהפכה הרביעית: קידום האקדמיזציה בחברה הערבית, לא עוד מכללות ייעודיות להכשרת מורים בלבד, אלא מכללות ציבוריות רב-תחומיות שיאפשרו לצעירים מהחברה הערבית ללמוד ולהתפתח במוסדות איכותיים בתחומי המדינה.
מהלך זה ישמור על המשאב האנושי בתוך גבולות ישראל, יחזק את הכלכלה המקומית, ויניח את היסודות לחברה משכילה, שוויונית ובטוחה יותר. הצלחה בקידום אקדמיזציה ביישובים הערביים צפויה לתרום לצמצום פערים חברתיים, להרחבת מעגלי התעסוקה ולהפחתת האלימות – יעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה למדינה כולה.
לסיכום, לקידום האקדמיזציה בחברה הערבית נדרשת פעולה מערכתית רחבת היקף, הכוללת הסבת מכללות להכשרת מורים למכללות ציבוריות רב-תחומיות, כך שיוכלו להעניק תארים אקדמיים במגוון תחומים מבוקשים, ובהם מדעי המחשב, הנדסה, מקצועות הבריאות, תכנון עירוני חכם, חינוך טכנולוגי לצד המשך הכשרת מורים. יש להקצות תקציבים ייעודיים לצמיחה מוסדית, שיכללו השקעה בתשתיות פיזיות, ציוד מתקדם, ספריות ומעבדות מחקר. כמו כן, חשוב לעודד שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות ותיקות באמצעות מודלים של קמפוסים שלוחות, תוכניות לימוד משותפות וחילופי סגל, על מנת להבטיח רמה אקדמית גבוהה ותהליכי בקרת איכות.
יישום מהלך זה יתרום להרחבת ההזדמנויות להשכלה גבוהה בקרב צעירים מהחברה הערבית, יחזק את הכלכלה המקומית ויצמצם פערים חברתיים בין המגזרים. מעבר לכך, מדובר בהשקעה אסטרטגית בביטחון החברתי והכלכלי של מדינת ישראל, אשר תישא פירות בטווח הארוך ותשפיע לטובה על כלל החברה.
מרואן ענאבוסי הוא מנכ"ל המכללה האקדמית אלקאסמי
