מבחן רכב
סיטרואן C3 איירקרוס: רכב כביש-שטח ייחודי וזול - שדורש עוד אבזור
ההצפה של השוק ברכבים סיניים הובילה לירידת מחירים, שבזכותה סיטרואן C3 איירקרוס ההיברידי נמכר היום ב־150 אלף שקל בלבד. המנוע של האיירקרוס עושה עבודה טובה והנסיעה חלקה יחסית, אבל אי אפשר שלא לחוש פספוס מהיעדרם של מערכת בקרת שיוט אדפטיבית ואבזור קצת יותר מושקע בפנים
נגיד שיש לכם 145 אלף שקל לשרוף על רכב כביש־שטח. תכלס, האפשרויות שעומדות בפניכם אינן נדיבות, וזאת בלשון המעטה. יש כמה סיניים היברידיים שאומנם הם מאוד חסכוניים וגם מאוד זולים, לפחות במונחי 2025, אבל איכות הנסיעה שלהם ומערכת ההנעה שלהם מזכירות היטב שמדובר ברכבים מיושנים. יפנים עולים יותר, קוריאנים עולים הרבה יותר. נשארה סיטרואן C3 איירקרוס.
מה זה איירקרוס? בשפת סיטרואן, זה אומר שמדובר בעצם בסוג של גרסת כביש שטח של סיטרואן C3 הקטנה. סיטרואן, היצרנית עם סמל גלגלי השיניים בחזית, היא חלק מקונצרן סטלאנטיס, שהוא גם בעל הבית של אופל ושל פיג'ו, לכן לסיטרואן איירקרוס יש גם מכונית אחות, אופל פרונטרה, אבל פרונטרה יש בגרסת שבעה מקומות, לסיטרואן יש חמישה והיא עולה 145 אלף שקל בגרסת הבסיס.
במבט ראשון, זו אופל פרונטרה. לא, זו סיטרואן איירקרוס. איך אפשר להבדיל? באמצעות הגריל. זה של סיטרואן נאה יותר. באופן כללי, המראה שלה יותר הרמוני מזה של האופל. תא הנוסעים של איירקרוס מוכיח שברמה התפיסתית סיטרואן עושה לא מעט למרות שיש לה מעט. נתחיל במה לא מקבלים בסיטרואן, ולפחות בחלק מהמקרים מדובר באבזור חשוב: לא מקבלים מנגנון שמאפשר להעביר הילוכים באופן ידני. לא מקבלים בקרת שיוט אדפטיבית. לא מקבלים ידיות אחיזה, לא מקבלים כיוון גובה למושב הנוסע. למה להתקמצן דווקא על פריטים שהופכים את הנסיעה להרבה יותר נעימה? התשובות אצל סיטרואן.
וכעת לכל היתר: סיטרואן תמיד צריכה להיות מיוחדת. לפעמים זה מטופש, לפעמים זה נפלא, לפעמים זה מאוד שימושי. איירקרוס נופל חזק בקטגוריית השימושי. ראשית, פתחי המזגן. באופל הם ממוקמים לא כל כך טוב, בסיטרואן פתחי המזגן של הנהג והנוסע ממוקמים בקצה מנהרות גבוהות, זה נראה מצוין וזה עובד מצוין. חבל שאין פתחים נוספים למזגן לנוסעים מאחור.
ההגה קטן מאוד ויש לו טווח כיוון מצוין, כלומר אפשר להגיע ממש למצב בו ההגה "נח" בחיקו של מי שנוהג ברכב. וזה מצוין כי נתוני לוח המחוונים מופיעים במסך קטן בתעלה סמויה בחלקו העליון של לוח המחוונים. מעל התעלה יש מעין "רכס" שחוצה את לוח המחוונים לרוחבו ובמרכזו המסך. המסך אינו ענק, הוא רק מספיק. תנוחת הישיבה טובה מאוד, מושב הנהג טוב מאוד. חבל כאמור שזה של הנוסע לא מסוגל להתכוון לגובה.
כוח לא חסר
איכות החומרים ככה־ככה, סיטרואן יכלה בהחלט לכסות את הפלסטיק הקודר של הדלתות בבד, כפי שקיים בחלק התחתון של הדלתות, כולל כל מיני לשוניות בד שכוללות אימרות משעשעות. מדוע? כי סיטרואן. הספסל האחורי אותו סיפור: פשוט מאוד אבל נוח, יש בהחלט מקום לשני מבוגרים. חבל שאין פתח מזגן. במפתיע, אגב, מאחור יש ידיות אחיזה. תא המטען סביר, הוא יכול להכיל בקלות שתי מזוודות, ויש אפילו גלגל חלופי אמיתי.
בדומה ללא מעט דגמים של סטלאנטיס, גם לסיטרואן איירקרוס יש מנוע בנזין בנפח 1.2 ליטרים ותיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים. כשהמנוע הזה משרת את הדגמים היותר בכירים של הקונצרן הוא מתקשה, במקרה של איירקרוס הוא עושה עבודה טובה. מדובר במנוע שמצויד ב"חיזוק", מערכת מיילד הייבריד חשמלית, כזו שמסייעת למערכת ההנעה "בקטנה". בדומה ליתר דגמי סטלאנטיס, מערכת המיילד הייבריד לא קיבלה את ההודעה מההנהלה שעליה רק לסייע בקטן. איירקרוס לרוב מתנהגת כמו מכונית היברידית לכל דבר ועניין. תיבת ההילוכים עובדת לרוב היטב, פה ושם בעיר היא מהססת, וחבל שאין יכולת להעביר את ההילוכים בצורה ידנית.
איירקרוס עולה לגלבוע, יורדת לבית שאן, צוברת קילומטרים לקראת החורף. מישהו שמח לתת קילו אבוקדו, תתייחסו אליהם באהבה והם יבשילו, אז עכשיו תא המטען של איירקרוס ירוק. כוח לא חסר לה, אבל לפעמים המנוע שלה מעט רועש במאמץ.
צריכת הדלק טובה: איירקרוס התאמצה מאוד כל היום ויצא לה פחות או יותר ליטר של בנזין לכל 15 ק”מ. ועוד נקודה חשובה: איכות הנסיעה של איירקרוס טובה יותר מזו של אחותה לבית אופל. בבית שאן המנומנמת איירקרוס צולחת בלי בעיה את הבאמפרים הגדולים ברחובות שמאיימים על שלמותן של לא מעט מכוניות. בנסיעה בין־עירונית היא גם עושה עבודה טובה, אבל קשה לא לחוש פספוס בהיעדר מערכת בקרת שיוט אדפטיבית.
למי שמזהה איכות
בסופו של יום מישהו בסיטרואן צריך לומר תודה ליצרני הרכב הסינים וליחס המיוחד שלהם לישראל. הודות ליחס המיוחד הזה שוק הרכב הישראלי מוצף בסחורה סינית, וכשיש הצפות המחירים יורדים. כיום ניתן לרכוש בישראל מכונית סינית חדשה, "יד ראשונה אפס קילומטר" או חדשה לחלוטין מהיבואן - ב־150 אלף שקל. במחיר כזה לאירופית עם מנוע בנזין יהיה קשה מאוד להצליח, ולכן, כנראה, ניתן להשיג רכב כביש־שטח של סיטרואן, שאפשר אפילו לומר עליו שהוא היברידי, ב־145 אלף שקל.
ייתכן בהחלט שאם היינו בתקופה אחרת, נאמר לפני שנתיים, איירקרוס היה עולה 160 אלף שקל, כי מה לעשות, יבואני הרכב אוהבים להרוויח כסף. אבל במחיר הנוכחי, בתנאי השוק הנוכחיים, מדובר ברכב שבהחלט צריך להיות ברשימת האופציות של מי שרוצה רכב כביש־שטח לא חשמלי בפחות מ־150 אלף שקל, וגם יודע להבדיל בין מוצר שהוא בבסיסו איכותי ובין מוצר שאינו כזה.
אגב, תוספת של כמה אביזרים בסיסיים, אפילו בתוספת של עוד אלף או אלפיים שקל למחיר, הייתה הופכת את איירקרוס מקנייה טובה למצוינת.
