פרשנות
היועמ"שית קבעה שהממשלה ביזתה פסק הדין בנושא הסנקציות, אבל בג"ץ ימצא דרך להתחמק
ביום ראשון ידון בג"ץ בטענות לביזיון בית משפט מצד הממשלה שלא הרחיבה את הסנקציות נגד צעירים חרדים שלא מתגייסים. יש להניח שגם הפעם שופטי בג"ץ לא ייכנסו למשבר חוקתי. הם יודעים שהממשלה מצפצפת עליהם
שלא יהיה ספק, גם בדיון שייערך בבג"ץ ביום ראשון הקרוב על ביזיון פסק הדין של בג"ץ בנושא אכיפה וסנקציות נגד המשתמטים החרדים ימצאו השופטים דרך להתחמק מהמשבר החוקתי. השופטים יודעים שהממשלה מצפצפת עליהם בנושא גיוס תלמידי הישיבות אבל לא על זה הם ישברו את הכלים.
היום העבירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודעת עדכון לבג"ץ ובה קבעה כי הממשלה ביזתה את פסק הדין של בג"ץ מנובמבר בעניין גיוס תלמידי הישיבות. לדבריה, "הממשלה לא גיבשה תוכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות, אף שהסנקציות האישיות והכלכליות נגד משתמטים בני הציבור החרדי התגלו כיעילות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצורכי הצבא ובשוויון בנטל השירות". בכך מבהירה היועמ"שית שטענותיהן של העותרות – התנועה לאיכות השלטון וישראל חופשית – כי הממשלה מבזה את פסק הדין נכונות. בין היתר, שום משרד לא העביר תגובה לפנייה שקיבל למסור פירוט של סנקציות אפשריות כלפי משתמטים.
ב־12 בינואר העבירה היועמ"שית תגובה קודמת לבג"ץ באותו עניין, שהייתה הרבה יותר חריפה: "התנהלות הממשלה מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות, ובפרט שעה שהמפרים הם ראש הממשלה וממשלת ישראל. התנהלות זו פוגעת באחד מעמודי התווך של השיטה הדמוקרטית בישראל – עקרון הפרדת הרשויות". המשנה ליועמ"שית גיל לימון התבטא אז שהתנהגות הממשלה היא המשבר החוקתי. בג"ץ לא יצא מגדרו אז אלא נתן לממשלה ארכה קצרה. גם הפעם הוא לא יעשה זאת.
הסיבה לבקשת הביזיון היא פסיקת בג"ץ מ־19 בנובמבר בעתירות של התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית ותנועת אמא ערה. השופטים נתנו צו מוחלט כנגד הממשלה שחייב אותה לנקוט "צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי־כלכלי, כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו". כמו כן נקבע כי "על המדינה לגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי־כלכלי", כלומר לקבוע שורה של סנקציות כלכליות ואזרחיות יעילות כנגד משתמטים. מדיניות כזו לא גובשה כמובן – ולכן הוגשו בקשות לביזיון בית משפט. בינתיים הממשלה הקימה צוות שרים לדיון ביישום פסק הדין, מה שמאפשר לה למרוח זמן ומאפשר לבג"ץ להעמיד פנים כאילו הוא מאמין שיש לה כוונה כלשהי לשתף פעולה. האפשרויות של בג"ץ מוגבלות. מה הוא יכול לעשות? לקנוס את המדינה? כלומר להעביר כסף מצד אחד של התקציב לצד השני שלו? לא במקרה הבהירו פרקליטי העותרים שהם כלל לא מעוניינים בפסק דין אלא מבקשים שבג"ץ ימשיך לעקוב אחרי מאמצי הגיוס. היה ברור שאם יהיה פסק דין הוא לא ייושם וכולם יחזרו לאותו מקום בדיוק.
מתברר שהסנקציות עובדות
רעיון מעניין העלה אז פרקליט עמותת אמא ערה עו"ד גלעד ברנע (העמותה עותרת בתיק הראשי אבל לא הגישה בקשת ביזיון). הוא הציע למנות מעין כונס נכסים לפעילות הממשלה בנושא גיוס החרדים שלאור פשיטת הרגל המוחלטת שלה ינהל את הפעולות במקומה. זהו מהלך שקיים במשפט האמריקאי אבל מעולם לא נוסה בישראל ונראה שלא ינוסה גם הפעם.
השופטים יכולים להרחיב בעצמם את מעגל הסנקציות. לתשובת הפרקליטות מצורפת רשימת הסנקציות העיקריות שכבר מיושמות נגד משתמטים: שלילת הנחות במעונות יום, שלילת התמיכה לישיבות ושלילת ההנחות בביטוח הלאומי. הפרקליטות מציינת כי "להערכת גורמי המקצוע במשרד האוצר, צעדים אלה שננקטו הם בין הגורמים לעלייה בשיעורי הגיוס". אגף התקציבים הציע להרחיב את הסנקציות גם לשלילת הנחות בארנונה, בצהרונים ובתחבורה הציבורית ושלילת השתתפות במחיר למשתכן ובשכר דירה. השופטים יכולים להפעיל את רשימת הסנקציות הזאת.
ואיפה הממשלה בסיפור הזה? היועמ"שית מציינת כי מזכיר הממשלה יוסי פוקס פנה לפני כשבוע לגיל לימון ודרש שיבקש מבג"ץ ארכה נוספת של 45 יום. כמו כן פוקס העביר פנייה ישירה לבית המשפט אף שלא התבקש ולא ניתן ייצוג נפרד בעתירה. במילים אחרות, פוקס מבקש מבג"ץ אישור להמשיך לצפצף עליו.
היועמ"שית מבקרת בחריפות את הימנעות המשטרה מסיוע במאמצי האכיפה, כלומר את שיתוף הפעולה של המשטרה עם רמיסת החוק. "התמונה העולה לפיה המשטרה הצבאית, ככלל, אינה מקבלת מהמשטרה אישור לבצע בעת הזו פעילות יזומה בסביבה אזרחית כלפי משתמטים בריכוזי מגורים של בני הציבור החרדי, וכי המשטרה, ככלל, אינה מעכבת משתמטים שאותם היא פוגשת במפגשי אקראי, גם מחוץ לריכוזי מגורים, היא קשה. מציאות זו אינה מתיישבת עם חובות כלל גופי המדינה לאכוף את החוק, ומהווה פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס", כתבה היועמ"שית. יהיה מעניין לראות אם בג"ץ יוציא הנחיות מיוחדות שמתייחסות למשטרה.
מה שברור מתשובת היועמ"שית הוא שבניגוד גמור לשקרי הליכוד ומזכיר הממשלה – הסנקציות עובדות. ביולי־אוקטובר 2025 התגייסו כ־1,100 צעירים מהציבור החרדי. זהו קצב גיוס של 3,500 עד 4,000 בשנה. באוצר מעריכים שלולא הציפייה בציבור החרדי להעברת חוק השתמטות היו מגיעים הרבה יותר צעירים ללשכות הגיוס. במילים אחרות, ברור שאם חוק השתמטות יעבור הוא לא יוסיף מתגייסים אלא יפחית.
