היועמ"שית מזהירה: המשטרה אינה ממלאת חובתה לאכוף את חוק הגיוס
בדיון ה-13 בנושא יישום פסק דין גיוס בחורי הישיבות דיווחו נציגי הצבא שהמשטרה לא רק שאינה מאשרת פעולות מעצר יזומות אלא משחררת עריקים שעוכבו באקראי. המשטרה: ריבוי המשימות שלנו לא מאפשר לסייע
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קובעת כי "המשטרה פוגעת באכיפת חובת הגיוס ואינה ממלאת את חובתה לאכוף את החוק". מסיכום הדיון ה-13 שערכה היועצת המשפטית בנושא יישום פסק דין בג"ץ שהורה לגייס את כלל צעירי הציבור החרדי נאמר כי "התמונה העולה לפיה המשטרה הצבאית ככלל אינה יכולה לבצע בעת הזו פעילות יזומה בסביבה אזרחית כלפי משתמטים בני המגזר החרדי והמשטרה ככלל אינה מעכבת משתמטים למשטרה הצבאית היא קשה ואינה מתיישבת עם חובת כלל גופי המדינה לאכוף את החוק. משמעות הדברים היא פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובות הגיוס".
בדיון הדגישו נציגי הצבא את החשיבות ההרתעתית של מעצר עריקים גם אם במספר קטן. לדבריהם "נכון לעת הזו לא מבוצעות פעולות אכיפה יזומות בסביבה אזרחית כלפי משתמטים בריכוזי מגורים חרדיים ואף לא באזורי מעטפת". הסיבה היא ש"המשטרה אינה מאשרת פעולות אלה נוכח הצפי שיובילו להפרות סדר רחבות היקף". חמור מכך, הצבא דיווח ש"במקרים רבים שחררה המשטרה עריקים ומשתמטים שעיכבה במפגשי אקראי בלי להמתין להעברתם לצבא".
נציגי המשטרה טענו ש"המשטרה סייעה לצה"ל בלא מעט מקרים ומוכנה לסייע במאמץ הלאומי לאכיפת חובת הגיוס". לדבריהם, המשטרה משקיעה משאבים רבים בנושא זה ב"התמודדות עם ההפגנות רחבות ההיקף על רקע הגיוס". אולם, "נוכח ריבוי משימות במשטרה ובפרט על רקע התקרבות חודש הרמדאן אין בידי המשטרה לסייע לפעילות יזומה של המשטרה הצבאית או להחזיק בעריקים או משתמטים שעוכבו באקראי ולו לפרק זמן קצר, נוכח הפרות הסדר המשמעותיות הנלוות למעצרים".
על פי נתוני הצבא 76 אלף מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) הוכרזו כמשתמטים או בתהליך הכרזה. 33 אלף כבר הוכרזו כמשתמטים ול-43 אלף הוצא צו 12 שמשמעותו שאפשר לגייסם מיד. רובם המכריע הם חרדים. הדיון עסק בהכנות לדיון בנושא ביזיון בית משפט כנגד הממשלה על שלא הכינה תוכנית סנקציות אפקטיבית כנגד משתמטים ועריקים. בפסק הדין מה-19.11.2025 ניתן צו מוחלט לפיו כנגד הממשלה שחייב אותה לנקוט ב"צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-כלכלי, כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו". כן נקבע כי "על המדינה לגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי-כלכלי", כלומר לקבוע שורה של סנקציות כלכליות ואזרחיות יעילות כנגד משתמטים. מדיניות כזו לא גובשה והוגשו מספר בקשות לביזיון בית משפט שיידונו ב-1.3.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון עדכן כי "נכון לעת הזו כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין טרם חלה התקדמות כלשהי בגיבוש המדיניות הממשלתית. אף אחד מהשרים לא העביר לצוות השרים שהוקם התייחסות מקצועית לצעדי אכיפה אפשריים במישור הכלכלי-אזרחי לשם קידום גיוסם של משתמטים".
נציגי האוצר בדיון העריכו "כי קיים בעת הזו תמריץ שלילי לגיוס הטמון בציפייה של המגזר החרדי להעברת החוק שיפטור את בניו המיועדים לשירות מחובת הגיוס, יבטל את תחולתן של הכרזות ההשתמטות וצווי ה-12 שכבר הוצאו ויחזיר את המימון הממשלתי עבור פעולותיהם של משתמטים הלומדים במוסדות תורניים. אלמלא הציפייה לחוק ניתן היה לצפות שנתוני הגיוס יהיו גבוהים יותר".
נציגי הצבא עדכנו שצה"ל מתכוון להפעיל בתוך חודשיים כמה פעולות של החמרה באכיפה מטעמו: העלאת גובה העונשים שיכולים לפסוק קציני שיפוט לחודש ויותר; הורדת פרק הזמן שאחריו מועבר עריק לשיפוט פלילי בבית דין צבאי משנה וחצי לשנה; וקביעה שלפיה מי שמגיע למשפט שני על השתמטות יועבר לבית דין צבאי.
