ניהול כספי הקרנות של ארגונים חברתיים בישראל - דרוש עדכון גרסה
בעולם הפיננסי המודרני, קרנות צמיתות הן הבסיס ליציבות כלכלית ארוכת טווח של המגזר השלישי. אלא שבישראל 2025, הרגולציה הנוקשה של התוספת השלישית לחוק החברות מאלצת ארגונים חברתיים לפעול עם יד קשורה מאחורי הגב במרוץ להשגת יציבות פיננסית.
מה הן קרנות צמיתות ומדוע הן חיוניות?
קרנות צמיתות (Endowment Funds) הן מכשיר פיננסי המאפשר לארגונים חברתיים ולתורמים לבנות עתודה פיננסית איתנה לפעילות חברתית עתידית. העיקרון פשוט: ניהול קרן הון שמטרתה לספק תשואה קבועה לאורך זמן, מבלי לגעת בקרן הראשונית. כך מייצרים תקציב יציב ומתמשך למימון פעילות חברתית.
בעוד שבארה"ב, קרנות האוניברסיטאות וארגונים חברתיים מנהלות מיליארדי דולרים בגמישות רבה ומשיגות תשואות מרשימות - בישראל הרגולציה לא התעדכנה שנים רבות ומכריחה אותנו להסתפק בתפריט מצומצם של אפיקי השקעה, שאינו מתאים לעידן הנוכחי, ולתנאי השוק.
עדכון גרסה הכרח המציאות
הרגולציה הנוכחית בישראל נקבעה מתוך רצון להגן על כספים ציבוריים שמטרתם הינה קידום מטרות חברתיות בישראל, לשם כך נקבעו תקנות על מנת לשמור על "ניהול סולידי" של הכספים. אך למעשה תקנות אלו שנקבעו בתוספת השלישית לחוק החברות מגבילות את ארגוני החברה האזרחית להשקעה במניות ואג"ח בלבד (אחוז המניות בתיק מוגבל ל 20%), בעוד שהעולם הפיננסי כיום מציע מגוון רחב הרבה יותר של אפיקים.
התוצאה היא פרדוקסלית: במקום לעודד ניהול סולידי ואחראי, המגבלות הללו דווקא חושפות את הארגונים החברתיים לסיכון מוגבר באמצעות ריכוז ההשקעות באפיקים מצומצמים, ללא אפשרות לפיזור הולם של הסיכונים.
לא צריך להמציא את הגלגל - רק להביט מעבר לים
בארה"ב, קרנות כמו DAF Donor-Advised Fund מציעות לתורמים גמישות ומגוון אפשרויות השקעה המותאמות לאופק זמן ארוך. הן משקיעות לא רק במניות ואג"ח, אלא גם בקרנות פרייבט אקוויטי, נדל"ן, תשתיות וקרנות גידור, וללא הגבלת החלק המניתי בתיקים.
מחקרים מראים שדווקא פיזור ההשקעות בין אפיקים מגוונים, כולל אלטרנטיביים, מצמצם סיכונים בתנאי שוק מסוימים. גם קרנות הפנסיה בישראל, שללא ספק יש ענין לרגולטור לא לחשוף אותן לסיכונים מיותרים מאפשרות השקעה בנכסים אלטרנטיביים. האבסורד הוא שהרגולציה הנוכחית בהקשר של גופים להם סעיף 46 (זיכוי במס על תרומה) שמטרתה המוצהרת היא הגנה על כספי ציבור, למעשה מונעת מארגונים חברתיים את הגישה לכלים הפיננסיים המתקדמים ביותר לניהול פיננסי נכון.
מה צריך לעשות?
הגיע הזמן לשינוי מהותי בתקנות ההשקעה. על מנת לעשות זאת באופן אחראי ומקצועי יש להקים ועדה מקצועית עם מספר אנשי מקצוע משוק ההון שתבחן את המודלים המצליחים בעולם ותתאים אותם למציאות הישראלית. השינויים הנדרשים כוללים:
1. הרחבת אפשרויות ההשקעה - מתן אפשרות להשקיע חלק מהקרן בנכסים אלטרנטיביים
2. גמישות בניהול סיכונים - חופש פעולה רחב יותר לוועדות ההשקעה בקביעת פרופיל הסיכון המתאים כגוף המפקח על השקעות הארגונים
3. פיקוח חכם - קביעת נהלים פיקוחיים שיבטיחו ניהול אחראי, מבלי לצמצם את השאת הרווחים
המחיר של אי-שינוי
שמירה על המסגרת הקיימת גורמת לארגונים אובדן תשואה פוטנציאלית בתנאי שוק טובים, ומגבילה את יכולת הקטנת הסיכונים בתנאי שוק שליליים. בכל מקרה תשואות אלו היו יכולות לממן פעילות חיונית עבור אוכלוסיות מוחלשות, פיתוח מענים לאתגרים חברתיים ויצירת עתודה כלכלית ליום סגריר.
החברה האזרחית בישראל נמצאת בצומת דרכים. האם נאמץ גישה חדשה שתאפשר לנו לבנות עתיד כלכלי איתן עבור החברה האזרחית בישראל? התשובה תלויה ברגולטורים, אך עוד יותר מכך - היא תלויה בנו, הארגונים החברתיים, שצריכים להשמיע את קולם ולדרוש את השינוי הנחוץ.
מאיה נתן מוזר היא מייסדת ומנכ"לית קשת - קרן שיתוף תורמים, מומחית בניהול קרנות פילנתרופיות
