סגור

דעה
הוועדה לענייני ערבים - ברווז ציני שנולד בחטא

אנחנו לא נאיביים. איך אמר פעם ראש הממשלה, "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, מה זה כבר יכול להיות?" מה שנולד משיקולים פוליטיים, בקריצה, בשולחן שבו מתערבבים יחד אינטרסים וקומבינות, לעולם גם יתנהג בהתאם

אחת הפעולות הראשונות שביצעה כנסת ישראל הטרייה, לפני כל דבר חשוב ודרמטי אחר, הייתה הקמה של "ועדה לענייני ערבים". אין מה לומר, כפיים!
נניח לרגע את סוגיית השם המאוד לא מוצלח של הוועדה, ונדבר על המהות - האם עלינו לברך על המהלך? האם סוף סוף, לאחר 73 שנים השכילה הכנסת להתייחס ברצינות לאוכלוסייה הערבית? האם הפנים בית המחוקקים הישראלי שהוא חייב בקדנציה הקרובה להקדיש תשומת לב מיוחדת, רצינית, מעמיקה, כדי להעניק הזדמנות שווה לכל תושבי המדינה, ולכל קבוצות האוכלוסייה?

1 צפייה בגלריה
הפגנת ערביי ישראל בכיכר רבין
הפגנת ערביי ישראל בכיכר רבין
הפגנת ערביי ישראל בכיכר רבין. ארכיון
(צילום: טל שחר)
תקשיבו, אנחנו לא נאיביים. איך אמר פעם ראש הממשלה, "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, מה זה כבר יכול להיות?" בהתאמה: אם זה נראה כמו מהלך ציני, הולך בציניות ומגעגע בציניות, מה זה כבר יכול להיות? מה שנולד משיקולים פוליטיים, בקריצה, בשולחן שבו מתערבבים יחד אינטרסים וקומבינות, לעולם גם יתנהג בהתאם.
סליחה, אבל אנחנו לא במשחק הזה. אצלנו, בחברות שמהוות יחד את קבוצת תמאם, לא נהוג לדבר גבוהה גבוהה - לא בוועדות מיותרות ולא מסביב לשולחנות חסרי משמעות - אלא לעשות. לפעול, ליזום, ולשנות את המציאות במעשים. ביצירת הדבר המשמעותי ביותר לקידום החברה הערבית אליה אני שייך: ביצירת תעסוקה, בקידום החינוך, ובזקיפות קומה.
ולא, לא סוגרים פערים של מעל 70 שנה בחברה הערבית במיני קומבינות פוליטיות. אנחנו מכירים מצוין ועדות שהוקמו לא פעם בעבר, עם שמות מוצלחים יותר, ואני מרשה לעצמי להעיר ולומר שעם כוונות טהורות יותר – לא יצא מהן כלום.
כדי לשנות את הכיוון השלילי אליו מתדרדרת החברה הערבית, חייבת כנסת ישראל, שאך לא מכבר הושבעה, להפנים את העובדה שהציבור שלנו לא צריך ליטוף משונה בדמות ועדות מיותרות, אלא שואף, בדיוק כמוכם, לאיכות חיים – לפרנסה טובה, לתשתיות כמו שצריך, לחינוך ברמה, וכן – לכבוד.
הכנסת, והממשלה שבעזרת השם קום תקום, חייבת להפנים את העובדה שאנחנו נמצאים כאן גם כשאין בחירות. מה כן אפשר וצריך לעשות? לגבש תוכנית לאומית מקיפה, אמיתית, מעמיקה ומתכללת. לעזוב את מצלמות התקשורת, להתרחק ממסיבות עיתונאים, להפסיק לשחרר קומוניקטים ריקים לעיתונות, ולהתחיל לטפל בבעיות העומק של החברה הערבית: להשקיע בחינוך, במוסדות להשכלה גבוהה, לטפח יזמות מקומית, ולהעניק תקווה לצעירים.
רוצים בכל זאת להקים "ועדה לענייני ערבים"? נסו יותר ללכת על ועדה לענייני ערבות הדדית.
איברהים נסאסרה הוא תושב לקיה, יזם כלכלי בחברה הבדואית, מייסד ויו"ר קבוצת תמאם