נשיא העליון ציטט את "הבטחת הפירוק" של לוין - ותקף: "להתנהלותו תכלית ברורה"
על-רקע התגברות הביקורת נגד מערכת המשפט, אמר עמית: "אנו עדים לתופעה חסרת-תקדים של ניסיונות - מאורגנים ומתוזמנים - לשבש דיונים באולמות השיפוט". חלק נכבד מנאומו הוקדש לשר: "הוא לא מחרים רק אותי, הוא מחרים את הציבור הישראלי שפונה לערכאות". אהרן ברק נגד נתניהו: "אנחנו נתינים"
ראש הרשות השופטת נגד השר הממונה, נשיא העליון בדימוס נגד העומד בראשות הממשלה: בצל הביקורת המתמשכת נגד מערכת המשפט, הכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל נפתח הערב (ה') בחיפה בנוכחות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרן ברק ובכירים נוספים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהייתה אמורה להגיע, ביטלה את השתתפותה בגלל דיוני התקציב בממשלה.
כבר עם פתיחת דבריו בכנס, נשיא העליון עמית תקף את הממשלה: "בזהירות ובתקווה ניתן לומר כי המלחמה העֲצימה אשר הייתה חלק ממציאות חיינו בשנתיים האחרונות, שינתה את פניה. עתה נגלית מציאות חדשה-ישנה בצבעים חדים וברורים יותר, ואין כל ספק כי המתקפה על מערכת המשפט, על השופטים ועל עובדי מערכת אכיפת החוק - נמשכת במלוא עוזה".
השופט עמית אמר עוד: "כמי שעומד בראש הרשות השופטת, אבקש להבהיר ולחדד: ביקורת על מערכת בתי המשפט היא לגיטימית ואף הכרחית. הביקורת הציבורית והמוסדית היא נשמת אפה של חברה דמוקרטית חפצת חיים. במשטר דמוקרטי אמיתי, אף רשות שלטונית אינה פטורה מביקורת ומפיקוח על עשייתה.
"למרבה הצער, בימים אלו אנו עדים לתופעה חסרת-תקדים של ניסיונות – מאורגנים ומתוזמנים – להפריע ולשבש דיונים באולמות השיפוט. אכן, כמאמר הביטוי הידוע, במשטר דמוקרטי ראוי כי הצדק ייעשה וגם ייראה. אך אין להשלים עם ניצול עקרון פומביות הדיון כדי לחתור תחת הדיון עצמו. אין לקבל ניסיונות למנוע מבתי המשפט לעשות את תפקידם – תפקיד שאותו הם ממלאים בשירות הציבור, בהתאם לעקרונות היסוד של המדינה. הפגיעה אינה בבית המשפט עצמו, אלא בציבור שפוֹנה לבירור רציני ומעמיק של המחלוקת המשפטית".
נשיא העליון ציין עוד בהתייחס להתפרעויות החוזרות ונשנות בתוך בית המשפט: "תופעה פסולה זו אינה מוכרת באף משטר דמוקרטי בעולם, ולא בכדי. כאשר מתנהלת מתקפה על עצם היכולת לנהל דיון, אין צורך להרחיב על ההשלכות הקשות שעלולות להיגרם לזכויות האדם והאזרח, לא רק באולמות השיפוט אלא במדינה כולה. בשל כך, ניתנה על ידינו אך לפני שלושה ימים החלטה עקרונית ולפיה מקום בו קיים חשש כי הדיון יופרע ומקום בו הדיון משודר – אזי ניתן יהיה להגביל את כניסת הקהל לאולם בית המשפט.
התופעה של הפרעות והתפרעויות באולם בית המשפט, עד כדי שיבוש הדיון, היא חלק ממגמה מצערת ורחבה יותר שמתרחבת בשנים האחרונות – של דחיקת ביקורת עניינית לטובת השתלחויות נטולות-רסן כלפי הרשות השופטת, וכלפי נושאות ונושאי המשרה המכהנים בה. לעיתים נדמה כי השיח המשפטי הענייני מצוי בסכנת הכחדה, ואת מקומו תפסה רדיפה פופוליסטית ומסוכנת אחר השופט עצמו".
בהמשך דבריו תקף נשיא העליון עמית את שר המשפטים יריב לוין שכלל לא מכיר בו. "חלק בלתי-נפרד מאותו מסע לפגיעה ברשות השופטת הוא החרם שבו נוקט שר המשפטים נגד נשיא בית המשפט העליון", אמר השופט עמית. "בפועל, אין מדובר בחרם עליי, על יצחק עמית, בתפקידי כנשיא בית המשפט העליון. החרם הוא על מערכת השפיטה כולה ועל תפקידה בחברה דמוקרטית".
השופט עמית הוסיף: "מעטים זוכרים, אבל החרם של שר המשפטים החל עוד בימי קודמי, ממלא-מקום הנשיא פוגלמן. זה כשנה וחצי מחרים שר המשפטים את מערכת המשפט, ובכך מחרים את הציבור הישראלי שפונה לערכאות. לאורך תקופת החרם, חזרתי וקראתי לשר המשפטים לשוב לשולחן השיח ואל נתיב שיתוף הפעולה. במעמד הצהרת האמונים שלי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון הדגשתי כי 'אנו נכונים להידברות לשיח ולשיתוף פעולה ענייני, ששם את הציבור והשירות לאזרח בראש מעייניו - ואני מקווה כי נפגוש בהקשר זה יד אחות'. על קריאה זו חזרתי מאז בהזדמנויות שונות, אך היא נותרה ללא מענה. לא יד אחות, אלא הפניית עורף.
"סירובו של שר המשפטים להגיע לפגישות עבודה מעכב שורה ארוכה של עניינים מהותיים. בין היתר, שר המשפטים מסרב לקדם הקמת ועדת איתור למינוי נשיא לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. השר מסרב לקדם הקמת ועדת איתור להמליץ על סגני נשיאים – ובעת הזו חסרים במערכת לא פחות מ-19 סגני נשיאים. השר מסרב למנות שופטים בכירים לבתי המשפט, ולאייש עוד שורה ארוכה של תפקידים הכרחיים".
עוד אמר השופט: "אני תמה: איזו עילה יש להימנע מלמנות סגן נשיא לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים? מדוע להימנע ממינוי סגן נשיא לבית משפט השלום בקריות? מדוע לפגוע בכל ציבור המתדיינים במחוז מרכז, במניעת מינויו של נשיא לבית המשפט המחוזי? חשוב להדגיש: נשיאים וסגני נשיאים אינם רק תארים שניתנים לשופטים – מדובר בגורמים מקצועיים ומנוסים, שמקדמים תהליכים להתמקצעות ולשיפור השירות המשפטי שניתן לציבור. ההימנעות מקידום מינויים כאלה היא חלק מהניסיון לפגוע בעשייתה, בחוסנה ובעצמאותה של הרשות השופטת.
"אזכיר גם את סירובו של השר למנות שופטים עמיתים. מדובר בשופטים שפרשו ומוכנים לחזור למִשְׂרתם השיפוטית, כדי להטות כתף ולסייע בעומס העבודה. בשנת 2024 כיהנו במערכת 33 שופטים עמיתים, אשר תרמו תרומה ממשית לקידום שמיעת תיקים ולמתן מענה לציבור. לעומת זאת, בסוף השנה הקרובה יוותרו רק 16 שופטים עמיתים. כלומר, 17 תקני שופטים עמיתים שאינם מאוישים עקב סירובו של השר. מי שטוען ש'מחסור של 17 שופטים לא משפיע על האזרח' - או שאינו מבין את העומס העצום על מערכת בתי המשפט או שהשירות לאזרח פשוט לא מעניין אותו. להתנהלותו של שר המשפטים יש תכלית אחת ברורה, אשר עליה הוא הצהיר בעצמו בחודש אפריל האחרון: 'מה שבנו פה בעשרות שנים לוקח זמן לפרק, זה לא נגמר ביום אחד. הדברים מדברים בעד עצמם".
אחרי הנשיא עמית דיבר הנשיא בדימוס ברק. השופט ברק, שהיה מעורב בניסיון להשגת הסדר טיעון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו, תקף אותו בחריפות: "הממלכתיות הישראלית נתפסת בעיני ראש הממשלה כ'דיפ סטייט' שיש להילחם בו. את הממלכתיות והאחדות החליפו המפלגתיות והבדלנות. את השוויון בנטל המלחמה, החליפה העסקה הפוליטית המנציחה את ההבחנה בין דם לדם, ומשחררת אוכלוסייה שלמה של חרדים גם אם תורתם אינה אומנותם, מחובת הנשיאה בנטל. שוב איננו מדינה שערכיה הם ערכים יהודיים ודמוקרטיים".
השופט בדימוס ברק אמר עוד: "היחס בין הדרג הפוליטי לבין הצבא, המשטרה והשב"כ, השתבש לחלוטין. ראש הממשלה רואה עצמו מוסמך להורות לדרג הביצועי כיצד עליו לפעול בכל אחת מהזירות. היחס למפגינים הוא כאל עבריינים. אני חושב, שכבר איננו אזרחים, אלא נתינים. האולם של בית המשפט הפך להיות כיכר להפגנה. המרחק בין הפגנה באולם בית המשפט, לבין התפרצות לבית המשפט וללשכות השופטים אינו רב. במדינה דמוקרטית לתקשורת חופשית בעלת גוונים שונים, תפקיד חשוב מאין כמותו. אני רואה סכנה רבה בהצעות השונות לסגור אמצעי תקשורת או להשתלט עליהם.
"אנו מצויים במדרון ושוב איננו אותה דמוקרטיה שהיינו בעבר. עמדתי על שורה ארוכה של פעולות שמדרדרות את החברה שלנו ומקעקעות את הדמוקרטיה שלנו. אני חושב שיש כאן אסטרטגיה. אסטרטגיה של שיטפון - מגיני הדמוקרטיה בונים סכר במקום אחד, סותמים חור (בבג"ץ, בביטול מינוי, בחקירה במח"ש) - אבל יש אינסוף חורים. זו מדיניות שבסופו של דבר מתישה את הציבור ואת שומרי הסף ומקעקעת את יכולתם להגן על הדמוקרטיה. בית המשפט, בכוחותיו הוא בלבד, לא יוכל לאורך זמן למנוע את ההידרדרות שלנו".
הנושא שנבחר לכנס הוא "בין משבר לתקווה", בזמן שהמשבר בין שר המשפטים יריב לוין למערכת המשפט עצמה מחריף. רק אתמול בג"ץ פסל את מינויו של השר למלווה חקירת הפצ"רית, וגורמים במערכת המשפט הביעו סיפוק רב מההחלטה. "הסדר הושב על כנו - השופטים הביעו אפס סובלנות להתערבות גורם פוליטי כמו שר המשפטים, יהא אשר יהא, במינויי חוקרים מטעם המדינה", אמרו.
בצל המחלוקות הקשות, שמתבטאת גם בהתפרעויות באולם בית המשפט העליון, החליטו השבוע שופטי בג"ץ כי יצמצמו את נוכחות הקהל בדיונים. מעתה, כך הוחלט, בכל דיון יוחלט האם להכניס קהל. השופטים פירטו בהחלטה כי "חלק מעורכי הדין אף דיווחו על התנכלויות כלפיהם מצד הקהל הממתין מחוץ לדלתות אולם בית המשפט. תופעה חסרת תקדים זו, של התפרעויות באולמות ובהיכלות בתי המשפט, והשימוש בבית המשפט כזירה לקיום הפגנות, אינה מאפשרת קיום דיון כהלכתו. יש בכך משום ניסיון להלך אימים על בית המשפט, על הצדדים ועל באי כוחם - ולמעשה למנוע מבית המשפט מלבצע את תפקידו בשירות הציבור".
