תקרת הגירעון ל-2026 הוגדלה ב-9 מיליארד שקל ל-3.6%
בהצעת התקציב שנשלחה לחברי הממשלה נכתב כי התקרה תגיע מעבר לגירעון של 3.2% שתכנן האוצר. העלייה נובעת מדרישות מערכת הביטחון; האוצר מציג תחזיות כלכליות מעודכנות לפיהן הגירעון יעלה גם בשנים הבאות
בהצעת התקציב שנשלחה לחברי הממשלה נכתב כי תקרת הגירעון בשנת 2026 תעמוד על 3.6% תוצר, זאת לעומת גירעון של 3.2% שתוכנן על ידי משרד האוצר.
היקף התוצר הצפוי בשנת 2026, לפי תחזית הכלכלן הראשי, עומד על כ-2.25 טריליון שקל, ולכן עלייה של 0.4% משקפת עלייה של 9 מיליארד שקל בסך ההוצאה הממשלתית.
באוצר אומרים כי הגידול בגירעון נובע מדרישות מערכת הביטחון. נזכיר, כי הגירעון משקף תחזית הכנסות אופטימית של כ-579 מיליארד שקל, המבוססת על תחזית צמיחה גבוהה (5.2%) והכנסות של 10 מיליארד שקל מחברות WIZ. הכלכלן הראשי מנה 5 סיכונים לתחזית זו (חידוש הלחימה, קושי בשילוב אנשי מילואים, משבר עולמי, מהלכים בינלאומיים נגד ישראל, משבר פיננסי בענף הנדל"ן) ו-3 סיכונים כלפי מעלה לתחזית (נורמליזציה עם מדינות ערב, האצה בייצוא הביטחוני, ניצול הזדמנויות בעולם ה-AI).
הצעת התקציב העדכנית כוללת גם קיצוץ רוחבי בהיקף שטרם נקבע. גובה הקיצוץ הרוחבי יהיה ידוע רק אחרי שהאוצר יצליח לסגור את התקציב עם כלל המשרדים. סך תקציב המדינה – כולל החזר חובות – יעמוד בשנת 2026 על 760.7 מיליארד שקל. אך מתוכו כ-156 מיליארד שקל הולכים להחזר חובות (החזר הקרן), כך שהתקציב עומד על כ-604 מיליארד שקל לשנת 2026.
בחוות הדעת המשפטית של משרד האוצר יש התייחסות לכך שהתקציב מוגש באיחור, ונכתב כך: "אין חולק בדבר החובה של הממשלה לכבד את הוראות הכנסת כלפיה, ולעמוד בהוראות כל חוק וביתר שאת בחוק יסוד, על המועדים הקבועים בו, ועל כך שעל הממשלה לנקוט בכל הצעדים כדי לעמוד בהוראות החוק". עם זאת, היועץ המשפטי של האוצר כותב כי למרות האיחור "על אף הקשיים הכרוכים בכך, האיחור אינו מונע מבחינה משטרית חוקתית את השלמת ההליך הסדור בכנסת של חקיקת הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, זאת מכיוון שלכנסת נותר שיקול דעת ביחס לפרק הזמן שיוקדש לדיון בהצעת החוק על כלל רכיביה".
להצעת התקציב מצורף גם נומרטור לשנים 2027-2029, ובו האוצר מציג את המצב התקציבי הצפוי לשנים הבאות. לפי הנומרטור, הגירעון החזוי כעת ל-2027 עומד על 2.6%, ל-2028 על 2.7%, ול-2029 על 3%. זאת בזמן שהחוק הציב יעד של גירעון של 1.5% תוצר לשנים אלו. המשמעות היא שהממשלה מוגבלת ביכולת שלה להתחייב בהתחייבויות תקציביות נוספות. ובנקודת הזמן הנוכחית נראה שיש צורך בהתייעלות או בהגדלת הכנסות בהיקף של כ-30 מיליארד שקל לשנים הבאות. הנומרטור לא לוקח בחשבון דרישות תקציביות שידוע לכל שיגיעו, כמו דרישות מערכת הביטחון ל-2027. במסמך הנומרטור נכתב כי "הסיכון הגבוה ביותר לתחזית קשור למערכת הביטחון".
