סגור
הפגנה שביתה של ה אחיות האחיות ב בית החולים הדסה עין כרם
שביתת אחיות בבית החולים הדסה עין כרם, 2020 (צילום: משה מזרחי )

לא מסתפק במהפכה המשפטית: שמחה רוטמן מתכנן להגביל את זכות השביתה

יו"ר ועדת החוקה הגיש הצעת חוק שהיא לא פחות ממהפכה דרמטית ביחסי העבודה בישראל. בין היתר מוצע בה להגביל משמעותית את העילות לסכסוכי עבודה, לאסור על ארגוני העובדים לגבות דמי חבר ממי שאינו מעוניין בכך ולהעביר את הסמכות להגבלות שביתות מבית הדין לעבודה לכנסת

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הניח שלשום (א') על שולחן הכנסת הצעת חוק דיני עבודה שהיא לא פחות ממהפכה דרמטית ביחסי העבודה בישראל. הנה כמה מהפצצות שטמונות בה: הגבלה משמעותית של העילות לסכסוכי עבודה; החלשה כלכלית של ארגוני העובדים; החלשת אחריותה של המדינה כמעביד; חשיפת שובתים לפיטורים ולתביעות נזיקיות ואפילו, תחזיקו חזק: הכנסת תחליף את בית הדין לעבודה ותוסמך להגביל שביתות באמצעות בוררות חובה.
הצעה זו, שנועדה להפוך על פיו את עולם יחסי העבודה בישראל, מונחת, כרגיל, ללא כל דיון ציבורי מקדים. יש נוסח, ועכשיו בואו לוועדה, נתדיין, ואולי נוציא עז אחת או שתיים. ואולי הסיפור כאן הוא אחר לגמרי, ומדובר באיום שמניפים כאן על ההסתדרות לבל תצטרף למחאה הציבורית נגד המהפכה המשפטית, כפי שנמנעה לעשות עד כה.
הצעת רוטמן חוסה תחת נוסחת הקסם הרגילה: הגיע הזמן "לאזן מחדש את היחסים בין ארגוני עובדים לבין מעסיקים ובין עובדים לארגוני עובדים". האיזון החדש הזה, כמו קודמיו במשפט ובתקשורת, משמעותו העברת כוח וסמכויות למדינה, כלומר לכנסת, כלומר לממשלה ולקואליציה.
מטרתה של הצעת החוק היא למעשה לצמצם דרמטית את זכות השביתה. כך למשל, לפי ההצעה "אין המדינה מתפקדת כמעסיק ואין להטיל עליה חובות של מעסיק, אלא אם היא מוגדרת כמעסיקה הישירה של העובדים". המשמעות היא שכאשר המדינה מחליטה לקדם רפורמות כגון הליכי הפרטה, למשל בתחום הנמלים או האנרגיה, העובדים שייפגעו מכך לא יוכלו לשבות. "התיקון המוצע מצמצם את יכולתן של קבוצות לחץ קטנות לעצור מדיניות שמבקשת להטיב עם כלל הציבור", נכתב בהצעה.
בנוסף, שביתה בלתי מוגנת, שהוכרה עד כה בידי בתי הדין לעבודה, לא תזכה יותר להגנות כנגד תביעות נזיקין ותביעות על הפרת חוזה, כשהסמכות בעניין זה תועבר מבית הדין לעבודה לבתי המשפט הרגילים, שם יוכל כל נפגע לתבוע את העובדים ששבתו. כמו כן, ניתן יהיה לפטר עובד שהשתתף בשביתה בלתי מוגנת בכפוף לשימוע וללא הודעה מוקדמת.
הצעת החוק מציעה גם להחליש את בתי הדין לעבודה, כאשר הכנסת תקבל סמכות להשהות שביתה ל-30 יום או לעצור אותה ולהורות על מסירת הסכסוך לבוררות חובה.
כמו כן, לפי ההצעה ארגוני עובדים לא יורשו לגבות דמי טיפול מקצועי ממי שאינו חבר אלא בהסכמתו, ומי שלא יסכים - המעסיק לא יהיה חייב להחיל עליו את ההסכם הקיבוצי. המשמעות של הצעה זו היא החלשה כלכלית של ארגוני העובדים. ארגון עובדים שיפר הוראה זו לא יוכל לגבות דמי טיפול במשך שנה.
עוד מוצע בהצעת החוק לאפשר למעסיק לפטר עובדים מחמת אי התאמה או צמצום פעילות, וזאת על אף האמור בכל דין או הסכם. בית הדין לעבודה לא יוכל למנוע או לעכב פיטורים כאמור, אלא רק לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.
לאחר בתי המשפט והתאגיד, הגיע התור לטפל בהסתדרות ובעבודה המאורגנת בישראל. עד כה נמנעה ההסתדרות מליטול חלק בהפגנות, ובמיוחד נמנעה מלהפעיל צעדים ארגוניים מכאיבים. בין היתר, מתוך ידיעה שבקואליציה יש תומכים רבים לעבודה המאורגנת, והתורה הכלכלית של רוטמן, בהשראת הקפיטליזם הקיצוני של קהלת, לא ממש תעבור ליכודניקים כחיים כ"ץ, דוד ביטן ואחרים. אולם, אם רוטמן ישכנע שהוא רציני, לא תהיה להסתדרות ברירה. הצעת החוק שלו לא תאפשר אפילו לפעילי הליכוד שבארגוני העובדים להחשות לנוכח המהפכה שגלומה בה.
מיו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד נמסר בתגובה להצעה: "לא יקום ולא יהיה. מדובר בניסיון נוסף של גורמים קיצוניים להחליש את מעמד העובדים במדינת ישראל ולכרסם באחת מזכויות היסוד הכלכליות-חברתיות של הדמוקרטיה. מימוש זכות השביתה הוא אחד הכלים המרכזיים להגן על האוכלוסיות המוחלשות במשק, ולא אאפשר לאף גורם לפגוע בעובדים. ידעתי להתייצב מול האיום ההזוי הזה בעבר, ואני לא מציע לנסות אותנו הפעם".