ניתוח
מגז ותיירות ועד AI: המזרח התיכון יגזור קופון מתוכנית טראמפ
מדינות האזור נערכות ליום שאחרי הפסקת הלחימה בעזה ולהתנעה של תהליכים לחיזוק כלכלות ולהגדלת השקעות. מהתוכנית המצרית להחייאת תעלת סואץ, דרך שיקום התדמית של טורקיה במערב ועד להגדלת הכנסות קטאר מיצוא גז — ממשלות תולות תקוות בהמשך המעורבות האמריקאית בתהליך השיקום
אישור השלב הראשון של ההסכם בין ישראל לחמאס הכולל הפסקת אש, נסיגה חלקית של צה"ל מעזה, שחרור החטופים תמורת אסירים והרחבת הסיוע נותן את האות לירידת סיכון מדודה באזור המזרח התיכון, שעשויה לבוא לידי ביטוי כלכלי כבר בעתיד הקרוב, במספר תחומים. עם זאת, מוקדם לפתח ציפיות, שכן ניסיון העבר באזור מוכיח, שאופטימיות ותקווה עלולים להתחלף במהירות באלימות ובחורבן. הכיוון אליו יילך המזרח התיכון בשבועות ובחודשים הקרובים תלוי במידה רבה בממשל האמריקאי ובמידת הנחישות, העקביות והמחויבות שלו להמשיך בתהליך הרגיעה והשיקום.
כדי שההסכם יגיע לשלב השני של תוכנית נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כלומר, "היום שאחרי" ברצועת עזה, דרוש בעיקר ניהול. בנקודת הזמן הנוכחית נראה כי ממשל טראמפ יפעל למימוש ההסכם במלואו. בסופו של דבר, הפסקת המלחמה ברצועה היא ההישג המדיני הגדול ביותר של הממשל מאז חזר הנשיא לבית הלבן בינואר השנה. במזרח התיכון, להבדיל, למשל, מהמלחמה באוקראינה, לממשל האמריקאי ישנם מנופי לחץ — הן על ישראל והן על המתווכות — שהובילו להסכמה הנוכחית, דבר שיכול לשמש כפלטפורמה גם להמשך.
יישום השלב הראשון יוצר נתיב להפחתת סיכון אזורי, כשלעצמו הישג כלכלי. אבל הדיבידנד הזה צפוי להגיע במנות קטנות ומדודות, בשלב ראשון בענפי הביטוח והספנות, לאחר מכן בתיירות ובסחר, ולבסוף, אם יישמר השקט ויגבר האמון בתהליך — הגברת השקעות בתשתיות אזוריות, ייתכן כחלק ממהלך נורמליזציה כולל. נכון לעכשיו, מימוש החזון הזה עדיין רחוק.
מצרים: סואץ בצניחה, התיירות בעלייה
מצרים, שאירחה את סבב שיחות התיווך המכריע בשבוע שעבר, נכנסת לשלב יישום השלב הראשון עם מגמות כלכליות מנוגדות. מצד אחד, שחיקה משמעותית בהכנסות המט"ח מתעלת סואץ, אחד המקורות החשובים לכלכלה, מאז סוף 2023, לעומת התאוששות מרשימה בתיירות בעונה האחרונה. לפי נתונים רשמיים, בשנת הכספים 2024־2025 (עד סוף יוני), הכנסותיה של מצרים מתעלת סואץ הגיעו לכ־3.6 מיליארד דולר, צניחה של למעלה מ־45% לעומת שנה קודם לכן. בה בעת, לפי גופים בינלאומיים, הירידה היא משמעותית יותר ועומדת על למעלה מ־60%. לפי נתונים שפורסמו בעבר, מספר כלי השיט החוצים את התעלה צנח במחצית, מכ־26 אלף ב־2023 לכ־13 אלף ב־2024. כדי להחזיר את התנועה, רשות התעלה הוזילה תעריפים, אבל הנתונים מוכיחים כי חברות הספנות הגדולות העדיפו את המסלול הארוך דרך כף התקווה הטובה בשל הסיכונים שמציבים החות'ים בים האדום. גם כעת, למרות ההסכמה בעזה, חברות ביטוח וקווי ספנות מסמנים חזרה אטית ומדורגת.
מנגד, התיירות המצרית הפתיעה בשנה שעברה וחזרה לרמות שיא. לפי הערכות, היא צפויה לשבור שוב שיא הכנסות בשנה הנוכחית. לפי הנתונים, הכנסותיה של מצרים מתיירות בשנה שעברה הסתכמו ב־15.3 מיליארד דולר ובכך קיזז מגזר זה את הפסדי ההכנסות מתעלת סואץ. הרגיעה האזורית, אם תימשך, צפויה כאמור להוות זריקת עידוד נוספת לענף התיירות המצרי כבר בעונת החגים הנוצרית הממשמשת ובאה.
למרות השפעת המלחמה בעזה על המשק המצרי, בשנה הנוכחית הוא דווקא גילה סימני התאוששות. מעבר לענף התיירות, מה שעוד סייע למצרים היא ההשקעה של המפרציות בייצובה עם הזרמה של עשרות מיליארדי דולרים לפרויקטי נדל"ן ותיירות. בהתאם לכך, המשק המצרי צפוי לרשום השנה צמיחה של כ־4% (לעומת פחות מ־2.5% בשנה שעברה) והאינפלציה עומדת נכון להיום על 11.7%, השיעור הנמוך מזה שנים. נתונים חיוביים אלה עדיין לא מעידים כי האתגרים הכלכליים של מצרים מאחוריה. עם יחס חוב תוצר של כ־85%, הכלכלה עדיין במצב עדין, אולם סיום המלחמה ברצועה, שיקום תוך מעורבות מצרית משמעותית, חזרת תנועת הספנות והמשך התנופה התיירותית, יכולים לחזק את המגמה החיובית במשק המצרי.
למרות תפקידה המכריע של מצרים בתיווך, נראה כי ממשל טראמפ שומר על מרחק מסוים מקהיר וממנהיגה הנשיא עבד אלפתאח א־סיסי. ייתכן והדבר קשור לשיקול העסקי שמהווה נדבך חשוב בפעילותו של הממשל הנוכחי בוושינגטון — יציבות מצרים חשובה, אולם מאחר שאין לה משאבים רבים להציע, העניין האמריקאי בה אינו רב. ייתכן כי עתה, בעקבות הביקור הצפוי של הנשיא טראמפ במצרים כדי להשיק את ההסכם באופן רשמי, ותפקיד המפתח שתוכל מצרים למלא בשיקום עזה, תעלה קרנה גם במסדרונות הבית הלבן.
קטאר: יצוא הגז למערב יזנק
קטאר היא אחת המרוויחות הגדולות מההתפתחויות האחרונות. אותה מדינה שבמשך שנים מימנה את חמאס, אירחה את ראשיו וגיבתה את ארגון הטרור הרצחני באמצעות שידורי ערוץ הטלוויזיה שלה "אלג'זירה", מגיעה לנקודת הסיום של המלחמה כשהיא זוכה לקרדיט בינלאומי כמתווכת מרכזית ומי שיכולה להשפיע על חמאס. בהיבט זה של התיווך, הפכה קטאר למדינה הערבית הקרובה ביותר לממשל האמריקאי — הרבה יותר רלוונטית מסעודיה ומהאמירויות שכנותיה. הצו הנשיאותי של טראמפ המשדרג את היחסים הביטחוניים בין וושינגטון לבין דוחא הוא בבחינת הדובדבן שבקצפת עבור האמיר הקטארי ומבסס את הקשר האסטרטגי ההדוק בין שתי המדינות.
הגיבוי האמריקאי לקטאר הוא קריטי גם מבחינת האינטרס הכלכלי של המדינה המפרצית. העובדה שבתוך שלושה חודשים הפכה קטאר יעד למתקפות של איראן וישראל עוררה תהיות לגבי מעמדה ויציבותה. זה קרה בעת שקטאר נמצאת בעיצומו של מגה־פרויקט, בהשקעה של עשרות מיליארדי דולרים, להכפלת תפוקת הגז הטבעי שלה ל־142 מיליון טונה בשנה עד סוף העשור הנוכחי. המשמעות של פרויקט זה, ממנו נהנות, בין השאר, גם חברות אנרגיה אמריקאיות, היא חוזים ארוכי טווח לקטאר עם אירופה ואסיה, תזרים מט"ח יציב, ומיצובה כספקית אמינה בתקופה של אי־ודאות אנרגטית.
המשמעות: בזכות הגז, יהיו לקטאר המיליארדים הנחוצים גם בשנים הבאות על מנת להגביר את השפעתה ברחבי העולם, כולל בארצות הברית. התפקיד שמילאה קטאר בתיווך והקשר ההדוק עם ממשל טראמפ מאותתים גם על מעורבות משמעותית שלה, במידה והצדדים ימצאו את הדרך לשלב "היום שאחרי" הכולל את שיקום הרצועה.
טורקיה: חוזים שמנים עם ארה"ב
טורקיה יוצאת מהשבועות האחרונים במעמד דיפלומטי מחוזק בעיקר בוושינגטון, לאחר שכניסת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לתמונה, כולל הפגישה הידידותית שקיים בבית הלבן בחודש שעבר, הביאו לפריצת הדרך. הלכה למעשה, ארדואן ואנשיו הוכיחו כי באפשרותם להפעיל מנופי לחץ משמעותיים על הנהגת חמאס. מצדם, ראשי חמאס, שחלקם מתגוררים בטורקיה, שמו מבטחם בארדואן וקיבלו את קביעתו כי ההסכם הנוכחי מבטיח את סיומה הכולל של המלחמה.
הקשר בין טראמפ לארדואן מבוסס על שורה של אינטרסים משותפים בתחום הביטחוני, הגיאו־פוליטי ובעיקר הכלכלי. מעבר לסכסוך במזרח התיכון, וושינגטון רואה בטורקיה שחקן מפתח בבלימת רוסיה. זו הסיבה שטראמפ מקדם הסכם שלפיו אנקרה תרכוש 70 מיליארד מ"ק של גז טבעי נוזלי אמריקאי לתקופה של 20 שנה. המחיר לטורקים גבוה בהרבה מהגז הרוסי, והרווח של ארצות הברית כפול — פגיעה בהכנסות הקרמלין, זאת תוך חיזוק תלותה של טורקיה במערב. במקביל, טראמפ מאותת על חזרה לעסקאות נשק גדולות. במסגרת זו, ייתכן שטורקיה תוחזר לתוכנית ה־35־F אחרי שהוצאה ממנה בעקבות רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית 400־S.
בנוסף, וושינגטון ואנקרה דנות בחוזים חדשים לרכש מטוסי נוסעים של בואינג, מטוסי 16־F וכורים גרעיניים קטנים — כולם בהיקף של עשרות מיליארדים. עבור טראמפ, טורקיה היא גם כלי מדיני — מדינה המקיימת קשרים עם רוסיה ונאט"ו, מתווכת בין רוסיה לאוקראינה ובמקביל יכולה לדבר עם איראן וחמאס. ארדואן מצדו מנצל את היחסים האישיים עם טראמפ כדי לשקם את תדמיתו בעולם ולהציג את עצמו כמנהיג שאין לו תחליף. לקשר המתהדק בין ארצות הברית לטורקיה פן פוליטי פנימי עבור ארדואן — חיזוק שלטונו של "הסולטאן" בבית וריכוך הביקורת על רדיפת האופוזיציה.
ההשלכות הכלכליות לא פחות דרמטיות, שכן ההתחייבות לרכוש גז אמריקאי יקר תכביד על התקציב הטורקי, אך תעניק לאנקרה גישה רחבה יותר לשווקים ולמימון אמריקאי. בתמורה, וושינגטון משיגה שליטה במוקד אנרגטי החיוני לביטחון אירופה. בסופו של דבר, הידוק היחסים בין טראמפ לארדואן, שמתבטא במישור העזתי, נולד מאינטרסים. טורקיה מקבלת נשק, גז והשפעה ואילו ארצות הברית זוכה בשותף אסטרטגי נגד רוסיה ובשחקן פעיל בזירה המזרח תיכונית (כולל סוריה).
ארדואן יקווה כי עליית קרנו בוושינגטון תסייע לטורקיה גם כלכלית. השנה הנוכחית מסמנת מעבר אטי מדיסאינפלציה לריבית נמוכה יותר וגם אינפלציה נמוכה יותר (33.29%). ההתייצבות האזורית בשילוב הקשר המתהדק עם ארצות הברית, אמורים, כך מקווים בסביבת ארדואן, להגביר את ההשקעות וההכנסות ובכך גם לייצב את המטבע המקומי ואת הצמיחה.
2 צפייה בגלריה
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. אינטרסים כלכליים וגיאו־פוליטיים משותפים בין וושינגטון לאנקרה
(צילום: SAUL LOEB/AFP)
סעודיה: הכסף הגדול יגיע מריאד
באופן אירוני, סעודיה, מנהיגת העולם הערבי, נדחקה לשוליים בעת שהואץ בשארם א־שיח' המו"מ לסיום המלחמה. הסיבה לכך היא שלסעודיה אין ממש מנופי לחץ על חמאס. ההנהגה הסעודית מתעבת את הנהגת ארגון הטרור ואינה מקיימת עמו קשרים.
עם זאת, ההידחקות הזו של הסעודים לשוליים לא צפויה להימשך זמן רב. אם אכן ייצא לדרך תהליך שיקום רציני ברצועת עזה, לסעודיה, בתור הכלכלה הערבית הגדולה ביותר, יישמר תפקיד מפתח, והיא זו שתוכל להעמיד סכומים משמעותיים לכך. הסעודים ייכנסו להשקעות בעזה, אם יבינו כי כוונות ממשל טראמפ רציניות, מה שישמש ערוץ נוסף להידוק הקשרים בין ארמון המלוכה הסעודי לממשל טראמפ, וגם למשפחת טראמפ והאינטרסים העסקיים הפרטיים שלה.
יש לזכור, כי השלב האחרון בתוכנית טראמפ, השואף להרחיב את הסכמי אברהם, תלוי בעיקר בסעודיה. אם היא תצטרף, בכך תיסלל הדרך לנורמליזציה רחבה בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי. ישראל תצטרך לתת תמורה כלשהי, גם אם הצהרתית, בנושא המדינה הפלסטינית — סוגייה שהסעודים מתעקשים עליה בשנתיים האחרונות.
למרות שהסעודים היו שחקן משני בסבב המו"מ האחרון, ריאד ראתה בסיום המלחמה ברצועה צעד מפתח גם בהשגת יעדיה הכלכליים. המלחמה תפסה את הסעודים בעיצומו של תהליך גיוון כלכלי עמוק כשבשנים הקרובות היא אמורה לארח אירועים בינלאומיים גדולים (אקספו, מונדיאל). טילים מעופפים לעבר דוחא או ספינות בקרבת חופיה לא בדיוק יעודדו משקיעים זרים לשים את כספם על הפרויקטים הסעודים השאפתניים. לפיכך, לסעודיה אינטרס ברור בהתייצבות האזורית, כולל בנתיבי הספנות בים האדום ובקרבת אזורים לוגיסטיים, שאותם היא מקדמת בשאיפה להוזיל שרשראות אספקה ולעודד תיירות.
איחוד האמירויות: תקדם AI בסיוע וושינגטון
בדומה לסעודיה, ובניגוד לקטאר וטורקיה, לאמירויות אין מנופים ישירים על חמאס ולכן היא היתה פחות דומיננטיות סביב שולחן המו"מ. זה קרה למרות שהאמירויות הזרימה את הסיוע הנרחב ביותר לתושבי עזה מאז פרוץ המלחמה, בהיקף של מעל מיליארד דולרים. האמירותים ניווטו בסביבה לא פשוטה. מצד אחד הם סייעו בשקט לתושבי הרצועה, אך מאידך ספגו ביקורת נוקבת מהרחוב הערבי על המשך היחסים הקרובים עם ירושלים, גם כשברצועה נהרגים מדי יום כ־100 עזתים.
האמירותים צפויים לחזור לזירה במלוא הכוח אם אכן יתממש תהליך שיקום רציני ברצועת עזה. האמירותים, בדומה לסעודים, סבורים כי התייצבות ברצועת עזה תשפיע לטובה על כלל המזרח התיכון ותסייע בהגשמת היעדים הכלכליים שהיא מקדמת. בינתיים, האמירויות עובדת על "היום שאחרי" לא רק ברצועת עזה אלא במזרח התיכון כולו. לפי דיווחים מהימים האחרונים, וושינגטון אישרה הענקת רישיונות יצוא בשווי מיליארדי דולרים עבור שבבי בינה מלאכותית של חברת אנבידיה לאמירויות, זאת כחלק מהסכם רחב יותר שכולל הקמת מרכז דאטה גדול באבו דאבי. מדובר באיתות תעשייתי חזק למיצוב האמירויות כצומת מחשוב־על פרו־אמריקאית באזור.
2 צפייה בגלריה
תומכי החות'ים בסוף השבוע בצנעה בעקבות הכרזת תוכנית טראמפ. התנועה בים האדום תחזור בהדרגה
(צילום: Osamah Abdulrahman/AP)
תימן והחות'ים: איום מתמשך על נתיבים ימיים
אחת ההשפעות המשמעותיות של המלחמה ברצועת עזה על הסחר העולמי נבעה, כאמור, מהתקיפות של החות'ים על נתיבי הספנות החל מנובמבר 2023, וזאת לאות הזדהות עם הפלסטינים. חזרת קווי הספנות לנתיב בַּאב אל־מנדב־סואץ מחייבת הוכחת יציבות לאורך זמן. פרמיות הסיכון חזרו לטפס בקיץ האחרון בעקבות התקפות חדשות, עם קפיצה בעלויות ביטוח המלחמה לרמות שבין 0.7%-1% מערך הספינה ולעתים אף יותר, רמות שגורמות למבטחים ולחברות הספנות להוסיף ולשמור על זהירות. ההודעה על הסכמה לסיום המלחמה בעזה כבר השפיעה על מניות חברות הספנות, שהחלו לרדת בציפייה לירידת תעריפים. בה בעת, בשטח, התנועה צפויה לחזור בהדרגה רק כעבור חודשים.
מקור דאגה בהקשר זה היה נאומו של מנהיג החות'ים עבד אלמלכ אלחות'י, שאמר ביום חמישי האחרון, כי אנשיו ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות, ואף הבטיח להגביר את הסיוע לפלסטינים. אלה הן התבטאויות עמומות שלא מרגיעות את השוק. במהלך הפסקת האש בעזה בינואר, החות'ים אמנם נצרו את האש, אולם ניסיון העבר ממלחמת האזרחים בתימן שהחלה ב־2014 מלמד כי החות'ים ניצלו הפסקות אש להתחמשות ולהצטיידות. אין לשלול את האפשרות כי הם ימצאו בעתיד עילה לחידוש המתקפות בים.
