כנס השקעות
"לדבר היום על הסכם שלום בין ישראל לסעודיה - אני לא רואה את זה קורה"
את הדברים אמרה ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ, בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל. היא הוסיפה כי "המלחמה מול עזה מהדקה הראשונה הפכה להיות אפידמית - היא מתפשטת ומשתלטת על עוד אזורים כמו אש בשדה קוצים"
"המלחמה מול עזה מהדקה הראשונה הפכה להיות אפידמית", אמרה ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ, בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל. "היא מתפשטת ומשתלטת על עוד אזורים כמו אש בשדה קוצים. אף אחד מאיתנו לא חזה את התסריטים המכוננים של המלחמה, את מה שמעצב ויעצב עוד הרבה שנים את המזרח התיכון".
יערי מספרת שהמלחמה יצרה רצף תסריטים לא צפויים ועוצמתיים: "מתקפות חות׳יות על תעלת סואץ; נפילת אסד ודמותו הייחודית של א-שרע (דמות אניגמטית). כל דבר שיקרה בסוריה חייב לעניין את מדינת ישראל ואנחנו לחלוטין לא ערוכים לעניין הזה; פגיעה אסטרטגית בטבעת האש (איראן) ובראשה חמאס וחיזבאללה; מיליוני פליטים במזרח התיכון שהם תוצר של מלחמות אזרחים וההיבטים השונים של המלחמה בעזה.זו בעיה אקוטית במיוחד לאור העבודה שאירופה סגרה את שעריה ובארצות הברית יודעים מה טראמפ חושב על הפליטים. גם סעודיה וקטאר לא יתנו להם אזרחות והבעיה הזו תעצב את פני המזרח התיכון; התרחקות פומבית של מדינות ערב הפרגמטיות מישראל. היינו במצב נפלא בסעודיה והיום דעת הקהל מאוד עויינת כלפינו ולדבר היום על הסכם שלום בין ישראל לסעודיה מבלי שישראל מציגה איזשהו מתווה מדיני, אני לא רואה את זה קורה. הסעודים אומרים שאם אין לנו פיתרון לסוגיה הפלסטינית אין מה לבוא למשא ומתן. הישראלים טוענים שהם לא רציניים ולא מבינים עד כמה ההסכם חשוב - אבל בפועל ישראל תרוויח הרבה יותר וסעודיה לא צריכה את הסכם השלום הזה; ולסיום המתקפה באיראן בשילוב כוחות אמריקאים-ישראלים ובאמצעי לחימה חריגים".
יערי סקרה את ההשלכות הכלכליות של המלחמה. "יש שתי מדינות שהם נכס אסטרטגי פנומנלי לישראל ואלה מצרים וירדן. כל אירוע מטלטל שיקרה במצרים או בירדן הוא לא רק סכנה לאותן מדינות אלא הוא סכנה מוחשית, מידית ואסטרטגית למדינת ישראל. השפעת מתקפות החו׳תים על הכלכלה המצרית: צניחה של 60% בהכנסות, הפסד חודשי של 800,000,000 דולר, הפסד שנתי של כ-10 מיליארד דולר. הבעיה הגדולה ביותר של מצרים היא שמדברים על תחליפים לתעלת סואץ וזו בעיה גם של ישראל".
יערי סקרה גם את הפגיעה בענף התיירות הירדני: "מספר התיירים בפטרה ביוני 25 עמד על 16,207, לעומת 68,349 בשנת 2023- ירידה של כ76%; מלונות בפטרה מדווחים כי יותר מ90% מההזמנות בוטלו, מה שהוביל לסגירתם ולפיטורי עובדים; במהלך 12 ימי הלחימה בין ישראל לאיראן, המרחב האווירי הירדני היה סגור וכ85% מהאוכלוסייה הירדנית תלויה באופן ישיר או עקיף בענף התיירות. האזרח הירדני ניזוק באופן ישיר מהאירוע שקורה סמוך לגבול שלו ושתי המדינות שחוטפות בענק לא רואות את סוף המלחמה רק את המשך הנזקים".
לגבי הפגיעה הכלכלית בגדה ובעזה: "לפני המלחמה בעזה עבדו בישראל כ־100 אלף פלסטינים תושבי הגדה המערבית, ועוד כ־40 אלף הועסקו בהתנחלויות ובאזורי תעשייה שבשליטה ישראלית בגדה. מהפלסטינים עבדו בענף הבניה והם לא עובדים בו יותר. כיום, מספרם של העובדים הצטמצם לכ־11% בלבד מהיקף התעסוקה המקורי. בתוך שטח ישראל, רק כ־7,000 פלסטינים מורשים כיום להיכנס מדי חודש, כולם מסווגים כעובדים חיוניים בתחומים כמו תעשיית המזון או ענף המלונאות. התחום שנפגע באופן החריף ביותר הוא ענף הבנייה. 90% מהפלסטינים שעבדו בישראל לפני המלחמה הועסקו בענף זה. פלסטינים היוו 29% מכוח העבודה בענף הבנייה בישראל עד השבעה באוקטובר".
יערי דיברה על האופן שבו מוצגת ישראל בתקשורת הערבית ועל מה מדינות ערב חושבות עלינו. "מדינת ישראל מאבדת הרבה מהלגיטימציה שהיתה לה בקרב מדינות ערב, יש לחץ אדיר על המשטרים במדינות ערב והמשמעות היא השלכות אסטרטגיות על ישראל. אז איך מוצגת ישראל בתקשורת הערבית? מתקפה פרסונלית על נתניהו. לא ראיתי את זה שנים. אומרים עלינו שאנחנו סובלים משחצנות ועיוורון אסטרטגי שמסתמכים יותר מדי על העוצמה הצבאית ושלא הבנו את השפעות הכיבוש הממושך על העם הפלסטיני, ומכאן גודל ההפתעה מהמתקפה".
"אנחנו נתפסים באלימות ואכזריות מכוונת ואם נחשוב איפה היינו ב-2021 זה כמעט נשמע דמיוני. מפקד חיל האוויר נורקין לחץ את ידו של מקבילו האמירתי לקראת שיתוף פעולה פורה ונרחב. הגענו להסכמי אברהם עם הרבה כוח, היינו מעצמה כלכלית צבאית טכנולוגית מדעית. עכשיו חל שינוי דרמטי במעמדה של ישראל באזור. חבורה של אנשים שכל אחד זורק את האשמה על מישהו אחר בלי אטסרטגיה. מה זה אומר לסיכוי לשלום? אין כמעט סיכויים. ככל שהמלחמה מאריכה זה יהיה יותר גרוע".
אז מי המנצחת הגדולה של המלחמה? "קטאר היא המנצחת הבלתי מעורערת בזירה העזתית והאיראנית. צריך לבחור דיפלומטיה או מלחמה. זה נכון לגבי מדינות ערב ומדינת ישראל. אם ימשיכו להשתמש באירוע הצבאי בלי למנף אותו לזירה הדיפלומטית נמשיך לשקוע במלחמות".
