תקציב 2026 ייפרץ: מערכת הביטחון תקבל תוספות של עשרות מיליארדי שקלים
התוספת לתקציב הביטחון תחייב חקיקה מחדש של חוק התקציב ל-2026 - ובאוצר ינסו שלא להגדיל את הגירעון; כמו כן, בכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעגן בהחלטת ממשלה תוספות נוספות לתקציבי הביטחון לשנים 2027 ו-2028
אחרי חודשים רבים של מאבקים בין האוצר לבין משרד הביטחון הוכרע כי תקציב הביטחון ל-2026 יוגדל; קרוב לוודאי שלשם מימון התוספת הזו יהיה צורך בהגדלת ההוצאה הממשלתית, דבר שיחייב חקיקה מחדש של חוק התקציב ל-2026 בשלוש קריאות בכנסת. כמו כן, בכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לעגן בהחלטת ממשלה תוספות לתקציבי הביטחון לשנים 2027 ו-2028. סך התוספת שצפויה להיות מעוגנת בהחלטת ממשלה בשבועות הקרובים עומדת על עשרות מיליארדי שקלים, אך המספר המדויק עדיין לא ברור.
המתיחות בין האוצר למשרד הביטחון בנוגע לתוואי תקציב הביטחון החריפה לאחר 7.10. בסוף 2024 הוצגו המלצות ועדת נגל שכללו תוספת של כ-130 מיליארד שקל על פני עשור. ואולם בסוף 2025 מערכת הביטחון הציגה תוכנית לתוספות שאפתניות בהרבה, ובסוף סוכם על תוספת של כ-350 מיליארד שקל על פני עשור, כש-100 מיליון מתוכם אמורים להיות מהתייעלות ומהכנסות אחרות.
סביב תקציב 2026 התפתחה מחלוקת בהיקף של כ-40 מיליארד שקל. תקציב הביטחון נסגר כפי שהאוצר רצה, אך במשרד הביטחון לא התכוונו לוותר, וכעת, כפי שמסתמן, האוצר ייאלץ לפתוח את התקציב; אם אכן כך יקרה, זו תהיה השנה הרביעית ברציפות שבה נפתח תקציב המדינה, דבר שמקטין את האמון במשמעת התקציבית של הממשלה כלפי חוץ.
באוצר אומרים כעת כי "הם מצפים שהתוספת תהיה המינימום שבמינימום". נדמה שהדבר החשוב ביותר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוא שגם אם יוחלט לפרוץ את תקציב 2026, הדבר לא ילווה בגידול בגירעון. כלומר, הוא מעוניין שהגידול השנה ימומן מההפתעה בהכנסות ממסים. סמוטריץ' מצוי בנקודה שונה מנתניהו: בעוד ראש הממשלה לא יינזק אלקטורלית מגידול בגירעון, סמוטריץ' עסוק כעת בשיפור תדמיתו כשר אוצר, וגידול בגירעון עשוי להזיק לו.
בנוגע לכוונת הממשלה להגדיל את תקציבי הביטחון לשנים הבאות, יש להזכיר כי בחוק נקבעה תוכנית תקציבית תלת שנתית (נומרטור) שמתעדכנת מדי חצי שנה. ברגע שהתחייבויות הממשלה החזויות לשנה עתידית גדולות ממה שהחוק מאפשר, הממשלה לא יכולה להתחייב ללא הצבעה על מקור. הנומרטור האחרון שפורסם ביוני מלמד כי דווקא בשנים 27-28 ההתחייבות של הממשלה נמוכה ב-30 מיליארד שקל ממה שתקרת הגירעון בחוק מאפשרת. עם זאת, התחייבויות הממשלה בשנים הבאות מגיעות למקסימום המותר מבחינת מגבלת ההוצאה התקציבית, ולכן הממשלה תצטרך להצביע בהחלטתה על מקור תקציבי לתוספת התקציב של 27-28.
לפי מסמך הנומרטור מיוני, ההוצאה הצפויה לביטחון וסדר ציבורי ב-2027 היא 150 מיליארד שקל - זה אמור לכלול את צה"ל, המשטרה, הגופים החשאיים וגם את מערכת המשפט. באוצר כתבו במסמך כי יש סימני שאלה גדולים על היקף תקציב הביטחון והוא עשוי לגדול משמעותית. כעת כבר אין סימני שאלה, והמשמעות היא שהממשלה הבאה תקבל נומרטור קשיח בהרבה, ותצטרך למצוא דרכים לממן את ההתחייבויות של הממשלה הנוכחית - או להגדיל את הגירעון.
