ניתוח
קטן ממיני קופר, גורר כמו סייברטראק: הטנדר החשמלי שמאיים על בזוס ופורד
הטנדר החשמלי של TELO מנסה לשנות את כללי המשחק בשוק האמריקאי - עם טווח של יותר מ-560 ק״מ ויכולת גרירה של 3.6 טונות. כעת הוא מתמודד מול הדגם של ג׳ף בזוס - כשגם פורד מצטרפת למרוץ
שוק הטנדרים החשמליים האמריקאי הוא על פניו שמרני. מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, ה"מתכון" ליצירתו של טנדר לא השתנה באופן משמעותי: קבינה, כלומר תא נוסעים מקדימה, מנוע חזק לפניה - וכמובן שטח מאחור למטען. הטנדרים הראשונים היו פשוט מכוניות נוסעים, כמו פורד מודל A, שבעלי עסקים רבי תושייה ניסרו את תאי הנוסעים שלהן והתקינו מאחור ארגז. מהר מאוד יצרני הרכב עצמם עלו על הפוטנציאל שיש בטנדרים - ובשנות השלושים של המאה הקודמת יצרני הרכב האמריקאים כבר הציעו מגוון משמעותי של טנדרים משל עצמם. בל נטעה: ארה"ב מאוהבת בטנדר. אין יצרן רכב אמריקאי שאין לו טנדר. למעשה אצל רוב יצרני הרכב האמריקאים, ר' ערך פורד ושברולט, טנדרים הם הדגמים הנמכרים ביותר.
ועם זאת, בכל הקשור בטנדרים אמריקאים חשמליים – מדובר במשחק עם כללים שונים מאוד: לפורד היה טנדר חשמלי. היא הפסיקה לייצר אותו. לראם היה טנדר חשמלי בתכנון – היא ירדה ממנו מהר מאוד. נשארה רק ג'נרל מוטורס. הסיבות לכך הן בעיקר פוליטיות: טנדרים הם לב ליבה של אמריקה האמיתית. זו שנוסעת עם רובה ציד במושב האחורי וכמה פחיות בירה בספסל הקדמי. ואם הנשיא אומר שטנדר חשמלי זה טוב אז יצרני הרכב מייצרים טנדר חשמלי. ואז בא טראמפ ואומר שטנדר חשמלי זה רע. ובתגובה יצרני הרכב האמריקאים מפסיקים לייצר טנדרים חשמליים. התהפוכות האלה בהלך הרוח הלאומי הנוגע לטנדרים חשמליים הן חדשות רעות ליצרני הרכב האמריקאים הוותיקים והמסורתיים. אבל הן חדשות טובות מאוד לסוג אחר של יצרני רכב אמריקאים – אלה שאינם הגדולים, שהגיחו מסן פרנסיסקו ומעמק הסיליקון, שיש להם כיסים עמוקים ורצון לפתח טנדר אמריקאי, חשמלי ופורץ דרך. כלומר שלא יהיה ענק, שיהיה זול, שפשוט יהיה טנדר כמו של שנות החמישים: לא ענק, בר השגה, אמין וטוב.
מטבע הדברים, הנישה הזאת קוסמת מאוד לבעלי ממון. אחד הבולטים היה ג'ף בזוס שבשנה שעברה חשף את הטנדר של סלייט, סוג של טנדר חשמלי בסיסי מאוד ששיווקו בפועל טרם החל. הקונספט של סלייט היה ועודנו פשוט: על כל דבר משלמים. מחלונות חשמליים ועד רדיו - ולכן זהו רכב זול, שעולה כ-24 אלף דולר. רק שבזוס אינו היחיד. השבוע התפרסמו נתוני הביצועים של טנדר חשמלי חדש שישווק בארה"ב השנה. הנתון המעניין ביותר שפורסם היה שיכולת הגרירה של הטנדר הזה אינה נופלת מזו של הסייברטראק האימתני של טסלה. עד כאן הכול טוב ויפה, רק שהטנדר הזה יותר קטן מטויוטה קורולה. והקישור לסייברטראק אינו מקרי: מאחורי החברה שהציגה את הטנדר עומד אחד ממייסדי טסלה. זה הסיפור של TELO.
הסיפור של יצרנית הרכב האמריקאית TELO שאמורה להציג השנה טנדר חשמלי חדש החל בשנת 2022. TELO (מבטאים ת'ילו) החלה את דרכה כיוזמה של שלושה שותפים: ג'ייסון מארקס, פורסט נורת' ואיב בהר. הביוגרפיה של בהר, מעצב מוצר שוויצרי כוללת לא מעט מוצרים שעוצבו תוך שימת דגש על היבטים סביבתיים: ממשקפיים ועד מחשבים ניידים. מארקס כיהן במספר תפקידים ב-NATIONAL INSTRUMENTS המתמחה בפיתוח מוצרי אלקטרוניקה. אבל השם החם ביותר הוא פורסט נורת'. נורת' הוא סוג של גאון סוללות: הוא חתום בין היתר על הקמת PLUGSHARE – רשת הטעינה האמריקאית.
המייסד המקורי של טסלה שם כסף
TELO עצמה החלה כאמור לפעול בשנת 2022 כרעיון. חשוב לזכור שבאותם ימים כל הנושא של ייצור טנדרים חשמליים כדרך להתחרות ביצרני הרכב הגדולים מאוד היה בכותרות: נשיא ארה"ב דאז ג'ו ביידן עודד טנדרים חשמליים, יצרניות טנדרים עצמאיות יצאו לספאק והעתיד נראה ורוד. עם זאת - בניגוד ליצרניות שקרסו, TELO לא התכוונה מעולם לייצר טנדר חשמלי ענקי. למעשה היא היתה הראשונה שחשפה טנדר חשמלי, אמריקאי, קטן ועממי: 1 MT. הנתון החשוב ביותר שנוגע לטנדר החדש של TELO הוא האורך: 152 אינץ'. בתרגום למדידה מטרית: 386 סנטימטרים. רק לשם המחשה - אורכה של טסלה 3 הוא 472 סנטימטרים. אורכה של מיני קופר חדשה הוא 388 סנטימטרים.
מעבר לחוסר הכוונה לייצר טנדר חשמלי ענקי, כמו למשל סייברטראק, TELO מעולם גם לא התכוונה לעשות את זה ביוקר: אחרי תחילת פעילותה הודיעה בשנת 2023 שכבר יש לה שני אבות טיפוס שמסוגלים לנסוע בכביש. עלות הפיתוח וההרכבה של שני הטנדרים האלה עמדה על 7 מיליון דולר, פחות או יותר הסכום שטסלה השקיעה בתכנון חלק (והדגש הוא על חלק) מגלגל של סייברטראק. בשנת 2024 TELO החלה לקבל הזמנות לרכבים - וגייסה עוד 5.4 מיליון דולר. במרץ 2025 החברה הודיעה על תחילת נסיעות מבחן ברכבים ובאותה שנה החברה גייסה עוד 20 מיליון דולר. אחד המממנים בסבב הזה היה מארק טארפנינג, שם שאינו אומר הרבה לחובבי רכב, אבל אומר לא מעט למי שמכירים את ההיסטוריה של טסלה: טארפנינג ומרטין אברהארד הם מייסדיה הראשונים של טסלה ולמעשה גם בעלי המניות המקוריים עד לפרישתו ב-2008. בסוף 2025 TELO החזיקה ב-12 אלף הזמנות לטנדר שהוא זעיר במונחים אמריקאים ועולה לפי TELO 41,500 דולר לגרסת הבסיס המצוידת במנוע חשמלי בודד או 46,500 דולר לדגם הבכיר שמצויד בשני מנועים חשמליים.
טנדר זעיר שגורר כמו אביר
מה הופך את הטנדר של TELO למיוחד? התשובה טמונה ככל הנראה במפרט ובפשטות המוצר: לפי נתוני TELO ה-1 MT מצויד במנועים חשמליים שמפיקים 500 כוחות סוס בגרסה הבכירה או מנוע בודד שמפיק 300 כוחות סוס.
למען הסר ספק: טסלה Y בגרסה הארוכה יותר, זו שמצוידת בשישה מקומות ישיבה מצוידת במנועים חשמליים שמפיקים לפי פרסומים 444 כוחות סוס. לפי נתוני TELO העיקרון שהנחה את היצרנית הוא "מקסימום מקום במינימום טנדר", כלומר אריזה חכמה. לפי נתוני החברה, אורך רצפת "תא המטען" הוא מטר וחצי - לא רע בהתחשב בעובדה שאורך רצפת הטעינה של הסייברטראק של טסלה הוא כ-1.8 מטרים. אבל ב-TELO יש פטנט שמאפשר קיפול של המושב האחורי כך שאורך רצפת תא המטען צומח ל-2.4 מטרים. מדוע 2.4 מטרים? לפי מייסדי החברה, זהו האורך של הגלשן בו השתמשו כדי לתכנן את תא המטען. בנוסף, יש יכולת להתקין שורת מושבים שלישית ולהפוך את ה-1 MT לסוג של טנדר פתוח לשישה נוסעים. ויש עוד נקודה חשובה: טווח הנסיעה. אם ניקח למשל את הטנדר של בזוס, בגרסה הבכירה הוא מציע סוללה בקיבולת 83 קוט"ש שביום טוב מאפשרים לו לנסוע 386 קילומטרים. ה-1 MT מצויד בסוללה בקיבולת 106 קוט"ש. טווח הנסיעה הרשמי הוא מעל 560 קילומטרים.
אבל מעבר לכל זה, הדגש של TELO הוא על שימושיות. אמיתית. כלומר יכולת לגרור. וכאן זה נהיה יותר מעניין: השבוע הודיעה TELO כי לפני שהטנדרים שלה יעלו על הכביש השנה - היא מעדכנת את יכולת הגרירה.
עד כה יכולת הגרירה הרשמית של הטנדר הקטן היתה 6,600 ליברה – כלומר 2.9 טונות. עכשיו הטנדר החשמלי הזעיר מסוגל לגרור 3.6 טונות. מה הסיבה? החברה ערכה ניסויים וגילתה שהטנדר יכול לגרור יותר. בפועל מדובר בשדרוג של יכולות הפנאי של הרכב, כלומר הוא פשוט יוכל לגרור קרוואן יותר גדול, או טריילר לסוסים - וזה לא מקרי. בארה"ב יש קטגוריית משקל נפרדת לנגררי מגורים כבדים – והמשקל המרבי בקטגוריה הזאת הוא 8,000 ליברה. נורת' גם הסביר השבוע שהסיבה לשדרוג יכולת הגרירה נובעת מכך שפשוט הוא קנה נגרר חדש, קרוואן חדש ומפואר ורצה לגרור אותו עם הטנדר החשמלי שלו. בהערת אגב: הסייברטראק האימתני מוגבל ל-7,500 ליברה.
נעים מאוד: פורד
מה מכאן? לטענת TELO היא יושבת על צבר הזמנות של 12 אלף יחידות. כל לקוח שם מקדמה בגובה 152 דולר - אורכו של הטנדר באינצ'ים. עובדתית, יצרנים של טנדרים חשמליים גדולים נכשלו. מהסייברטראק שרחוקה מלהיות סיפור הצלחה וכלה בלייטנינג של פורד ששיווקו הופסק. עד כאן אפשר להבין היכן יצרני הרכב הגדולים נכשלו ומדוע דווקא סלייט או TELO נמצאות בדרך הנכונה, רק שיש בעיה אחת: יצרני הרכב הגדולים לא נכשלים כל כך מהר: השבוע חברת פורד פרסמה סרטון חביב, גדוש באלמנטים נוסטלגיים שבסופו מופיע שמו של רכב חדש: פורד פאת'ום (FATHOM). הפאת'ום, לא קשה לנחש, הוא טנדר חשמלי חדש של פורד. בניגוד ללייטנינג, הפעם מדובר בטנדר קטן. תמונות רשמיות של פורד פאת'ום: אין. מפרטים טכניים: אין. קומץ התמונות שצצו ברשת הן של טנדר קטן ומכוסה בהסוואה. מה שפורד כן דאגה להדליף הוא המחיר: פחות או יותר 29 אלף דולר. כלומר כמה אלפי דולרים יותר מהטנדר של בזוס - שאין בו רדיו. לפורד יהיה רדיו, יהיה מזגן, יהיה הרבה אבזור. וכאן יש בעיה - מדובר בטנדר זול משמעותית מהטנדר של TELO. כנראה ש-500 כוחות סוס לא יהיו לפורד, אבל רשת מכירה מאוד נרחבת, שם של יצרן ענק ומערך מכירות אגרסיבי - דווקא כן. האם יצרניות הרכב הגדולות יפעלו כדי למחוץ את TELO ואת הטנדר של בזוס? סביר להניח שכן. עובדתית פורד כבר עסוקה להרים קמפיינים שמיועדים לצעירים. אבל האם היא תצליח בעולם של צעירים? זה כבר לחלוטין לא בטוח.
