סגור
מנואל טרכטנברג יו"ר INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי
פרופ' מנואל טרכטנברג (צילום: אוראל כהן)

טרכטנברג נגד הגדלה קבועה בתקציב הביטחון: "לא תחפה על המחדל"

פרופ' מנואל טרכטנברג אמר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי "המחדל של 7 באוקטובר לא קרה בגלל היעדר תקציב" וכי הגדלת תקציב הביטחון עלולה להוביל לפגיעה בצמיחה. הכלכלן הראשי: "הגדלת בסיס המס היא תנאי מקדים להגדלת ההוצאה האזרחית". פרופ' קרנית פלוג ביקרה את תקציב המדינה: "הרכב הקיצוצים מאוד בעייתי"

"המחדל של 7 באוקטובר לא קרה בגלל היעדר תקציב, בטח לא המחדל המודיעיני, ועל כן אתה לא שופך כסף כדי לחפות על המחדל שהיה". כך אמר פרופ' טרכטנברג בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתקיים היום (ב') ועסק בסדרי העדיפויות לתקציב 2024 ואילך. בכנס נמתחה ביקורת נוקבת על המדיניות התקציבית של הממשלה.
מלבד טרכטנברג, שמכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בכנס השתתפו דמויות ציבוריות בכירות, ביניהן נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג; ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר; הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון; הכלכלנית הראשית לשעבר, ד"ר שירה גרינברג; ומנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור.
טרכטנברג ציין כי "הגדלת תקציב בעקבות כשל מונעת בדק בית, קביעת סדרי עדיפויות ואופטימיזציה, ולא פחות חשוב: הגדלת תקציב מקבעת את האשליה שביטחון משיגים רק בכמה שיותר אמצעים צבאיים ופוטרת מעשייה מדינית".
"למיטב ידיעתי, זו הפעם הראשונה שמסביב לשולחן הקובע - קבינט המלחמה המצומצם - אין ייצוג אפקטיבי לכלכלה וזו תקלה", הוסיף טרכטנברג. הוא הדגיש אמנם שלטווח הקצר הצבא יצטרך תוספת תקציבית משמעותית, אך לדבריו: "צריך מאוד להיזהר לא לקבל החלטות שמקבעות מצב לאורך זמן. הגדלה פרמננטית של אחוז ההוצאה הביטחונית מהתוצר עלולה לפגוע בצמיחה, ועל כן בגודל תקציב הביטחון".
עוד הזהיר טרכטנברג מסינדרום יום כיפור, "בו לאור מחדל עצום שקדם למלחמה, מדינת ישראל שפכה כסף במימדים עצומים. המגמות שהביאו להצלחה המאקרו-כלכלית של ישראל הן הירידה של משקל ההוצאה הביטחונית בתוצר, והירידה במשקל החוב מהתוצר, מה שאפשר ירידה בהוצאות המימון. הסכנה הגדולה היא שכיום המגמות הללו מתהפכות לנגד עינינו, ואם הן יתמשכו זו סכנה ממשית לחידוש הצמיחה, לשגשוג כלכלי ולשיקום כלכלי".
ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, היה נציג הממשלה היחיד שנכח בכנס. "יש לנו בעיה משמעותית של תמריצים. כשמסתכלים על אברך שמחליט לצאת לעבודה - המשמעות עבורו היא אובדן של שני שליש מההכנסה, זאת בשונה מאובדן של כשליש מההכנסה עבור מי שאינו אברך".
אברמזון הדגיש כי רוב האתגרים של ישראל לא קשורים להגדלה בהוצאות: "אם לא תהיה השתלבות של אוכלוסיה בתעסוקה בפריון גבוה, זה עשוי להוביל לאובדן פוטנציאלי של 1% תוצר. איך פותרים זאת? ברור שלא דרך הגדלת הוצאה. אתגר ענק נוסף הוא הנושא של התחרות הגוברת מול העולם, ובפרט סקטור ההייטק. שימור התחרותיות שלנו זה אתגר, אנחנו לא יכולים להוריד את הרגל מהגז. אבל גם כשמסתכלים על הצלחת ההייטק לאורך השנים, המפתח לא היה התקציבים. צריכים לראות שלא מפריעים להייטק להמשיך לפרוח ולהצליח".
אברמזון הוסיף כי לשיח של העלאת מסים צריך להיות תנאי מקדים והוא תיקון העיוותים במערכת המס: "כבר היום המס השולי מגיע ל-50%. זה שיעור גבוה, שיש לו משמעות, וככל שהגדלת המסים גם תגדיל את נטל המס זה יכול מאוד לפגוע בצמיחה, ולכן צריך מאוד להיזהר. המסגור שהייתי מציע הוא שלפני שמדברים על הגדלת ההוצאה הציבורית צריך לוודא שמערכת המס מותאמת באופן שאינו פוגע בצמיחה, זה צריך להיות תנאי הכרחי. יש הרבה מאוד פטורים שהטיפול בהם לא יפגע בצמיחה, ויש סיפור ענק של הגדלת בסיס המס תוך טיפול בהון השחור - לא הייתי רוצה לבנות על זה, אבל רק ברגע שזה קורה אפשר גם לדבר על הגדלת ההוצאה האזרחית, זה צריך להיות התנאי המקדים".
דוברים רבים ביקרו את המדיניות התקציבית של הממשלה. "הרכב הקיצוצים מאוד בעייתי", אמרה פרופ' פלוג, "בין היתר עקב קיצוץ רוחבי ללא קבלת החלטות כואבות יותר שהיו כואבות לחברות הקואליציה ולא לציבור הרחב". עוד הוסיפה פלוג כי "עדיף היה לקצץ בכספים הקואליציוניים בצורה יותר עמוקה. לו היו עושים זאת היה יותר קל להגיע לעסקת חבילה עם ההסתדרות. ייתכן כי אפשר היה להגיע להורדה יותר גדולה בהוצאות שהייתה מקטינה את הגירעון".
בנוסף, פלוג ציינה כי "הגירעון שנקבע (6.6% - ש"ג) אינו מספק שולי ביטחון לתרחיש לא מופרך של הסלמה בצפון, ולפי הערכותינו המשמעות תהיה התכווצות של התוצר בגובה 4.5%". פלוג הדגישה כי "זהו לא התרחיש החמור ביותר, אך הוא לא נלקח בחשבון בהערכות קובעי המדיניות".
ד"ר שירה גרינברג, שעד לא מזמן כיהנה ככלכלנית הראשית, אמרה בכנס: "שר האוצר דיבר לפני העברת התקציב על כך שהוא רוצה תקציב מאחד, ואני הדגשתי ורוצה להדגיש שוב שתקציב מאחד הוא לא תקציב שמחלק לכולם. תקציב מאחד זה תקציב שבו כל מגזר ומגזר שואל מה אני נותן למדינה, לא מה אני מקבל. השיח הזה יבטיח את האפשרות שמדינת ישראל תהיה בת קיימא בטווח הארוך".
גרינברג הוסיפה כי קיצוץ של 3-2 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים הוא זניח לעומת סעיפים תקציביים בהם לא נגעו, ושיש להם השפעה משמעותית בהרבה על המשק, במרכזם תקציב הישיבות, התקציב למורים בתכנית אופק חדש ש"מרחיק את לימודי הליבה אצל הבנים במגזר החרדי" וחלוקת תלושי המזון שמחולקים לטענתה על בסיס קריטריונים לא מקצועיים: "אלו דברים שלא רק שאינם תומכים בצמיחה, הם פוגעים בצמיחה ארוכת הטווח".
עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, התייחסה בדיון למצב המגזר הציבורי: "יש מדיניות שר ויש תקציב, אבל כשמדברים על קושי בפתרון בעיות ועל החשיבות של צמצום רגולציה ובירוקרטיה, יש מי שיעשה את זה? כל הרעיונות היפים והתחזיות הכלכליות תלויות ביכולת ביצוע. בלי דרג ביצועי שמקובל גם על הדרג הפוליטי אי אפשר בכלל לדבר על התאוששות כלכלית". עוד ביקרה פלמור את מדיניות החלפת השרים במשרדי הממשלה ואמרה: "יש המצאה חדשה - יש שר חוץ ושר אנרגיה לשנה, ואז לשנתיים, ואז שוב לשנה, וגם המנכ"לים הראויים שהם הביאו מתפטרים יחד איתם. אחד הולך הביתה ואחד עובר למשרד הפחות מתאים לרקע ולכישורים שלו".
פרופ' ניסים כהן מאונ' חיפה הצטרף לביקורת של פלמור: "אנחנו מקום ראשון בעולם במינויים פוליטיים. חובבנות, חוסר מקצוענות, חוסר ממלכתיות בצורה מעוררת חלחלה. שירות המדינה שלנו מגלה סימנים מתקדמים מאוד של ריקבון. אין לנו מדיניות מבוססת נתונים, אין לנו בכלל נתונים, וזה שאין לנו נתונים בכלל מקשה להבין כמה מינויים פוליטיים יש לנו בישראל".
ד"ר שרית מנחם-כרמי ממכון אהרן למדיניות כלכלית אמרה כי "הקיצוץ המאסיבי בתקציבי החברה הערבית והבדואית והתכניות לטיפול בפשיעה בהיקף של 4.5 מיליארד שקל הוא מהלך שגוי. הוא יפגע במנועי צמיחה דרך תעסוקה ותשתיות, וגם בלכידות החברתית, במיוחד כשעדיין מתנהלת במשרדים אחרים פעילות שאינה יעילה ואף מיותרת".
מנחם-כרמי גם התייחסה לפגיעה הכלכלית כתוצאה מהנטל הבירוקרטי בישראל: "קיימים חסמים רגולטוריים משמעותיים לכניסה של חברות זרות. אנחנו מדורגים כמעט במקום האחרון במדד של ה-OECD. רגולציה שיוצרת חסמי כניסה פוגעת בתחרותיות, בפריון, בצמיחה. כניסה של חברות זרות, של חברות בנייה למשל, תאפשר כניסה של טכנולוגיות מתקדמות, שיטות ניהול מתקדמות וגם הכשרה של עובדים מקומיים - ויש לזה השפעה על הפריון".