סגור
דרישה לשוויון בנטל אחים לנשק
מחאה של אחים לנשק. איך הקואליציה תעביר את החוק השערורייתי? ( צילום: מוטי קמחי)

פרשנות
"חוק הגיוס" מציע השתמטות גם מהמשק

העלאת גיל הפטור לחרדים תכלא את האברכים בישיבות, ותוביל לנזק כלכלי של עשרות מיליארדים

למרות השם המכובס "חוק הגיוס", כל החוקים בנושא גיוס החרדים היו בעצם חוקים למיסוד ההשתמטות. אם אכן חוק ההשתמטות המתוכנן עכשיו יכלול את העלאת גיל הפטור של בחורי הישיבות מ־26 ל־35, זה יהיה חוק ההשתמטות הגרוע מכולם. במשך 60 שנה הסדר "תורתו אומנותו" לדחיית השירות של בחורי הישיבות כלא את הגברים החרדים בישיבות, מנע מהם לעבוד ולרכוש השכלה מקצועית, והבטיח שלא יוכלו לצאת מהחברה החרדית. את המצב הזה שינתה חלקית הורדת גיל הפטור, תחילה מ־41 ל־28 ואחר כך לגיל 24 או 26. כל זאת במטרה להבטיח שהגברים החרדים לפחות יוכלו להשתלב בעולם התעסוקה.
כבר 15 שנה יש גיוס של כאלף חרדים או יותר בשנה. ספק אם יש חרדי שאין לו קרוב משפחה חייל. ולמרות זאת, לא השתנתה הנורמה שחיילים חרדים נחשבים לכישלונות ולבושה למשפחה, "חרדקים" בכינוי הגנאי.
הטענה להצדקת העלאת גיל הפטור שאם הגברים החרדים יצטרכו להישאר בישיבה כל כך הרבה זמן הם יבחרו להתגייס היא בדיחה גרועה. מה שיקרה זה שהם יישארו בישיבות ויעבדו בשחור ובעבודת חלטורה, כמו בעבר. השנה לראשונה חצה שיעור התעסוקה של גברים חרדים את ה־55%. הממשלה בעצם תחזיר אותנו 15 שנים אחורה.
אגף תקציבים במשרד האוצר מעריך שאם שיעור התעסוקה של גברים חרדים לא יעלה, הנזק שייגרם למשק ב־2030 יגיע ל־40 מיליארד שקל בשנה, והנזק לשנת 2065 מוערך ב־400 מיליארד שקל לשנה. התחשיבים האלה התבססו על נתונים שבהם שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה דורך במקום, לא על מצב הזוי שהוא ייסוג אחורה.
עצם ההסכמה לרעיון של מכסה, כלומר גיוס חלקי, הוא ויתור כואב מצד הציבור המשרת בצבא. אלא שהחרדים, ככל הידוע, מוכנים לכל היותר ליעדים לא באמת מחייבים ולא למכסות. כלומר הם מוכנים להתפשר על מונחים ולא על מהות. ההצעה לסנקציות כלכליות על הישיבות במקרה של אי־עמידה ביעדים היא אמירה שהתאימה לפני עשור, לא בתקופה שחייבים להגדיל את הצבא. הדיבור על דחייה של שנים במימוש הסנקציות כאילו יש צורך בהסתגלות גם הוא מעיד שהחרדים חיים במדינה אחרת. החרדים מסתגלים לחוקי גיוס כבר 20 שנה.
לאשר את החוק בהחלטת ממשלה זה קל יחסית. הדרך לחקיקה, לעומת זאת, ארוכה. לא ברור איך מתכוונת הקואליציה להעביר את החוק השערורייתי הזה מול הזעם הציבורי העצום שיעורר, והאם היא מסוגלת לגייס רוב בתוך הקואליציה. זה מעורר את השאלה מה בדיוק עבר לאנשי האופוזיציה בראש כשדרשו לבטל את פגרת פסח של הכנסת. הדד ליין שקבעה היועמ"שית לחקיקה הוא סוף יוני. ככל שיתקרב סוף יוני ללא חקיקה, יגדל העניין של החרדים בפיזור הכנסת כדי להקפיא את המצב הקיים שבו בחורי הישיבות אינם מגויסים. ממילא לאופוזיציה יש עניין להפחית ככל האפשר את מספר ימי העבודה של הכנסת בחודשים הקרובים.