סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הביטחון יואב גלנט ב מליאת הכנסת מליאה כנסת 24.7.23
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הביטחון יואב גלנט. רוצה עוד זמן לקואליציה (צילום: EPA/ABIR SULTAN)

בלעדי
בזמן שגלנט בארה"ב: מתווה ההשתמטות של נתניהו יגיע לאישור הממשלה

ראש הממשלה צפוי להעלות ביום שלישי מתווה חדש לחוק ההשתמטות מאחורי גבו של שר הבטחון יואב גלנט, שאמור להיות באותה עת בדיונים בארה"ב. גלנט הודיע לאחרונה כי לא יקדם את החוק ללא תמיכת כל סיעות הקואליציה, בהן סיעתו של בני גנץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו ינסה להעלות לאישור הממשלה ביום שלישי בשבוע הבא מתווה חדש לחוק ההשתמטות, זאת מאחורי גבו של שר הבטחון יואב גלנט, שאמור להיות באותה עת בדיונים בארה"ב והודיע כי לא יקדם חוק זה ללא תמיכה של כל סיעות הקואליציה ובהן סיעתו של בני גנץ.
במאמץ להגיע למתווה מוסכם נתניהו נפגש אתמול עם שר השיכון ויו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף. המתווה המתגבש כולל העלאת גיל הפטור, יעדים לגיוס חרדים וסנקציות שיוטלו על ישיבות שלא יעמוד בהן. אלא שהסנקציות יוטלו רק בשנת 2027, באופן שיקנה לקואליציה עוד זמן בלי לגייס חרדים.
החלטה של הממשלה לאשר את המתווה תשרת את הממשלה בכך שהיא תוכל להודיע לבג"ץ שהיא בהליכי חקיקה של חוק גיוס חדש, והתקווה היא כי כך תיענה בקשתה להאריך ב-3 חודשים את תוקפו של חוק ההשתמטות הנוכחי.
בג"ץ אישר בתחילת השבוע את בקשת הממשלה לדחות מתן תשובתה עד ליום רביעי הקרוב - ה-27 במרץ 2024. המתווה שיועלה לאישור הממשלה כולל העלאת גיל הפטור מגיוס אברכים מ-26 המצב היום ל-34. עד גיל הפטור, אברכים שלא התגייסו גם לא יכולים לצאת לעבודה. הטענה של יוזמי החוק היא כי אם היציאה לעבודה תדחה בכל כך הרבה שנים, מי שלא רוצה ללמוד ויחשוש מקשיי פרנסה יוותר על הפטור ויתגייס לשירות לאומי או לצה"ל. מקבלי הפטור יהיו אלה שבאמת מתכוונים ללמוד תורה. המנגנון הזה ירצה את החרדים שלא רוצים להוביל לגיוס בכפייה.
כאמור, נדבך נוסף במתווה הוא יעדי גיוס לצבא ולשירות הלאומי וסנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, ככל הנראה לאחר שלוש שנים שבהם יופעל החוק. מסתמן כי יעד הגיוס לשנת 2025 יהיה כ-3,000-2,500 חרדים, אבל את העמידה ביעדים יבדקו רק בשנת 2026, ואת הסנקציות הכלכליות יטילו רק בשנת 2027.
כך שהמנגנון הזה יאפשר לנתניהו ולקואליציה לקנות עוד זמן מבלי שבאמת יגויס עוד חרדי אחד. לפי החלטה שתועלה לאישור ביום שלישי, הממשלה תטיל על משרד הביטחון לגבש הצעת חוק ממשלתית ברוח המתווה הזה. אבל עד עתה המתווה לא הוצג ליועץ המשפטי של משרד הבטחון, והוא שמור אצל מזכיר הממשלה יוסי פוקס.
שר הביטחון יואב גלנט אמור לטוס בשבוע הבא לארה"ב וייעדר מישיבת הממשלה. לנסיעה שלו אמורים להצטרף מנכ"ל משרדו איל זמיר ובכירים נוספים מהמשרד, והם יידונו בסיוע הביטחוני של ארה"ב לישראל על רקע המתיחות בין הממשלים. כאמור, גלנט הודיע לפני כמה שבועות כי לא יגיש לכנסת חוק גיוס חדש בהיעדר הסכמה של המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ (בטרם התפצלה ממנו הימין הממלכתי בראשות גדעון סער). גלנט גם דורש שהחלטת הממשלה שתתקבל בשבוע הבא בעניין מתווה הגיוס תהיה על דעתו של גנץ.
בכל מקרה החלטת הממשלה תתקבל בלעדיו, ובקואליציה אומרים כי יידרש לתמוך בחוק לכשיוגש להצבעה בקריאה הראשונה. לבלוק הימין בראשות נתניהו 64 מנדטים בכנסת, אבל ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) כבר הודיעה שתתנגד.
חוק ההשתמטות שהפך ל"תפוח אדמה לוהט" מרעיד את הקואליציה. שכן, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודיעה כי בהיעדרו של "חוק גיוס" (נפסל על ידי בג"ץ) ומאחר שאין הסדר חוקי לפטור מגיוס החרדים לצה"ל, היא תוכל להגן על הממשלה בבג"ץ להמשך אי גיוס החרדים והמשך המימון לישיבות רק אם תהיה החלטת ממשלה חדשה, שתאריך את תוקפה של החלטה שמאפשרת לשר הביטחון לא לגייס את החרדים לצה"ל. החלטה זו תפוג בסוף החודש הנוכחי.
בקואליציה אומרים עדיף לחרדים ולממשלה הנוכחית עם הרוב שיש לה בכנסת לחוקק חוק גיוס חדש מאחר שלא ברור מה יקרה לאחר הבחירות, במיוחד לנוכח הסקרים האחרונים בהם אין לנתניהו ולגוש הימין רוב.
יצויין כי אם החוק לא יחוקק עד יולי - ובג"ץ לא יאפשר את המשך הדחייה של אי גיוס חרדים - הממשלה תתפזר לבחירות שיערכו בנובמבר 2024. במקרה כזה החרדים יוכלו להמשיך לא להתגייס ובהמשך תקצוב הישיבות, בטענה כי בתקופת בחירות לא ניתן לקדם חקיקה של חוק גיוס חדש.
במכון לדמוקרטיה סבורים שהעלאת גיל הפטור ל-34 לא תעודד גיוס חרדים לצה"ל אלא תכלא אותם בישיבות ותשים חיץ בינם לבין עולם התעסוקה. במכון סבורים שגיל פטור מאוחר כפי שנוסה בעבר היה כישלון ולא ואף חרדי לא התגייס לצה"ל , כדי לא להיות בישיבה עד גיל מאוחר.
ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, הציג ב 2022 שעברה למשלחת של ארגון ה־OECD נתונים על אובדן התוצר כתוצאה משיעור התעסוקה הנמוך של גברים חרדים ושכרם הנמוך יחסית, אובדן תוצר שעומד כיום על כ־29 מיליארד שקל. אם שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה לא יגדל, כלומר אם תימשך מדיניות ההפקרות של ממשלת נתניהו, אובדן התוצר צפוי להגיע ל־80 מיליארד שקל עד 2035 ו־220 מיליארד שקל עד שנת 2050. אלא שמתברר שגם אם שיעור התעסוקה של גברים חרדים יעלה מ־52% היום ל־72% ב־2050, כלומר שיפור חלקי, עדיין ייגרם למשק אובדן תוצר של 119 מיליארד שקל, כלומר גם תהליך שיפור איטי רחוק מלהספיק.