האוצר יצמצם את מיזם הביטחון התזונתי ו־14 אלף משפחות רעבות ייגרעו מהסיוע
חרף עלייה במספר המשפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי, המדינה מתכוונת להקטין את הסיוע מ־44 אלף ל־30 אלף משפחות, בטענה שהכספים הקואליציוניים אזלו. ארגונים מזהירים: "ילדים לא מפסיקים להיות רעבים כי נגמר תקציב"
משרד האוצר מתכוון לצמצם בשנה הבאה את מיזם הביטחון התזונתי למשפחות רעבות מהיקף של 42 אלף משפחות ל־30 אלף בלבד. זאת בטענה שהמיזם הורחב באמצעות כספים קואליציוניים שייגמרו השנה.
כך עולה מדברים שאמרו נציגות אגף התקציבים באוצר ומשרד הרווחה בישיבה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ביום שלישי שעבר, שעסקה בדו"ח העוני של הביטוח הלאומי ובאוכלוסיות הנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי.
מיזם הביטחון התזונתי של משרד הרווחה מעניק למשפחות רעבות סיוע של 500 שקל בכל חודש, שכולל כרטיס לרכישת מזון, מצרכי מזון וכן הדרכה פיננסית. עוד יתרון שלו הוא השתתפות בעלות, בהיקף של 50 מיליון שקל, של החברה האזרחית וכן של רשויות מקומיות. המיזם נחשב למצליח מאוד. אם בשנת 2020 עמד ההיקף של המיזם על 11 אלף משפחות וסכום של 20 מיליון שקל, הרי שלפני שנתיים הוא כבר גדל ל־26 אלף משפחות.
גידול נוסף יש לזקוף להחלטת בג"ץ. במסגרת הכספים הקואליציוניים של 2024 ייעדה ש"ס 300 מיליון שקל לכרטיסי המזון של אריה דרעי, תוך ניסיון לחלק אותם בצורה שמעדיפה חרדים בבירור. במסגרת ההסדר שאושר בבג"ץ לחלוקה שוויונית יותר של הכספים, הועברו 90 מיליון שקל למיזם הביטחון התזונתי. כתוצאה מכך גדל היקף המיזם ל־44 אלף משפחות. תקציב המיזם השנה מורכב מתקציב בסיס של 90 מיליון שקל ומתוספת של 60 מיליון שקל שנותרה מכספי כרטיסי המזון, ובסך הכל 150 מיליון שקל.
בישיבת ועדת הרווחה הסבירה רפרנטית רווחה וביטוח לאומי באגף התקציבים, תאיר ראבוחין, כי התקציב הממשלתי המעוגן למיזם לביטחון תזונתי הוא 90 מיליון שקל בשנה, וכי הסכומים מעבר לכך ניתנו באופן חד־פעמי וזמני. מנהלת אגף ביטחון תזונתי במשרד הרווחה, יוכי אילוז, ציינה כי באמצעות הגדלת התקציב הצליחו לתת מענה לכ־44 אלף משפחות, אל מול פחות מ־30 אלף בשנים הקודמות. עם זאת ציינה כי בימים אלה המשרד ממתין לתשובת משרד האוצר בהתייחס לתקצוב נוסף שיאפשר להמשיך את המיזם בהיקפיו הנוכחיים. מאחורי הדברים עומדת גם תפיסה שהמיזם מיועד לסייע למשפחות רק שנתיים כחלק מניסיון לחלץ אותן מהעוני. בפועל ברור שרק חלקן מצליחות להיחלץ ממעגל העוני.
מדו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת לתת, שפורסם בדצמבר האחרון, עלה ששיעור משקי הבית בחוסר ביטחון תזונתי חמור, כלומר רעב לסירוגין או קבוע, גדל מ־10.1% ממשקי הבית ב־2024, שהם 326 אלף משפחות, ל־10.9% ב־2025, שהם 361 אלף משקי בית. ממילא מיזם הביטחון התזונתי נותן מענה רק לכ־12% מהמשפחות הרעבות. אם יצומצם ל־30 אלף משפחות, יינתן מענה רק ל־8% מהמשפחות.
2 צפייה בגלריה
בקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני. "האוצר אומר למשפחות: הזמן שלכם נגמר, תסתדרו"
(צילום: ג'ייקוב לזרוז)
עו"ד בקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני אומרת ש"המיזם לביטחון תזונתי הוא התוכנית המרכזית של המדינה בתחום, והוא אמור לגדול ולהכיל יותר משפחות כל שנה. מה שנחשף בדיון הוא שהמצב הפוך. האוצר למעשה אומר לחלק גדול מ־44 אלף משפחות: הזמן שלכן נגמר, תסתדרו. זו תפיסה אכזרית. ילדים לא מפסיקים להיות רעבים כי נגמר תקציב".
הרב אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון שעתרה לבג"ץ בנושא כרטיסי המזון של דרעי, אמר כי "הצמצום במיזם הביטחון התזונתי הוא שיא הציניות הפוליטית מצד ש"ס. לאחר שעתירת חדו"ש גרמה להרחבת מעגל הזכאים לסיוע ועצרה את התרגיל של ש״ס להעביר מאות מיליוני שקלים למשפחות של אברכים תחת הכותרת השקרית של ביטחון תזונתי, איבדה ש״ס כל עניין בהשארת הסעיף התקציבי על כנו. עתה שבה הפגיעה באוכלוסייה המוחלשת ביותר בישראל כפי שהייתה".
מנכ"ל עמותת אשל חב"ד, מפעילת מיזם הביטחון התזונתי, מנדי בלוי, אמר ש"בתקופה של עלייה ביוקר המחיה מיזם הביטחון התזונתי הוא הפתרון היחיד שיש, ואני לא מעלה על דעתי שמשרד האוצר לא ימצא את הכסף".
פרופ' רוני סטריאר, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, אמר בעבר לכלכליסט, בתשובה לשאלה למה אין רואים ושומעים את הרעבים: "אם עוני זה תרבות הדממה, אז רעב הוא תרבות ההשפלה. הם פשוט מתביישים ומתחבאים ואף אחד לא מחפש אותם. הם רואים ברעב אשמתם ואחריות שלהם, ולא את הכישלון החברתי לספק להם אוכל בריא וזמין". סטריאר אף מדגיש כי "יש שיתוף פעולה של הממסד לא לראות ולא לשמוע את האנשים האלה, כי ההעלמה שלהם משרתת את היכולת שלנו לראות בהם אוכלוסייה תלויה ולנהל אותם. למשל, לא לשאול אותם איזה סיוע הם רוצים לקבל".
