האם חברות אג"ח יחויבו במס רווחים כלואים של 2%
ועדת הכספים תדון מחר בשאלה עקרונית: מהו "עניין ממשי לציבור"? רשות המסים: גם חברות שמנפיקות רק אגרות חוב יכפפו לחוק החדש. 76 חברות אג"ח עלולות להיות מושפעות
במשך חודשים רבים סערו הרוחות בוועדת הכספים סביב חוק "מס רווחים כלואים", המחייב חברה שבשליטת מעטים וצברה רווחים בהיקף של מעל 750 אלף שקל, לשלם מס של 2% על כלל רווחיה. אם היא רוצה לחמוק ממס זה – היא חייבת לחלק מדי שנה 6% מרווחיה. החוק עבר בסופו של דבר ללא שינויים דרמטיים, אך רק מחר (ג) תתכנס הוועדה לדון בסוגיה עקרונית – והיא השאלה איזו בדיוק חברה חייבת במס החדש?
חוק מס רווחים כלואים עבר במסגרת תקציב 2025, למרות ההסתייגויות שהובעו בפני הוועדה. מה שאיפשר למס לעבור הם הצרכים הפיסקליים של הממשלה בשל המלחמה. חוק מס רווחים כלואים צפוי להניב כ-9 מיליארד שקל להכנסות מדינה. ההצדקה התיאורטית של המס היא שמס החברות המופחת בשיעור של 23% בלבד נועד בכדי לעודד פעילות כלכלית ועסקית, אך חברות "מעטים" רבות הן למעשה חסרות פעילות ריאלית של ממש, ואין הצדקה לתת להן את מס החברות הנמוך, ולכן מעודדים את החברות לחלק את רווחיהן בשיעור של 6%, בעת החלוקה ישלמו בעלי החברה מס דיבידנד ומס יסף (כ-35%) על הדיבידנד המחולק, ואם לא יעשו כך, ישלמו מס בשיעור של 2% על כל הרווחים שנצברו.
החוק (סעיף 76 לפקודת מס הכנסה) מגדיר חברת מעטים כך: "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר, ואיננה בת חברה, ולא חברה שיש לציבור עניין ממשי בה", על פניו, ההגדרה ברורה, צריך שזו תהיה חברה שהשליטה בה מפוזרת בין לא יותר מחמישה בני אדם. אלא שהחוק גם אומר כי בשביל לא להיחשב כ'חברת מעטים' הרי שלציבור צריך להיות 'עניין ממשי בחברה'.
מהו בדיוק 'עניין ממש לציבור' בחברה? ראש מטה מנהל רשות המסים, כארים כנעאן, אמר במספר פורומים מקצועיים כי עמדת רשות המסים היא כי חברה שמנפיקה רק אגרות חוב (חברת אג"ח) היא איננה חברה בעלת 'עניין ממש לציבור', לכן, גם חברה שמדווחת לציבור על פעילותה תחויב בחלוקה של רווחים כלואים לפי החוק החדש, אם החברה לא הנפיקה מניות לבורסה והיא נשלטת בידי חמישה בני אדם או פחות. בישראל יש 76 חברות אג"ח סחירות, מהן כ-20 חברות זרות שלא רשומות בארץ, ולכן הן אינן קשורות לחוק הרווחים הכלואים.
ההיגיון התיאורטי מאחורי עמדת רשות המסים היא שהסיבה ש'חברות ציבוריות' הוחרגו ממס הרווחים הכלואים הוא מכיוון שאם השליטה בחברה היא בידי הציבור, הרי שלא ניתן לנהל את רווחיה כ'ארנק', לא ניתן לצבור אותם ללא מטרות עסקיות, המשקיעים יצפו לדיבדינד. לעומת זאת, מחזיקי אג"ח לא מעוניינים בכלל שהחברה תחלק רווחים, להיפך - האינטרס שלהם הוא שהחברה תצבור כמה שיותר רווחים, ולכן, מבחינת המחוקקים גם כאן יש חשש לניצול מופרז של מס החברות הנמוך.
בנוסף, אחת הטענות היא, כי בפועל בחברות אג"ח יש לא מעט רווחים צבורים, בזמן שבחברות ציבוריות רגילות לא נצברו כל כך. יתרה מכך, ברשות המסים חוששים כי אם חברות אג"ח יוחרגו מחוק הרווחים הכלואים, תהיינה חברות פרטיות רבות שינפיקו חוב בבורסה זרה שבה תהליך ההנפקה לקראת גיוס אג"ח קל יחסית, וזאת בשביל לחמוק מהמס.
מנגד, בנייר עמדה שפירסמו רו"ח שלומי שוב - ראש החוג לחשבונאות ברייכמן, ועמיתו מהאוניברסיטה רו"ח ניר הלפרין הם תוקפים את עמדת רשות המסים. בשיחה עם כלכליסט, שוב מכנה את עמדת רשות המסים "בלתי סבירה".
ראשית, טוענים השניים שלציבור "יש עניין ממשי" בחברות אג"ח מכיוון שהוא מלווה לחברה הזו. בנוסף, הם טוענים כי בהקשרים אחרים חברת האג"ח נחשבת כחברה שלציבור יש 'עניין בו', ברשות המסים יגידו שלציבור יש 'עניין' בחברת אג"ח, אך לא 'עניין ממשי'. הוויכוח המשפטי הזה כנראה יוכרע בבית משפט. שנית, טוענים השניים, כי יש לפרש את החוק באופן שלא יכלול את חברות האג"ח, מכיוון שהפרשנות המטילה על חברת האג"ח 'מס 2% או דיבידנד בגובה 6%', מחלישה את האיתנות הפיננסית של החברה, ודווקא פוגעת במחזיקי האג"ח. מבחינה תיאורטית, ניתן להתווכח עם הטענה הזו, שכן כל מס מחליש את איתנות החברה, ולמדינה יש יכולת להטיל מסים, אבל הטענה היא על כך שברשות המסים בוחרים בפרשנות מרחיבה למרות שהיא פוגעת באינטרס הרחב של מחזיקי האג"ח.
בין החברות שמנפיקות רק אג"ח ניתן למצוא חברות ממשלתיות כמו התעשייה האווירית, חברת חשמל, ומקורות. סביר להניח שברשות המסים לא מתכננים להחיל את חוק הרווחים הכלואים על חברות ממשלתיות אלו, שכן קשה מאוד להגיד שחברות אלו הן 'חברות מעטים שאין בהם עניין ממשי לציבור', אם כי שבשלב זה רשות המסים מסרבים להגיב באופן רשמי בנושא, את עמדתם הם צפויים להביע היום בדיון בועדת הכספים בכנסת.
כדאי להזכיר - לא כל חברות האג"ח יושפעו מחוק רווחים הכלואים, גם אם הוא יחול עליהן, שכן במהלך הדיונים על החוק בכנסת הוחלט לתת הקלות בחישוב הרווחים. אחת ההקלות המשמעותיות שנועדה לפטור ממס על רווחים ששימשו לצורך השקעות בחברה, היא היכולת להפחית מהרווח את "עלות נכסי החברה", ובתנאי שלא מדובר בנכסים מיוחדים דוגמת ניירות ערך, פטנטים, מרבית נכסי הנדל"ן והלוואות. כלומר, כך לדוגמה חברה כמו אלבר, שהיא חברה להשכרת רכב, תוכל לגרוע מרווחיה הצבורים – אם יש כאלו – את כל העלויות של רכישת כלי הרכב. גם טמפו משקאות, תוכל לגרוע מרווחיה הצבורים את כל עלויות ההקמה של המפעלים שלה. מי שיימצא בבעיה אלו חברות שמחזיקות בנכסי נדל"ן בעיקר או חברות פיננסיות.
ברשות לניירות ערך לא מתלהבים מכך שרשות המסים רוצה להקשות על חברות שנסחרות בבורסה הישראלית, אבל בשלב זה אומרים כי "רשות ניירות ערך ורשות המסים מקיימים דיונים לגיבוש עמדה בנושא".
