ישראל מובילה במחסור בכיתות, המורים שחוקים והמנהלים החדשים לא מרוצים
על פי דו"ח של ה־OECD, ישראל במקום הראשון מבין 55 מדינות בדיווחים של מנהלי חטיבות הביניים על מחסור בכיתות. לשליש מחטיבות הביניים יש בעיות בגישה לאינטרנט. סקר המורים מגלה זינוק במספר השוקלים לעזוב את המקצוע
52.7% מהמנהלים של חטיבות הביניים בישראל אומרים שבתי הספר שלהם סובלים ממחסור בכיתות שפוגע בהוראה. זהו השיעור הגבוה ביותר מ־55 מדינות ומחוזות שהשתתפו בסקר המורים והמנהלים בחטיבות הביניים TALIS 2024.
73.6% מהמנהלים החדשים (עד חמש שנות ניהול) של חטיבות הביניים בישראל לא מרוצים מתנאי ההעסקה, יותר מבכל מדינה אחרת בסקר. כך עולה מדו"ח מיוחד של ה־OECD שחושף תמונה קשה של מצב בתי הספר והמנהלים בישראל.
52.7% ממנהלי חטיבות הביניים בישראל אומרים שמחסור או אי־התאמה של הכיתות ומרחבי הוראה אחרים פוגע ביכולת של בית הספר לספק הוראה טובה. זה השיעור הגבוה ביותר מבין 55 מדינות ומחוזות שהשתתפו בסקר. שיעור זה גבוה יותר מפי שניים מממוצע ה־OECD ומממוצע TALIS.
41% מהמנהלים של חטיבות הביניים בישראל אומרים שהמחסור בתשתיות פיסיות (כולל ריהוט כיתות, מבני בית הספר, חימום וקירור ותאורה) פוגע ביכולת ההוראה. נתון זה ממקם אותה במקום ה־7 מ־55 מדינות.
32.1% מהמנהלים בארץ מדווחים על מחסור בגישה לאינטרנט שפוגע ביכולת ההוראה (מקום 12 מ־55 מדינות). 36.6% מבתי הספר של אוכלוסיות מוחלשות בישראל סובלים ממחסור בגישה לאינטרנט. מתברר שכמעט לא חל שיפור מ־2018 למרות הקורונה. אז דיווחו 33.6% מהמנהלים בישראל על מחסור בגישה לאינטרנט.
25.7% מהמנהלים אומרים שהמחסור באמצעים דיגיטליים פוגע ביכולת ההוראה. זה ממקם את ישראל במקום ה־17 מ־55 מדינות. עם זאת שיעור חטיבות הביניים הסובלות ממחסור באמצעים דיגיטליים ירד מ־39.9% בסקר של 2018, ונראה שלפחות בתחום הזה רכישת הציוד בקורונה הועילה.
65.4% מהמנהלים של חטיבות הביניים בישראל לא מרוצים משכרם, לעומת 51% בממוצע ה־OECD ו־48.7% בממוצע TALIS. ישראל במקום ה־12 מתוך 55. 76.9% מהמנהלים החדשים בישראל (עד חמש שנות ניהול) לא מרוצים מהשכר (מקום 7 מתוך 55), לעומת 49.5% מהמנהלים הוותיקים (עם יותר מעשר שנות ניהול).
שכר המנהלים עצמו לא נמוך בהשוואה בינלאומית. השכר הממוצע השנתי למנהל חטיבת ביניים בישראל עומד על 89,400 דולר (מותאם שווי ערך קנייה) והוא במקום ה־10 מ־24 מדינות OECD. השכר הממוצע של מנהל בישראל הוא פי 1.64 משכר מורה וזה ממקם אותה במקום ה־4 מ־24 מדינות. הדו"ח מציין שאין קשר בין יחס השכר מנהל־מורה לשביעות הרצון מהשכר.
58.1% מהמנהלים בישראל לא מרוצים מתנאי ההעסקה (מלבד השכר), כמו הטבות ושעות עבודה, לעומת 33.9% בממוצע ה־OECD ו־TALIS. ישראל במקום ה־5 מתוך 55, ומעליה רק טורקיה, צרפת, הקהילה הצרפתית בבלגיה ופורטוגל. 73.6% מהמנהלים החדשים לא מרוצים מתנאי ההעסקה מלבד השכר. זה השיעור הגבוה ביותר מבין 55 המדינות ומערכות החינוך שהשתתפו בסקר, יותר מכפול מממוצע ה־OECD שעומד על 35.8%.
מספר המורים ששוקלים לעזוב את המקצוע נסק
עלייה חדה חלה בנתוני השחיקה של המורים. שיעור המורים שמתלבטים אם לעזוב את המקצוע גדל כמעט בשליש – מ־16% בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) ל־21% בתשפ"ה (2024/25).
שיעור המורים שמדווחים על שחיקה זינק מ־27% ל־31%, סביר להניח שבשל הקושי הגדול של לימודים בתקופת מלחמה. 49% מהמורים מדווחים שהעומס המוטל עליהם כבד מדי (לעומת 44% בתשפ"ד. שיעור המורים שמעידים שהתעייפו מעבודת ההוראה גדל ברבע מ־20% ל־24%.
נתונים אלה עולים מסקר המורים השנתי לשנת תשפ"ה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) שהתפרסם בשבוע שעבר. בסקר השתתפו כ־27 אלף מורים. בעקבות ניתוק הקשר עליו הכריז שר החינוך יואב קיש בין משרד החינוך לראמ"ה החלה הרשות להפיץ את הפרסומים שלה בוואטסאפ.
הסקר חושף גם חוסר מוכנות קשה של מערכת החינוך לשימוש ב־AI. רק 51% מהמורים אומרים שיש להם כלים לסייע לתלמידים להשתמש בבינה מלאכותית. ל־43% מהמורים אין המיומנויות להשתמש בבינה המלאכותית בהוראה או שיש להם מיומנויות חלקיות. המצב חמור עוד יותר משום ש־76% מהמורים מעידים שעברו בשנה האחרונה השתלמות בשימוש בבינה המלאכותית, כלומר ההכשרה התגלתה כלא מאוד יעילה.
