“ניצלה את כוחה לגביית מחירים מופרזים במלחמה": הקנס המשמעותי לאל על
רשות התחרות תטיל קנס מקסימלי של 121 מיליון שקל על חברת התעופה, בכפוף לשימוע; בדיקת הרשות גילתה עליות מחירים של 6%–31% בכרטיסי הטיסה של החברה במלחמה; אל על: “דוחים את הטענה למחירים מופרזים"
רשות התחרות הודיעה אתמול לחברת אל על שבכוונתה לקבוע כי היא ניצלה את כוחה המונופוליסטי וגבתה מחירים מופרזים ובלתי הוגנים על טיסותיה בתקופת מלחמת “חרבות ברזל”. בעקבות ההחלטה, שהתקבלה לאחר בדיקה שערכה הרשות, הממונה על התחרות עו”ד מיכל כהן מתכוונת להטיל על חברת התעופה את הקנס המינהלי הגבוה ביותר הקבוע בחוק - 121 מיליון שקל. הקביעה והטלת העיצום כפופים לשימוע שייערך לחברה.
הממונה קבעה בבדיקתה שאל על היתה מונופול בטיסות נכנסות ויוצאות לישראל החל מ־7 באוקטובר 2023 ועד לסוף מאי 2024. בתקופה זאת, כך לפי הבדיקה, חברת התעופה קבעה רמת מחירים מופרזת ובלתי הוגנת על טיסותיה. בעקבות המלחמה נתח השוק של אל על זינק מכ־20% בשגרה לכ־70%.
דו”חות אל על ל־2024 הציגו שיא חסר תקדים. ההכנסות הסתכמו ב־3.4 מיליארד דולר, צמיחה של 37% בהשוואה להכנסות של 2.5 מיליארד דולר ב־2023, והרווח הנקי זינק פי 4.7 והגיע ל־545 מיליון דולר.
“לצרכנים לא נותרה ברירה”
על פי הודעת הרשות, “החברות הישראליות אל על, ארקיע וישראייר היו בין החברות הבודדות שהמשיכו לטוס לאורך כל תקופת הלחימה מישראל ואליה”. האירועים הביטחוניים, כך לפי הודעת הרשות, הביאו לשינויים דרמטיים בהיצע ובביקוש: היצע הטיסות הצטמצם באופן מיידי, והצרכנים שביקשו להיכנס ולצאת מישראל ראו את אל על כספקית כמעט יחידה. מבין החברות שהמשיכו להפעיל טיסות בתקופת המלחמה, אל על טסה למספר היעדים הגדול ביותר, ובמספר הטיסות הגדול ביותר.
כדי לבחון את עליית המחיר, ביצעה רשות התחרות מבחן השוואה במסגרתו השוותה את מחירי כרטיסי הטיסה של אל על בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 לסוף חודש מאי 2024, לאותה תקופה בשנה שקדמה למלחמה. הבדיקה כללה מודל המתבסס על מיליוני תצפיות של כלל כרטיסי הטיסה שמכרה אל על בתקופת הלחימה ובתקופה המקבילה. תוצאות הבדיקה מצביעות על עליית המחירים לכל היעדים המרכזיים שאליהם טסה אל על. מהבדיקה עולה שעבור היעדים העיקריים שאליהם אל על טסה במלחמה, עליית המחירים הממוצעת נעה בין 6% ל־31%, ובאופן ממוצע מחיר הכרטיס עלה בכ־16%.
עוד נמצא בבדיקה שבטיסות שהמריאו בתפוסה לא מלאה (מתחת ל־85%) במחלקת תיירים, עליית המחיר עמדה על 25%. כלומר גם בטיסות שהמריאו עם מושבים ריקים, העלתה אל על את המחיר. 16% מכל נוסעי אל על בתקופה הנבחנת טסו בטיסה בתפוסה של עד 85% במחלקת תיירים. “עליית המחירים של אל על היא מופרזת ובלתי הוגנת ומצדיקה אכיפה של רשות התחרות”, נכתב בהודעת הרשות.
לפי הרשות, “המצב הביטחוני החריג גרם למצבים קיצוניים בקרב ציבור הנוסעים. הצרכנים נותרו תלויים באופן כמעט מוחלט באל על לצורך מוצר חיוני מאין כמותו. הראיות שבידי רשות התחרות מלמדות כי על אף חזרה איטית של חלק מהחברות הזרות לטוס לישראל וממנה, הטיסות לא חזרו לפעול באופן סדיר, וצרכנים רבים העדיפו לרכוש כרטיסי טיסה מאל על מחשש לביטולי טיסות. התקופה כולה היתה מאופיינת בחוסר יציבות, וצורך בוודאות ביכולת לטוס ממקום למקום, ולצרכנים רבים לא נותרה ברירה אלא לשלם את המחירים שגבתה אל על. לאחרים לא נותרה ברירה אלא לוותר על הטיסה”.
במכתב השימוע צוין עוד כי “עליית המחירים שנצפתה לאחר 7 באוקטובר, היא עלייה גבוהה באופן ניכר שלא נמצא לה צידוק לגיטימי, אשר בשילוב עם מאפייני המוצר, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש ומאפייני השוק, היא בלתי הוגנת ומצדיקה אכיפה”.
עוד נכתב כי “ככל שפערי הכוחות בין הצדדים גדולים יותר... כך שלצרכנים לא עמדה אלטרנטיבה אמיתית לרכישת המוצר, תיטה הרשות לראות בגביית מחירים הגבוהים באופן משמעותי מהמחירים שהיו נגבים בתנאי תחרות כפעולה לא הוגנת מצד בעל המונופול”.
פעם שנייה בלבד שבה מופעל הסעיף
הקביעה של רשות התחרות נגד אל על, על הפרה בעילה של “קביעת רמת מחיר מופרזת ובלתי הוגנת”, היא מהלך חריג ביותר, אשר רשויות התחרות – בארץ וכן בעולם – משתמשות בה באופן נדיר, זהיר ומידתי. ברשות התחרות מסבירים כי שימוש שכזה נעשה רק “בנסיבות חריגות שמצדיקות את השימוש בעילה, וכך גם הנחה בית המשפט העליון בפסיקותיו בנושא”. המקרה של אל על הוא בסך הכל הפעם השנייה שבה נעשה שימוש בעילה זו של קביעת מחיר מופרז לא הוגן. הפעם הראשונה היתה ב־2022, אז הממונה על התחרות מיכל כהן הטילה קנס של 8 מיליון שקל על חברת שיווק התרופות MBI פארמה בשל מחיר מופרז ולא הוגן שהיא גבתה עבור התרופה מצילת החיים “לידיאנט” לטיפול במחלה הגנטית CTX שאותה היא שיווקה בישראל בבלעדיות, תוך ניצול כוחה המונופוליסטי (הקנס הסופי הופחת לבסוף בבית הדין לתחרות). בעוד במקרה של חברת התרופות הטילה אז הרשות בנוסף קנסות אישיים על שני נושאי תפקידים בחברה, במקרה של אל על אין הטלת קנסות אישיים על נושאי משרה, מכיוון שמארג הראיות כלפי נושאי משרה בחברה שונה מאשר במקרה של חברת התרופות.
הקנס בגובה 121 מיליון שקל על אל על הוא הקנס המרבי האפשרי לפי החוק. זו לא הפעם הראשונה שהרשות, תחת כהן, מטילה את הקנס המקסימלי. באוקטובר 2024 הודיעה הרשות על הטלת קנס בגובה 111 מיליון שקל על חברת שטראוס ועוד מיליון שקל על חברת משק ויילר וכן על נושאי משרה בכירים בשתי החברות, בשל מיזוג שלא כדין שפגע בתחרות. ברשות הדגישו אז כי “מדובר לראשונה בהטלת עיצום בסכום המרבי הקבוע בחוק”.
גם לא מדובר במקרה ראשון שבו הרשות מכריזה על גוף כמונופול, וגם מטילה קנס על ניצול לרעה של הכוח באותה הזדמנות. קדמו מקרים כגון קנס של 30 מיליון שקל על בזק בשל פגיעה ברפורמת השוק הסיטונאי; 9 מיליון שקלים על נמל אשדוד בגין פגיעה בתחרות של פריקת רכבים מול נמל אילת.
חוק התחרות מאפשר לממונה להטיל קנס מקסימלי של 100 מיליון שקל, שלאור עליית המדד שווה לכ־121 מיליון שקל.
חישוב העיצום הכספי נגזר ממחזור המכירות של החברה בשנה שקדמה להפרה. כלומר במקרה של הפרת אל על שנקבעה מ־7 באוקטובר ועד סוף מאי - התבצע שקלול של המחזור הכספי בתקופה המקבילה (מאוקטובר 2022 ועד מאי 2023).
החלטת הרשות עשויה גם לתת “רוח גבית” לתביעה ייצוגית נגד אל על. בקשה לתביעה כזו על הפקעת מחירים כבר הוגשה נגד אל על ביוני, ונתמכה בחוות דעת של הממונה על התחרות לשעבר פרופ’ דיויד גילה.
מאל על נמסר בתגובה: “החברה דוחה מכל וכל את הטענה לפיה גבתה מחירים מופרזים במהלך המלחמה. גם אם תתקבל עמדת רשות התחרות לפיה שיעור עליית המחיר בתקופת המלחמה הינו 16% בממוצע למחלקות תיירים ופרימיום (ומדובר בנתון שגוי לטעמנו) - אין תקדים לקביעה שעליית מחיר כזו משקפת תמחור מופרז. אל על תציג את עמדתה המלאה בשימוע ובכל פורום משפטי מתאים והיא משוכנעת שעמדתה תתקבל”.
