בחירות על הכוונת: חוקים נגד ערבים, בעד גוש הימין והרחקת ביקורת משפטית
הבחירות הבאות נראות באופק, והקואליציה העלתה הילוך בקידום חוקי בחירות שייטיבו איתה. מהורדת אחוז החסימה שתסייע לימין להכניס את הציונות הדתית לכנסת, דרך הגברת האמצעים לפסילת מועמדים ערבים ועד להורדת גיל ההצבעה שתחזק את החרדים. כל האמצעים כשרים בדרך לשמור על השלטון
כנס החורף של הכנסת נפתח היום בסערה ולפי חלק מההערכות הוא עשוי להיות הכנס האחרון של הכנסת ה־25 לפני שתתפזר לבחירות. המשמעות היא שהממשלה והקואליציה פועלות לקדם חקיקה שתסייע להן בקלפי. למרות שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז היום שהוא מתכוון להעביר את תקציב המדינה ל־2026, ולטענתו "הקדנציה הזו תמלא את ימיה ועוד איך" - בקואליציה מטילים ספק שהתקציב יוגש ויאושר. לפי הערכות, הבחירות לכנסת ה־26 יתקיימו במרץ או ביוני 2026. רמז לכך ניתן לראות בהחלטתו של נתניהו לקבוע בחירות מהירות לראשות הליכוד ב־25 בנובמבר 2025. הכרזתו של נתניהו נועדה לאותת לשותפיו הקואליציוניים שלא יאיימו בפירוק הקואליציה. איתמר בן גביר הכריז למשל היום שאם בתוך שלושה שבועות לא יועבר חוק מוות למחבלים – סיעתו לא תהיה מחויבת לקואליציה, ביהדות התורה מסרבים לחזור לקואליציה ללא חוק השתמטות, כשביטול הדיונים השבוע בחוק נועדו למשוך זמן. בסופו של דבר נתניהו יפזר את הכנסת לפי מצבו בסקרים.
כך או כך, בקואליציה מבקשים "לערבב את הקלפים" ולקדם שורה של הצעות חוק שעשויות לשפר את מצבה האלקטורלי. הצעת החוק המרכזית נועדה להוריד את אחוז החסימה, כך שהציונות הדתית, מפלגתו המדשדשת בסקרים של בצלאל סמוטריץ', תוכל להיכנס לכנסת ולחזק את גוש הימין בכנסת. נתניהו מוטרד מכך שלפי הסקרים גוש הימין לא מצליח להרכיב קואליציה, למרות שלאחרונה נרשמה עלייה קלה בכוחו של הליכוד בסקרי דעת הקהל לאחר החזרת החטופים החיים. אחוז החסימה עומד היום על 3.25% מהקולות. משמעות הדבר היא שכדי להיכנס לכנסת יש להשיג ארבעה מנדטים, שמוערכים ב־160 אלף קולות. מדובר במספר גבוה יחסית ולכן מוצע כעת להוריד את אחוז החסימה ל־2%.
זה תקופה ארוכה שהציונות הדתית לא עוברת את אחוז החסימה בסקרים, והיא בקושי מגרדת ארבעה מנדטים. בבחירות האחרונות הצליח נתניהו לכפות ריצה ברשימה משותפת של הציונות הדתית ושל עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. הסיכויים לאיחוד כוחות כזה קלושים היום בעקבות חילוקי הדעות והתחרות בין סמוטריץ' לבן גביר, ולנוכח המאבקים על איוש הרשימה המשותפת.
ההצעה להורדת אחוז החסימה מתגלגלת במשכן ועדיין לא ברורים סיכוייה. הורדת אחוז החסימה תקל גם את כאב הראש של בני גנץ, ותקל במידה מסוימת על גם יו"ר דגל התורה משה גפני, שמתמודד ברשימה משותפת עם אגודת ישראל. החרדים מעוניינים לקדם הצעת חוק שתוריד את גיל ההשתתפות בבחירות מ־18 ל־17. ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) הניח היום על שולחן הכנסת הצעת חוק בעניין, שמטרתו להגדיל את פוטנציאל הבוחרים של מפלגתו. לפי הצעת החוק של פרוש, הורדת גיל הבחירה תוסיף 120 אלף מצביעים.
ההצעה של פרוש אמורה להוסיף למפלגות החרדיות קולות בשורה של רבדים. מחזור בני ה-17 החרדים מונה 28.6 אלף איש שהם 18% משכבת הגיל. זאת בעוד החרדים מהווים רק 10.5% מכלל הבוחרים. אבל בכך לא נגמר היתרון לו יכול פרוש לצפות. אחוז ההצבעה בקרב החרדים עומד כ-20% יותר מאשר אחוז ההצבעה הכללי. אבל אחוז הצבעה של צעירים נחשב נמוך במיוחד, בעוד שאצל החרדים אפשר לצפות שהוא יהיה זהה לכלל האוכלוסייה שלהם או אף גבוה יותר, משום שהרבנים והמורים במוסדות החינוך צפויים להורות להם להצביע. ממילא מכל כיוון אפשרי המפלגות החרדיות יכולות לצפות שצירוף מחזור גיל נוסף יגדיל את כוחן. לא מדובר בסדרי גודל של מנדטים שלמים, אבל מדובר באלפי קולות שיכולים במקרים גבוליים להעביר מנדט לכל אחת משתי המפלגות החרדיות על חשבון מפלגות אחרות.
עניין מוגבר בקול הערבי
גם המפלגות הערביות חפצות בהורדת אחוז החסימה, אבל הדבר מנוגד לאינטרס של נתניהו. הוא הרי הזהיר ביום הבחירות ב־2025 ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי". ח"כ איימן עודה (חד"ש תע"ל) הודה היום ששמחה רוטמן (הציונות הדתית) שאל אותו בעניין בשבוע שעבר, בעת ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
קולות הערבים צפויים לעורר עניין לקראת מערכת הבחירות. הצעת חוק של יו"ר הקואליציה אופיר כץ (ליכוד) נועדה להרחיב את העילות למניעת השתתפות בבחירות, כשעל הכוונת נמצאים בעיקר מועמדים ערבים. הצעת החוק מיועדת להצבעה בקריאה הראשונה.
לפי הצעת החוק, "תמיכה בטרור לא תחול רק על תמיכה בארגון טרור, אלא גם על תמיכה במפגע בודד וכן במקום שפעולות הטרור הנתמכות תהיה נגד מדינת ישראל היא תוכל להיות גם כנגד אזרחים ישראלים. גילוי אהדה או תמיכה בארגון טרור או בפעולת טרור, גם כאלה שלא נעשים באופן מתמשך, ייחשבו כתמיכה". עוד קובעת ההצעה שניתון יהיה לפסול מפלגה הנכללת בתוך רשימת מועמדות משותפת כרשימה נפרדת, בניגוד להסדר בחוק היסוד הקיים, לפיו ההחלטה לפסול מועמד היא החלטה הטעונה אישור של בית המשפט העליון בדומה לפסילת הרשימה.
החוק המוצע מעורר ביקורת רבה על מידת הדמוקרטיות שלו. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, "החוק יפגע פגיעה בלתי מוצדקת ובלתי מידתית בזכות לבחור ולהיבחר. ההצעה משתלבת בהצעות אחרות שמהותן החלשת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית ושינוי כללי המשחק כך שיחזקו את הקואליציה הנוכחית ואת אחיזתה בשלטון".
חוק שמרחיק את ביקורת בג"ץ
בנייר העמדה שנכתב על ידי קבוצת חוקרים בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר נקבע עוד, כי "הצעה זו מוסיפה עוד נדבך להפיכה המשטרית ניסיון לחזק עוד יותר את כוחה של הקואליציה בהקשר של דיני בחירות, תוך הרחבת אמצעיה לפסול קולות של אחרים, שמתנגדים לקואליציה, ובכך להנציח את שלטונה. דווקא בימים אלה של מלחמה חשוב לשמור מפני הניכור וההתלקחות מול המיעוט הערבי בישראל. אסור לשלוח מסר לפיו הקואליציה מתכוונת לרדוף את המיעוט הערבי ולהדיר אותו מהכנסת".
בקואליציה כבר הספיקו לחוקק בקדנציה הנוכחית את "חוק הנבצרות", שקובע תנאים נוקשים להוצאתו לנבצרות של ראש הממשלה. לפי החוק החדש, נבצרות של ראש ממשלה תהיה אך ורק בשל אי־מסוגלות נפשית או פיזית למלא את תפקידו ולא פחות חשוב – בג"ץ לא יוכל לדון בנבצרות ראש הממשלה. בעקבות עתירות לבג"ץ קבע בג"ץ שהחוק ייכנס לתוקף רק בקדנציה הבאה, בהיותו "חוק פרסונלי".
הצעות חוק נוספות מתייחסות להרכבת הממשלה. לפי הצעת חוק של אליהו רביבו ודוד אמסלם (ליכוד), הנשיא יטיל את המנדט להרכבת הממשלה על ראש המפלגה הכי גדולה, פיזור הכנסת בשנתה הראשונה ידרוש רוב של 70 מנדטים והכנסת לא תתפזר עקב אי־אישור תקציב המדינה. הצעת החוק הזו, שהועלתה בתחילה כ"חוק גדעון סער" לפיו הנשיא יוכל להטיל את המנדט לא על ראש מפלגה אלא על חבר בסיעתה, לא קודמה.
ניסיון להחזיר את הבחירות הישירות לרה"מ
רביבו הגיש הצעת חוק אחרת, שממנה נסוג לאחר הביקורת הציבורית ובעקבות בקשת נתניהו. לפי הצעת החוק, שאולי עוד תקודם, "במקרה כאמור שבו תוצאות הבחירות לכנסת לא הובילו לידי הכרעה בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בחוק היסוד, יש להכריע את הכף לטובת אחד הצדדים בשלב בחירות נוסף. בשלב הבחירות הנוסף תתקיים בחירה ישירה לראשות הממשלה. ההסדרים המוצעים לעניין הליך בחירות זה דומים במהותם לאלה שאומצו בחוק יסוד: הממשלה משנת 1992, שקבע בחירה ישירה לראש הממשלה".
"כדי שתוצאות הבחירה הישירה לראשות הממשלה לא יהיו עקרות ויביאו לאותו מצב שבו למנצח אין רוב בכנסת, מוצע לתת לסיעות המרכיבות את הקואליציה תוספת של 10% מהמושבים בכנסת, שיהוו 'שובר שוויון', שיאפשר לראש הממשלה שנבחר באופן ישיר להקים ממשלה שתוכל למשול. כלומר: סיעות הקואליציה יקבלו תוספת של 12 חברי כנסת שיחולקו באופן יחסי בין המפלגות שירכיבו את הקואליציה". תכלית החוק היא להגביר את כוחה של הרשות המבצעת בכנסת. הנסיבות הפוליטיות הנוכחיות מוכיחות את החיוניות של הצעה מסוג זה. מתן המשקל הפרלמנטרי העודף לסיעות הקואליציה נועד לתרום למשילות ולהגביר את יכולתה של הממשלה לפעול במשטר הפרלמנטרי הקיים בישראל, טען רביבו.
רביבו גילה חריצות רבה בתחום שינוי שיטת הבחירות, והגיש גם הצעת חוק לפיה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ימונה לפי המלצת יו"ר הכנסת בידי מליאת ועדת הבחירות המרכזית – ובכל מקרה לא יהיה שופט עליון (מכהן או בדימוס). הצעת החוק הזו טרם קודמה – אבל לא מן הנמנע שתקודם לפני הבחירות.
ובחזרה לח"כ גפני, שיזם הצעת חוק שלא קודמה, בינתיים, לביטול יום השבתון בבחירות. יישומה ישפיע לרעה על השתתפות בהצבעה של אוכלוסיות עובדות, שלא כוללות מצביעים רבים של גפני. לא נראה שיש רוב בעד הצעת החוק הזו.
