פרשנות
נתניהו רצה להשתחרר מהסיוע האמריקאי. עכשיו מגיע החשבון
הפסקת הסיוע הביטחוני מארה"ב לא נחתה על ישראל בהפתעה, אלא משתלבת בחזון שרה"מ מקדם כבר שנים לצמצום התלות בוושינגטון. אלא שבין השאיפה לעצמאות ביטחונית לבין המציאות של תקציב ביטחון חסר ומלחמה אפשרית נוספת עם איראן, ניצבת שאלה של עשרות מיליארדי שקלים: מי ישלם את מחיר העצמאות?
דבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרשת פוקס ניוז כי סיכם כבר לפני חודשים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על עצירת הסיוע הביטחוני האמריקאי בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה, לא אמורים להפיל אף ישראלי מהכיסא. בשנים האחרונות ישראל הלכה בדיוק לשם, ואל לה להיות מופתעת מכך שהיא מגיעה כעת למחוז חפצה.
נתניהו כורך זה שנים את הפסקת הסיוע מארה"ב עם שיפור עצמאותה של ישראל. שאיפתו התיישבה עם סלידת הנשיא טראמפ מפזרנות של מיליארדי דולרים מכספי משלמי המסים האמריקאים למען ביטחונן של מדינות רחוקות, גם בעלות ברית, ועם השחיקה המתמשכת בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל. ברקע גם עומדת הזנחת הקשר של נתניהו ולשכתו עם המחנה הדמוקרטי בארה"ב, הצפוי לגבור על המחנה הרפובליקאי בבחירות האמצע המתקיימות שם היום.
זרם של 3.3 מיליארד דולר מדי שנה מאפשר למשרד הביטחון לממן רכש של מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מסוקים, רכבי שטח ותובלה הנחוצים לצה"ל בתעשיות הביטחוניות האמריקאיות. עוד 500 מיליון דולר מכספי משלמי המסים בארה"ב משמשים לפיתוח, ייצור והעצמת יכולות ההגנה האוויריות של ישראל מול אויביה.
הסכם הסיוע הביטחוני הרב-שנתי הנוכחי נכנס ב-2019 ויפקע לקראת סוף 2028. הוא נחתם בשלהי תקופת כהונתו של הנשיא האמריקאי לשעבר ברק אובמה ונחשב לסיוע הנדיב ביותר שהעמידה ארה"ב לישראל.
בתחילת 2025 ועדת משנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ עמית הלוי מהליכוד דנה בקדחתנות דווקא בזה - בצמצום התלות הישראלית בסיוע האמריקאי. הוועדה בראשותו שקדה על מציאת רעיונות שיבססו מודל חלופי להסכם הסיוע הביטחוני, שיבטיח את גישתה של ישראל לנשק אמריקאי מתקדם ומאידך, יאפשר לה להיות חופשייה במהלכיה במזרח התיכון.
נציגי התעשיות הביטחוניות המצויים היטב ברזי ההסכם עם האמריקאים שהוזמנו לאחד הדיונים בוועדה היו נלהבים הרבה פחות מחבריה ביחס לנושא. לפי אבישי בן ששון גורדיס מהמכון למחקרי ביטחון INSS, התוצאה של עצירת הסיוע מארה"ב תדרוש התאמות תקציביות בישראל, תוך הגדלת ההוצאה הביטחונית שלה, דחייה או צמצום של רכש ופיתוחים שאינם דחופים וייתכן שתיאלץ אותה למהלכי התייעלות.
ברקע של כל אלה מערכת הביטחון עדיין לא יודעת כיצד היא תסיים את 2026, בעוד בכיריה מלינים על מחסור של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב הביטחון שאותם משרד האוצר לא מוצא, ובאופק הקרוב עומדת מלחמה אפשרית נוספת עם איראן שקרוב לוודאי תעלה עוד כמה עשרות מיליארדי שקלים.
