בין השיתוק הפוליטי לאיומי הסנקציות האמריקאיות: תוכניות ההתעצמות של צה"ל מסתבכות
מערכת הביטחון חוששת שהפלונטר הפוליטי יוביל להקפאת הרכש ויעכב הזמנות מהתעשיות הביטחוניות. במקביל, ניצחון דמוקרטי בבחירות האמצע בארצות הברית עלול להוביל למגבלות על אספקת נשק לישראל
הפלונטר במערכת הפוליטית מסבך עוד יותר מצב ביטחוני־תקציבי כאוטי, המאיים לעכב בחודשים ארוכים את מימוש תוכניות ההתעצמות של הצבא ואל מול ענני הסערה המתעבים באופק, במערכת הביטחון מביעים דאגה.
מחר יתקיימו בארצות הברית בחירות אמצע הקדנציה, וניצחון של המפלגה הדמוקרטית באחד מבתי הקונגרס עלול לחשוף את ישראל לגל מגבלות וסנקציות חסר תקדים – תג מחיר שייגבה ממנה על אוזלת ידה של הממשלה היוצאת בטיפולה בטרור המתנחלים בשטחים, על הרחבת ההתנחלויות והפגיעה באזרחים במלחמה הארוכה בעזה.
ברקע ניכרת פעלתנותם של חברים בבית הנבחרים ובהם רו קהאנה, ממבקריה החריפים של ישראל במפלגה הדמוקרטית, המבקש לבטל את הרחבתו המתוכננת לשנה הבאה של שיתוף הפעולה הביטחוני־טכנולוגי בין שתי המדינות. בינתיים הוא השיג את תמיכתם של לפחות 30 מחוקקים מהמחנה הדמוקרטי ואיסוף החתימות צפוי להימשך עד סוף השבוע הקרוב, לקראת פנייתו לוועדות הכוחות המזוינים.
ואפשר שעוד הרבה לפני מבול המכות מוושינגטון, ומצד מדינות נוספות המקדמות סנקציות כלכליות וביטחוניות חריפות על ישראל הכוללות מגבלות על אספקת נשק ורכיבים לייצורו, סיום בחירות האמצע זוהה בשבועות האחרונים כחלון הזדמנויות נוח לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לחידוש מלחמתן המשותפת של ארצות הברית וישראל באיראן.
אם תפרוץ, זאת תהיה המלחמה השלישית של ישראל עם איראן בתוך פחות משנה וחצי. שתי המלחמות הקודמות איתה כבר עלו לישראל עשרות מיליארדי שקלים מבלי שהשיגו את מטרותיהן המוצהרות - איום הטילים הבליסטיים מעל העורף הישראלי לא הוסר, תוכניותיה של איראן לפתח נשק גרעיני לא חוסלו והמשטר שלה לא הופל.
לקראת הפעם השלישית, להיטותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחדש את הלחימה עלולה להתנגש עם הסתייגויות מצד מערכת הביטחון. שם עסוקים בשאלה אם ההישגים הנחוצים לישראל בכלל בני־השגה, בייחוד בשל כוונותיו של טראמפ למצות את הלחימה העצימה באיראן בתוך שלושה־ארבעה ימים. חשש מרכזי בישראל הוא שבאחרית מערכה עצימה מאוד קצרצרה, הנשיא האמריקאי יכפה עליה הפסקת אש וימהר לחתום עם איראן על הסכם שיאפשר את חופש השיט במצר הורמוז.
במצב זה טראמפ עלול להפוך את שעון החול עד הסבב היקר הבא באיראן שאליו ישראל כבר תיאלץ לצאת לבדה. לפי תרחיש אחר, לארצות הברית ולישראל כלל לא תהיה שליטה על סיום הלחימה, ואיראן עלולה לגרור אותן למערכה ממושכת.
בעוד שישראל מצחצחת את חרבותיה, אנשי אגף התקציבים במשרד הביטחון ובצה"ל כלל לא יודעים כיצד יסיימו את השנה הנוכחית. העברתם של 25 מיליארד שקל שביקשו כבר לפני חודשים ארוכים כתוספת לתקציב הביטחון תהיה כרוכה בסבב נוסף של כיפופי ידיים וקרבות בוץ עם ראשי משרד האוצר. בעוד בכירי אגף התקציבים מאשימים את משרד הביטחון ואת צה"ל בבזבזנות ופזרנות של כספי ציבור, שם חוששים כי הימשכות הפלונטר הפוליטי תחריף עוד יותר את הכאוס בתקציב הביטחון. "המצב גרוע", תמצת בעגמומיות גורם ביטחוני.
ימים לפני הבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו כי מיד בסופן יניחו תזכיר דחוף לעדכון הנומרטור, מה שאמור לאפשר את פריצת תקציב המדינה ולהזרים תוספת בזק בהיקף של כמה מיליארדי שקלים נוספים למערכת הביטחון. אם מהלך כזה יתפוס גובה, למפלגות גוש השינוי יהיה מה להגיד בנושא, כמו הדרישה שמקור התקציב יהיה הכספים הקואליציוניים.
במערכת הביטחון חוששים כי המצב הפוליטי שאליו נשאבה ישראל יוביל לשיתוק שיימשך לפחות 8-7 חודשים. מתחילת השנה הבאה פעילות צה"ל תתבסס על תקציב המשכי (אחד חלקי 12), ולפי תחשיבים שנעשו בקריה, הוא יאפשר את הקיום השוטף של צה"ל לתקופה של עד כחצי שנה, לא כולל עלויות שתגרור התלקחות ביטחונית חדשה. מצב זה יפגע קשות במהלכי ההצטיידות הרב־שנתיים של צה"ל המתבססים על התקשרויות ארוכות טווח עם התעשיות בחו"ל ועל הזמנות מהתעשיות הביטחוניות בארץ.
בינתיים, חובו של משרד הביטחון לתעשיות המרכזיות רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות נאמד ביותר מ־17 מיליארד שקל. גם אם משרד האוצר ייעתר למלוא הדרישות ממנו ויגדיל את תקציב הביטחון ב־25 מיליארד שקל נוספים עד סוף השנה ויעמיד אותו על סך 183 מיליארד שקל, מנהלי הכספים באותן החברות יתאכזבו למצוא כי לפי שעה כיסוי החובות העצומים אינו נכלל בתוכניות משרד הביטחון. בכיר ביטחוני תיאר בימים האחרונים מורת רוח בקרב מנהלי החברות מהיעדר התקדמותם של משרדי האוצר והביטחון בהסדרת החוב התופח, או לפחות במימון עלויות החוב על ידי המדינה.
בסוף 2028 גם יפקע הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי שבמסגרתו ישראל מקבלת מדי שנה 3.8 מיליארד דולר להצטיידות בנשק בארצות הברית. דיונים שהחלו להתנהל בחודשים האחרונים בין שתי המדינות טרם הניבו מתווה חדש. בכל מקרה, תכולתו תהיה שונה מזאת של המתווים הקודמים והוא יתמקד בשיתופי פעולה מחקריים וטכנולוגיים בין חברות ביטחוניות ישראליות ואמריקאיות.
בישראל קוראים לתהליך שבפתח "גמילה מדורגת מהכסף האמריקאי" וזאת, כשבשנים הקרובות צפויות לה הוצאות ביטחוניות בהיקף עצום כדי לשפר ולהרחיב את יכולות הצבא למלחמות ולאיומים העתידיים. בשוך הפלונטר הפוליטי והכאוס בתקציבי הביטחון, משרד האוצר יצטרך לחפש מאיפה להביא מדי שנה גם את המיליארדים האלה.
