ראש פינה וקריית ארבע מובילות, מערכת הבריאות בתחתית: כך נראה הכישלון הסולארי במגזר הציבורי
הרשויות המקומיות מממשות רק 14.6% מהפוטנציאל בנכסיהן — וזה הציון הגבוה ביותר במגזר, כך עולה מנתונים שנחשפו ע"י משרד האנרגיה והמרכז למיפוי. מערכת הבריאות נמצאת במקום האחרון עם 3.3%, מתוך פוטנציאל כולל של 20 ג'יגה-וואט שרק 8 מהם מותקנים כיום
איזו רשות מקומית מממשת את הפוטנציאל הסולארי שלה, ואיזה סקטור מדדה מאחורי כולם? משרד האנרגיה והמרכז למיפוי (מפ"י) השיקו אתמול שיפורים במערכת הבוחנת את פוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית בשטחים בנויים, שמטרתה להוות מסד נתונים עדכני לגיבוש מדיניות במטרה לעמוד ביעד של 35%-40% אנרגיות מתחדשות עד 2035. המערכת חושפת נתוני אמת על פוטנציאל מימוש ייצור האנרגיה הסולארית על גגות ובשטחים פתוחים במרחב הבנוי, ובכך מאפשרת למקבלי החלטות לדעת היכן כדאי להשקיע משאבים לפיתוח תשתיות והיכן עדיין ישנם חסמים. במשרד האנרגיה מקווים כי הנתונים יסייעו בהאצת התקנות של מערכות סולאריות על גגות.
לפי משרד האנרגיה, כלל פוטנציאל ייצור החשמל במרחב הבנוי עומד על כ-20 ג'יגה-וואט (GW). בשטחים אלה קיים פוטנציאל של 17 ג'יגה-וואט כש-54% מהם מגגות של מבני מגורים, 14% במבנים ציבוריים, 11% במבני תעשייה ועוד 11% במבני מסחר. עוד 6% מכלל פוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית נמצאים במבנים במשקים חקלאים כמו לולים ורפתות ו-4% במבנים המיועדים לשימושים אחרים. עוד כ-3.5 ג'יגה-וואט יכולים להיות זמינים במצב של קירוי שטחים ציבוריים במרחב הבנוי, כמו חניונים, מגרשי ספורט, פארקים ובתי עלמין.
המערכת שהושקה מציגה נתונים משופרים, המתבססים על אלגוריתמים המשפרים את יכולות הדיוק בחישוב פוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית. כעת אלגוריתמים הכוללים יכולות עיבוד באמצעות בינה מלאכותית אמורים לאתר באמצעות המערכת הפרעות במיצוי היכולת המרבית בייצור חשמל סולארי, כמו הצללות על מבנים שמקורן בעצים סמוכים או דודי שמש המותקנים על אותם גגות, וזאת באופן שעשוי להקל על בחינת הכדאיות של הטמעת יחידות ייצור ברמת הבניין הבודד. רשויות מקומיות יכולות כעת לבחון באופן רוחבי את הנתונים ולראות מה אחוז המימוש והיכן נמצא פוטנציאל ההתקנות בכל אחד מהסקטורים: מגורים, ציבורי, רשות מקומית, תעשייה, מסחר, משרדים ותיירות.
"הכלי מאפשר מיפוי אוטומטי של פוטנציאל קיים להקמת מערכות סולאריות על גגות מבנים ומיפוי אוטומטי של הפרעות לגגות המבנים ולאיתור השטחים הפנויים בהם להתקנה של מערכות", אמר אתמול סמנכ"ל הפיתוח העסקי במפ"י ערן קינן. לפי ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה רון אייפר, "הפקת אנרגיה מתחדשת בדו-שימוש, כמו מתקנים על גגות וקירויים סולאריים הם המענה המועדף נוכח המחסור בקרקעות, גידול האוכלוסין והביקוש הגובר לחשמל״.
המגזר הציבורי - רחוק מיכולת מיצוי פוטנציאל הייצור של חשמל סולארי
כיום רק 16.5%-17% מהחשמל המיוצר בישראל הוא חשמל סולארי והיעד של משרד האנרגיה הוא להגיע לכ-30% בשנת 2030 אך בספק רב אם יעמוד בו. ברשות החשמל העריכו בעבר כי אפשר שיעד זה יושג ב-2032 בכפוף להרחבת יכולות החיבור לרשת החשמל הארצית תוך פתיחת צווארי בקבוק המקשים זאת כיום. לקשיים אלה, אמרו אתמול במשרד האנרגיה, יש מענים זמינים באמצעות שיפור יכולות האגירה של אנרגיה המופקת בשעות היום. כך, מתוך פוטנציאל של 20 ג'יגה-וואט כיום מותקנים רק כ-8 ג'יגה-וואט, כאשר 60% מהם בדו-שימוש ועוד 40% ממתקנים קרקעיים.
מנתונים שהוצגו אתמול עולה כי המגזר הציבורי רחוק שנות אור מיכולת מיצוי פוטנציאל הייצור של חשמל סולארי, כשבמקום האחרון מבין הגופים שנבדקו נמצאת מערכת הבריאות – מרפאות של קופות חולים, בתי חולים ומוסדות אחרים, המממשת רק 3.3% מהפוטנציאל. לכך יש גם סיבות מבניות: הרגולטור עצמו מסבסד עבור בתי החולים וסקטורים אחרים מעבר לגז, ולא פתרונות יקרים יותר של אגירת חום, מה שדוחף את הסקטור להתרחק מחישמול ומפתרונות אנרגיה מתחדשת.
גם ביתר הסקטורים המצב בכי רע. רשויות החירום והבטחון מממשות 7.1% מהפוטנציאל ובתחום שירותי הדת, בכללם בתי עלמין ברחבי הארץ ובתי כנסת, ממומשים גם כן 7.1% מהפוטנציאל. על הפוטנציאל הסולארי בבתי העלמין דובר רבות בשנים האחרונות, שכן פוטנציאל הייצור במרחב זה מוערך בכ-400 מגה וואט. אולם ישנם שני חסמים: רגישות דתית (מחלוקת הלכתית) ומבחינה כלכלית מדובר בהליך יקר למדי בשל הצורך לבנות קונסטרוקציה ייעודית עבור הפאנלים, בהיעדר גג. כך או כך, ב-2022 (תקופת ממשלת השינוי) התקבלה החלטת ממשלה לבצע פיילוט במימון ממשלתי לנושא (2 מלש״ח) ומשרד הדתות אף תמך בכך, אולם שינה את דעתו לאחר הקמת ממשלת נתניהו וכעת מתנגד.
הנתונים מעידים על שאפתנות נמוכה למדיי גם ברשויות המקומיות עצמן. הרשויות המקומיות מממשות רק 14.6% מפוטנציאל ייצור החשמל הסולארי בנכסי הרשות (מוסדות חינוך ומרכזים קהילתיים), וחרף שיעור הניצול הנמוך הוא עדיין הגבוה ביותר במגזר הציבורי. לפי נתוני המערכת, הרשויות המובילות במימוש הסולארי במוסדות הרשות הן ראש פינה, קריית ארבע והר חברון עם כ47%-49% מימוש.
גם בסקטור המגורים הפוטנציאל רחוק ממימוש. הפוטנציאל העיקרי טמון בצמודי קרקע ובבנייה נמוכה, אולם הציבור לעת עתה לא נוהר להתקין גגות סולאריים, למרות הפוטנציאל הרב: רק 6.9% מימוש בצמודי קרקע ובבנייה נמוכה ברחבי הארץ. הרשויות המובילות באחוז המימוש במגזר המגורים הן הערבה התיכונה (37%), הר חברון (24.3%), ברנר (24.1%), באר טוביה (22.7%), מיתר (22.3%) ובית שאן (21%).
