מטילי חץ ועד כטב"מים: איך הפך יצוא הנשק הישראלי לקריטי לתקציב הביטחון
מערכת הביטחון מסירה מגבלות מעסקאות נשק , וההצלחה בשדה הקרב מזניקה את הביקוש לפיתוחים ישראליים. התוצאה: אחרי 2024, 2025 צפויה להסתיים עם שיא של כ-15 מיליארד דולר בעסקאות למכירת נשק. המשמעות: הסתמכות הולכת וגוברת של תקציב הביטחון על ההכנסות הללו, וסכנת שחיקה של היתרון האסטרטגי של צה"ל
1. נתוני היצוא הביטחוני של ישראל ב־2025 יתפרסמו רק באמצע השנה הבאה, אך גורמים ביטחוניים מעריכים כי היקפו יהיה לכל הפחות דומה לזה של 2024, שבה חברות הנשק שברו את השיא של כל הזמנים וייצאו בהיקף של כ־14.8 מיליארד דולר.
העסקה הביטחונית המשמעותית האחרונה נחתמה רק ביום חמישי האחרון, בהיקף של 3.1 מיליארד דולר ובמסגרתה התעשייה האווירית תספק לחיל האוויר של גרמניה טילי חץ 3. מדובר בעסקת טילי חץ שנייה בתוך שנתיים עם גרמניה, כשהראשונה היתה הגדולה בתולדות התעשיות הביטחוניות בישראל והיקפה כ־3.5 מיליארד דולר.
לצד טילי חץ גרמניה רכשה בשנה האחרונה מהתע"א גם כטב"מים מתקדמים מסוג הרון TP ב־1.2 מיליארד דולר; מרפאל היא רכשה טילי נ"ט מסוג ספייק בכ־2 מיליארד דולר ומאלביט רכשה מערכות הגנה למטוסי תובלה בכ־260 מיליון דולר.
עסקה מהותית יותר היתה לאלביט אך לפני כחודש עם "מדינה זרה" ופרטים עליה נחשפו בשבוע שעבר בכלכליסט, תחת מגבלות קפדניות של ביטחון מידע. היקפה כ־2.3 מיליארד דולר ובמרכזה מערכת טכנולוגית. אתר המודיעין הצרפתי אינטיליג'נס אונליין דיווח כי המדינה המדוברת היא איחוד האמירויות, שאיתה ישראל חתמה על הסכם שלום לפני חמש שנים.
לפני כן אלביט חתמה על עסקת נשק משמעותית נוספת שבמסגרתה היא תשדרג את הצבא הסרבי באמצעות כטב"מים מתקדמים, רקטות מדויקות ומערכות שליטה ובקרה ביותר מ־1.6 מיליארד דולר. בשבועות האחרונים חלה התקדמות גם בעסקת רקטות שהיא מקדמת עם יוון, בסכום של למעלה מ־750 מיליון דולר. יוון וישראל גם בדרך לעסקת ענק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר ובמסגרתה רפאל ותע"א יקימו עבורה מערך הגנה אווירית שיתבסס מערכות ספיידר, קלע דוד וברק MX.
הנשק הישראלי המשיך לשמור על האטרקטיביות שלו בעולם המתחמש גם בשנה האחרונה, שהתאפיינה במחאה חסרת תקדים מצד מדינות רבות בשל מהלכי צה"ל בעזה. חרם, הדרה מתערוכות ביטחוניות והפגנות סוערות מול נציגויות של חלק מהחברות הישראליות בחו"ל הפכו למנת חלקן. עם שוך הקרבות בעזה ניכר שהעולם שב אל הנשק הישראלי – גם מצד מדינות שגינו את ישראל בחריפות ומעל כל במה. גרמניה עצמה, שרכשה בשנתיים האחרונות נשק ישראלי בכ־10 מיליארד דולר הטילה עליה בקיץ האחרון אמברגו נשק, כדי ללחוץ עליה לסיים את המלחמה בעזה. הביצועים שהפגינו מערכות הלחימה הישראליות בלבנון ובמלחמת 12 הימים באיראן שיפרו את האטרקטיביות של החברות הישראליות בעיני מדינות רבות המתעצמות ומחדשות את צבאותיהן.
מקלעים של IWI של סמי קצב נמכרו להודו בכ־250 מיליון דולר, חימושים משוטטים, בעיקר מהסוג HERO-120 של יוויז'ן שבשליטת אהרון פרנקל נמכרו לארה"ב בכמיליארד דולר ומערכות הגנה מסוג ברק MX של תע"א נמכרו לצבא תאילנד ב־107 מיליון דולר – סכום זניח לעומת עסקאות ענק שעשתה בשנים האחרונות אך מבחינת החברה מדובר בצעד משמעותי בשוק צומח.
הרחבת היצוא הביטחוני נעשית ברקע הקלות נרחבות ברגולציה וכללי הפיקוח על היצוא הביטחוני, הרחבת הרשימה של המדינות המותרות לשיווק ויצוא של נשק בעוד כמה עשרות והגברת עסקאות בין ממשלות שמקדם משרד הביטחון עם משרדים מקבילים בעולם. התמורה של החברות על פתיחת הדלתות מצד המדינה היא השקעה בהכנסותיהן בעסקאות אלה בפיתוח יכולות ייצור ומיגון יקר של אתרים רגישים שהמדינה מתקשה לממן בעצמה. בכך מתממש למעשה חזון משרד הביטחון להפוך את היצוא הביטחוני לאחד ממקורותיו התקציביים.
2. מיגון וביצור מפעלי הנשק הם צורך בהול שהתחדד בשתי מתקפות הטילים והכטב"מים שאיראן הפנתה לעבר ישראל באפריל ובאוקטובר 2024, וביתר שאת במלחמת 12 הימים ביוני האחרון שבמהלכה שיגרה יותר מ־500 טילים בליסטיים.
אחת התובנות של ישראל מרצף העימותים עם איראן היא שתשתיות קריטיות בתעשיות הביטחוניות חשופות לפגיעת טילים בליסטיים וכטב"מים, באופן שיצריך השקעה ניכרת על מיגון אתרי פעילות רגישים, תוך העברת חלק מקווי הייצור גם לחללים תת קרקעיים. מערכת הביטחון התקשתה למצוא עד כה מקורות מימון לתוכניות אלה ברקע הוצאותיה על המלחמה.
כך, חלק ניכר מהכספים הרבים שהתעשייה האווירית תכניס מעסקת טילי החץ החדשה שלה עם גרמניה יממן בינוי מאסיבי של תשתיות חדשות שיאפשרו לה להגביר את קצב הייצור של טילי ההגנה ומיגונן בעלות של לפחות מאות מיליוני דולרים.
במערכת הביטחון הדגישו בסוף השבוע כי ייצור הטילים לגרמניה לא יעשה על חשבון זמני האספקה לצה"ל. התשתיות החדשות שייבנו מכספי העסקה גם ישמשו את תע"א לטווח הארוך ויותאמו לייצור הדורות הבאים של טילי החץ תוך שמירה על קצב מואץ. תע"א תשלים בקרוב את פיתוח החץ 4 שיהיה נדבך משלים לחץ 3 וישפר את יכולות היירוט של טילים בליסטיים המאיימים על ישראל. על שולחן התכנונים נמצא גם החץ 5 שיענה לאתגרים ולאיומים עתידיים.
מוקדם יותר החודש גרמניה פרסה סוללה מבצעית ראשונה של חץ 3 בבסיס חיל האוויר שלה באזור ברלין. העסקה החדשה תאפשר לה לפרוס סוללה שנייה, שתשפר באופן ניכר את היערכותה אל מול הטילים הרוסיים כך שתספק הגנה לעוד מדינות באירופה.
בתעשיות הביטחוניות מעריכים שגרמניה תרצה עוד טילי חץ, גם את טילי החץ 4 וייתכן שגם את טילי החץ 5 כשיפותחו. כל עסקה כזאת תיטיב גם עם חברת תומר הממשלתית שמייצרת את מנועי החץ ובשנתיים האחרונות הכפילה יכולות ייצור תוך הגדלת מספר עובדיה.
הביצועים של החץ בשנתיים האחרונות מדברים בעד עצמם והפכו למקדם השיווק והמכירות המרכזי שלו. אלא שכל עסקת ייצוא של מערכת החץ דורשת אישור מוקדם מהממשל האמריקאי שהזרים לישראל בשני העשורים האחרונים מיליארדי דולרים למימון ההקמה של מערך ההגנה האווירי הרב שכבתי שלה המבוסס על טילי החץ, קלע דוד וכיפת ברזל. בימים הקרובים תתווסף לו מערכת ההגנה החדשנית של רפאל, אור איתן (בעבר נקראה מגן אור) שאמורה ליירט רקטות וכטב"מים באמצעות לייזר רב עצמה ובעלויות כמעט אפסיות. האישור האמריקאי לשתי עסקאות היצוא של החץ ניתן, בין השאר, בלחץ מצד ממשלת גרמניה על הבית הלבן. כל עסקה עתידית עם כל מדינה אחרת מסביב לטילי החץ תדרוש הליכי אישור נפרדים מול הממשל האמריקאי וייתכן שהוא יאשר וייתכן שלא.
2 צפייה בגלריה
מימין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ
(צילומים: Doug Mills/Pool via REUTERS ,REUTERS/Thilo Schmuelgen)
פרט ליכולות שמערך החץ הדגים במלחמה בולט מחירו הנמוך מאוד של כל מיירט שלו ביחס למחירו של מיירט במערכת ההגנה של לוקהיד מרטין האמריקאית THAAD. בעוד שמחיר של טיל חץ 3 ישראלי מוערך בכ־2 מיליון דולר מחירו של טיל יירוט של המערכת האמריקאית מוערך ב־12–15 מיליון דולר.
ספק אם בכוחה של לוקהיד מרטין להוריד את מחיר טילי ההגנה שלה באופן שיוכלו להתחרות עם מחירם הנמוך של הטילים הישראליים, הגם שביצועיהם פחותים מאלה של החץ 3. לפיכך, לא מן הנמנע שבבוא העת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ המבקש להאדיר ולהעצים את תעשיות הנשק האמריקאיות ינהג בקשיחות, או לכל הפחות בבררנות, ביחס לאישור עסקאות חץ עם מדינות נוספות.
3. העסקאות הביטחוניות של גרמניה עם ישראל הסתכמו בשנתיים האחרונות ביותר מ־10 מיליארד דולר, ועוד מדובר במדינה שהקנצלר שלה פרידריך מרץ הטיל בקיץ האחרון אמברגו נשק על ישראל בתגובה על החלטת הקבינט המדיני ביטחוני לכבוש את עזה. הגבלות היצוא מצד גרמניה הדאיגו את צה"ל בייחוד בשל מעמדה כספקית הנשק השנייה של ישראל אחרי ארה"ב, כשהיבוא ממנה כולל בין השאר מנועים לטנקי המרכבה והנגמ"שים שלו, כמו גם צוללות וכלי שייט לחיל הים.
בחסות הרגיעה היחסית הקנצלר מרץ הסיר באחרונה את האמברגו כצעד שהטרים ביקור שקיים בארץ לפני כשבועיים. אלא שגם בימים שגרמניה הפעילה מכבשי לחץ על נתניהו לסיים את המלחמה בעזה, בחשאי היא המשיכה לדבר עם התעשיות הישראליות ועם משרד הביטחון על רכישת נשק ממנה. שם הבהירו כי האמברגו הוא על הנשק שהיא מספקת לישראל ושמהלכיה לא כוללים הפסקת הצטיידות בנשק שישראל מספקת לה.
עם תקציב ביטחון של יותר מ־100 מיליארד דולר בשנה החולפת גרמניה נמצאת באמוק של התחמשות אל מול האיומים הנשקפים לה מרוסיה, שפלשה לפני כמעט ארבע שנים לאוקראינה. לפי הערכות, ב־2026 היקף תקציב הביטחון של גרמניה יגדל בעוד כ־10 מיליארד דולר, לקראת מימוש החזון שלה להיות כוח צבאי מוביל באירופה.
מגמת ההתחמשות חסרת התקדים של גרמניה מסומנת באגף לייצוא ביטחוני ובאגף הביטחוני־מדיני שבמשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות כהזדמנות פז לקידום עסקאות נשק נוספות איתה, תוך העמקת הקשרים הביטחוניים והמדיניים בין המדינות. בצל ההיסטוריה האיומה, גרמניה נחשבת כיום לאחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל ומספקת לה מטריית הגנה חזקה מפני יוזמות אנטי־ישראליות מצד מדינות אירופיות אחרות, בהן צרפת וספרד.
4. מלחמת 7 באוקטובר הזיזה לוחות טקטוניים באזור וישראל ממנפת את יתרונות הנשק שלה לשיפור עמדות לעת שתתייצב מציאות חדשה. טורקיה מתעצמת ומתחמשת בהיקפים מבהילים ובמהירות שיא, שואפת להתבסס בוואקום שהותירה קריסת משטר אסד בסוריה לפני כשנה.
מימוש שאיפותיה מאיים על ישראל ועל האינטרסים הביטחוניים שלה, כמו פגיעה בחופש התנועה במסדרונות אוויריים החשובים לחיל האוויר. תנאי סיום המלחמה בעזה שקבע טראמפ מיטיבים עם טורקיה ומלהקים אותה לתפקיד מרכזי במזרח התיכון המתחדש, גם בצל מתקפותיו שלוחות הרסן של הנשיא שלה רג'פ טאיפ ארדואן על ישראל, אגב עצירה מוחלטת של המסחר בין המדינות.
למרות התנגדות ישראלית נחרצת, טורקיה שואפת לשגר לעזה אלפי חיילים וברקע עומדת כל העת ההתקרבות של ארדואן לטראמפ. נשיא טורקיה מנצל את קרבתו לנשיא האמריקאי ומנסה להפיק ממנה תועלות אסטרטגיות, כמו הסכמה אמריקאית למכור לארצו מטוסי F-35. ארה"ב ביטלה ב־2019 עסקת מטוסים כזאת עם טורקיה בשל הצטיידותה במקביל במערכות נשק רוסיות מתקדמות. פרט למטוסי חמקן לארדואן אינטרס מובהק בתמיכה מצד טראמפ במהלכי התבססותו בסוריה ובעזה.
בישראל עוקבים אחר מהלכיה של טורקיה בדאגה, ומגיבים עליהם בהידוק היחסים המדיניים והביטחוניים עם קפריסין ויוון שמנהלות סכסוכים טריטוריאליים ארוכי שנים עם טורקיה. צבא קפריסין פרס בשנה האחרונה את מערכת ההגנה האווירית ברק MX שסיפקה לו התעשייה האווירית ויוון תצטייד בקרוב במערכות PULS לשיגור רקטות מדויקות לטווח של עד כ־300 ק"מ ובסכום של כ־750 מיליון דולר.
באופק הקרוב כבר נראית עסקת ענק שבמסגרתה תע"א ורפאל יספקו ליוון מערך הגנה אווירי רב־שכבתי מפני טילים ורקטות בסכום כולל של כ־3.5 מיליארד דולר. הוא מתוכנן להתבסס על המערכות ברק MX, קלע דוד וספיידר. מדובר עסקה בין ממשלות וחתימה עליה תהפוך את יוון למדינה השנייה בעולם שאליה רפאל תייצא את מערכת קלע דוד. הראשונה היא פינלנד, שרכשה אותה לפני כשנתיים ב־1.3 מיליארד שקל במסגרת שדרוג יכולותיה כלקח מפלישת רוסיה לאוקראינה.
ספק אם לוקהיד מרטין תוכל להפחית את מחיר טילי ההגנה שלה כך שיוכלו להתחרות עם טילי החץ. לכן טראמפ עלול לנהוג בקשיחות ביחס לאישור עסקאות חץ עם מדינות נוספות
בשבועות האחרונים מ"מ ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) גיל רייך ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה וראש המוסד המיועד האלוף רומן גופמן נפגשו ביוון עם מקביליהם להידוק התיאום הביטחוני והמדיני בין המדינות. בשבוע שעבר מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר נסע לקפריסין לתיאום שיתופי פעולה בין חילות האוויר. בתחילת השבוע אמורה להתקיים בירושלים פגישה משולשת של נתניהו עם ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס.
על סדר היום תעמוד עסקת הנשק כמו גם הקמת כוח צבאי משותף של שלוש המדינות שיאזן וירסן את מהלכי טורקיה בים התיכון ובסוריה. מהלך כזה אמור לספק לישראל עומק אסטרטגי רב־ממדי יציב שייתכן שהיא תזדקק לו בימים קודרים. כוח משולש כזה מול טורקיה יצטרך להיות רציני כדי להרתיע והנשק הישראלי עשוי לחזקו.
וזה לא רק נשק ישראלי. הקשר המתהדק במשולש המדינות מול טורקיה כרוך גם באינטרסים של עשרות מיליארדי דולרים בתחום האנרגיה, כמו פיתוח מיזמים להפקת גז טבעי ממעמקי הים התיכון שיסופק למדינות האיחוד האירופי ואבטחה משותפת של תשתיות שעתידות לקום. בינתיים, עוד לפני הפגישה המתוכננת עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, נתניהו ושר האנרגיה אלי כהן דיווחו על אישור הסכם הגז עם מצרים בהיקף של 112 מיליארד שקל לתקופה של 18 שנה. בישראל רואים בו נדבך המחזק את הבריתות האזוריות שלה עם יוון וקפריסין כמו גם עם מצרים עצמה.
5. עסקת הענק של אלביט מערכות מלפני כחודש עם "מדינה זרה" היא כזאת שאמורה להזרים כסף הנחוץ למערכת ביטחונית שעומדת במרכזה. זאת העסקה הגדולה בתולדות אלביט, היקפה כ־2.3 מיליארד דולר והיא נעשתה בתיווך ובמעורבות של משרד הביטחון. אתר המודיעין הצרפתי אינטיליג'נס אונליין דיווח כי המדינה המעורבת בעסקה היא איחוד האמירויות. הערפל המכוון על העסקה נובע, בין השאר, מאזהרה מצד המדינה שאיתה נחתמה כי אם פרטיה ייחשפו – היא תבוטל באופן שכביכול יפגע בביטחון מדינת ישראל. משרד הביטחון ואלביט מסרבים להתעמת עם שאלות רבות בנושא.
בחסות הסודיות הם מתחמקים ממסירת הסברים ותשובות. הדיווח באתר הצרפתי, ברקע החשיפה בכלכליסט, מעמידים את מערכת הביטחון במצב מביך שמעלה תהיות. רק בשבועות האחרונים קצינים בצה"ל ובחיל האוויר הזהירו כי אספקת מטוסי F-35 לסעודיה תסכן את היתרון הצבאי שלהם באזור וכעת ישראל היא שעושה זאת - לעצמה. "הזיה ויציאה להרפתקה מסוכנת", אמר על העסקה בכיר ביטחוני המצוי בפרטיה בשיחה עם כלכליסט. לדבריו, "מערכת הביטחון מנסה לעמוד בהתחייבותה לסודיותה המוחלטת של ההתקשרות ובשם אותה סודיות בכיריה מנסים להיחלץ מהצורך למסור עליה הסברים".
אחת השאלות המרכזיות היא מדוע עסקה כה רגישה צריכה להיעשות עם איחוד האמירויות לפי הדיווח של אינטיליג'נס אונליין, או בכלל עם כל מדינה אחרת. התעשיות הביטחוניות נמצאות בשיא של כל הזמנים ומרוויחות בכל שנה מיליארדי דולרים ממרוץ הנשק העולמי כך שזמינות של כסף לא אמורה להוות עבורן אתגר בלתי פתיר. גם לא ברור כיצד ישראל מבטחת במסגרת התקשרות כזאת את המערכת הרגישה.
