בלעדי
ביקורת על התעלמות היועמ"שית מתלונה על יחסי בלט-כחלון
תחקיר כלכליסט חשף יחסי "תן וקח" שהתקיימו לכאורה בין ראש אח"מ בועז בלט לבין ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית רואי כחלון. שוטר לשעבר בלהב 433 פנה שלוש פעמים ליועמ"שית בדרישה לבדוק את הממצאים - אך כמעט שנה לא קיבל שום מענה. נציב קבילות הציבור קבע שהתלונה שהוגשה לו על התנהלות היועמ"שית מוצדקת
נציב קבילות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, קבע היום (ב') שתלונה שהגיש לו שוטר לשעבר בלהב 433 על היעדר התייחסות במשך קרוב לשנה מצד היועמ"שית גלי בהרב מיארה לפניות שלו אליה לבדוק את ממצאי תחקיר כלכליסט – היא תלונה מוצדקת.
מדובר בתחקיר שפורסם במרץ 2025, וחשף קשרים ויחסי גומלין בעייתיים לכאורה שהתקיימו בין ראש אגף החקירות והמודיעין (אח"מ) ניצב בועז בלט לבין עו"ד רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית ולשעבר מ"מ נציב שירות המדינה.
למרות פניות חוזרות של המתלונן ליועמ"שית החל ממאי 2025, עד היום - 10 חודשים מפנייתו הראשונה - הוא לא זכה לכל מענה, אף ששטח בתלונתו ממצאים חמורים שהעלה תחקיר כלכליסט וממצאים נוספים. מדובר בתלונה רגישה היות שנשוא התלונה - ניצב בלט - הוא הגורם המשטרתי הבכיר שמולו היועמ"שית ולשכתה מקיימות קשרי עבודה שוטפים וישירים.
הנציב פינקלשטיין בדק את התלונה שהוגשה לו בנובמבר על השיהוי במענה, ולשם כך פנה בעצמו ללשכת היועמ"שית הן בכתב והן בעל פה, אך חרף "בקשות רבות מטעם הנציבות", כפי שכתב בהחלטתו שניתנה היום, לשכת היועמ"שית לא העבירה אליו כל התייחסות בעניין. פינקלשטיין קבע כי "בהתנהלות כזו יש כדי לפגוע בעבודת הביקורת של הנציבות. הדבר מקשה על הנציבות לבצע את תפקידה ומנוגד להוראות הדין".
פינקלשטיין כתב בהחלטתו כי למרות שלוש פניות של המתלונן ליועמ"שית, אף אחת לא נענתה כלל וקובע ש"היעדר המענה לפניותיך אינו תואם את הדין ואת הנחיותיה של היועצת עצמה". פינקלשטיין מצטט את סעיף החוק הרלוונטי המחייב רשות ציבורית להשיב לפונה בתוך 45 יום, דבר שלא נעשה חרף "חובה קבועה מפורשות בחוק, ותכליתה ברורה. יש בקיומה כדי לחזק את אמון הציבור ברשות". לפיכך הוא כותב למתלונן כי "מצאתי את תלונתך מוצדקת".
פינקלשטיין הוסיף כי "אין זו הפעם הראשונה שבה מתברר לנו כי לשכת היועצת לא השיבה בכתב לפניות מצד אזרחים. אין מנוס מלהעיר כי מדובר בהתנהלות מטרידה, אשר חובה על היועצת לתת עליה את הדעת ולעשות את המאמץ הנדרש כדי למנוע את הישנותה". הוא סיכם כי בהתאם לסמכותו הוא "ממליץ" ליועמ"שית להשיב לפניות בהקדם, ומעבר למקרה הנקודתי כתב ש"מצאתי להמליץ ליועצת לערוך הפקת לקחים ממקרה זה וממקרים קודמים, כדי להבטיח שבעתיד פניות אזרחים ללשכתה ייענו כנדרש".
התחקיר העלה שאלות על ההמלצות ההדדיות בין בלט וכחלון
בתחקיר כלכליסט נחשף שכחלון, אשר מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, דחף ופעל מאחורי הקלעים לקידומו של בלט לראש אח"מ, תפקיד שאליו מונה על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בספטמבר 2024, וזאת לאחר שקודם לכן פעל כחלון מאחורי הקלעים למינוי בלט למ"מ ראש להב 433.
בהמשך, ניצב בלט המליץ על כחלון לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה, וצייד אותו בדצמבר 2024 במכתב המלצה מנופח ועמוס סופרלטיבים עם פרטים לכאורה לא נכונים לגבי ניסיונו המקצועי של כחלון. בלט ייחס לכחלון במכתב ההמלצה כמה פעמים את ההגדרה "מנהל בכיר בשירות המדינה" - הגדרה שהיועמ"שית בעצמה ראתה כשקרית, על פי מכתביה מאז ועמדתה לבג"ץ, שלפיה כחלון נעדר ניסיון ניהולי בכיר. היא אף הורתה על בדיקה משמעתית נגד כחלון בחשד לניפוח קורות חייו, שטרם הסתיימה (כחלון בעצמו טוען ביחס לכך ל"עינוי דין", והתלונן לנציב פינקלשטיין, שבעקבות זאת ביקר את התנהלות היועמ"שית בעניין).
עוד נחשף בתחקיר כלכליסט כי תחת כהונתו בעבר של בלט כראש היאל"כ (היחידה הארצית לאכיפה כלכלית) בלהב 433, קודמה אחותו של כחלון לתפקיד קצונה יוקרתי. בחודש יולי פורסמו באתר "וואלה" פרטים נוספים המחזקים את ממצאי תחקיר כלכליסט, לפיהם כחלון נפגש פעמיים עם בן גביר בטרם החלטתו על מינוי ראש אח"מ ודחף מולו את מועמדותו של בלט תוך אמירות שינעמו לאוזנו של השר.
את המידע הזה שטח המתלונן בפניותיו לבהרב מיארה בדרישה לבדוק ולחקור את מערכת היחסים הזו, ה"נגועה בשוחד לכאורה", כטענתו בתלונה. הוא כתב שבלט, מתוקף תפקידיו במשטרה, היה מודע היטב לעובדה שכחלון לא היה מנהל בכיר בשירות המדינה, ולמרות זאת "חזר שלוש פעמים על פרט שקרי מובהק כשהאמת ידועה לו היטב" - וזאת לאחר שכחלון פעל קודם לכן למינויו לראש אח"מ. כאמור, היועמ"שית לא משיבה לפניותיו של המתלונן כבר קרוב לשנה, מה שכעת הביא לביקורת החריפה שקיבלה, ולא לראשונה, מצד הנציב פינקלשטיין.
נזכיר כי בתגובה לתחקיר נמסר מהמשטרה ביחס לבלט כי "מדובר בקצין שמונה לתפקידו על סמך מקצועיותו, ניסיונו והישגיו הרבים". כחלון מסר אז כי "הבחירה בי לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה התבססה על שיקולים מקצועיים בלבד. ההמלצות ואותות ההצטיינות שקיבלתי לאורך השנים במסגרת תפקידיי הבכירים בפרקליטות המדינה, מדברים בעד עצמם. כל טענה אחרת בנושא היא שקרית וחסרת יסוד, ופוגעת בכלל שומרי הסף ובתדמית השירות הציבורי".
