משפט שדה
מזדורוב עד ג׳וני דפ: כשהשיח ברשת מאתגר את בתי המשפט
את מעורבותם של פעילים ברשתות החברתיות אי אפשר למנוע, מה שמעלה שאלה לגבי מידת השפעתם על החלטות מערכת המשפט והאכיפה. ספרה החדש של ד”ר ענת פלג מציג את התופעה ומנסה לתת לכך תשובה
"רשת שופטת", שם ספרה של ד"ר ענת פלג (הוצאת מטר), הוא רפרנס מבריק ל"רשות השופטת". ה"רשת" היא תחרות ל"רשות", והיא גם איום עליה. הרשת מקימה בתקשורת ובמיוחד במחילות הרשתיות בתי משפט אלטרנטיביים שמתחרים ומאתגרים את המונופול הרשמי והמדינתי של השפיטה. "רשת שופטת", כותבת פלג, "היא רשת דעתנית ואקטיביסטית של דיונים מקוונים, המתעוררת ברשתות החברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות - לעתים באופן ספונטני ולעתים בידי בעלי אינטרסים. רשת שופטת מעצבת את התודעה הציבורית, ומכוננת יחס ציבורי ביקורתי כלפי מערכת המשפט והאכיפה". ברשת משתתפים ופעילים אזרחים דעתנים ואכפתיים לצד בעלי עניין, המשקיעים כסף רב בהנדוס ובעיצוב התודעה הציבורית. אלה כמו אלה "אינם מקבלים את החלטותיה של מערכת המשפט כמילה האחרונה, והם נאבקים למען מה שנתפס בעיניהם כצדק גם לאחר הכרעת הדין הרשמית". התוצאה היא "מרחב חדש של שיפוט ציבורי".
1. זדורוב: השפעה ותיקון
אין ספק שבמרחב הישראלי, המעורבות הגדולה ביותר של הרשת השופטת במהלך משפט היא בפרשת רומן זדורוב שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה וזכה למשפט חוזר ולזיכוי אחרי כ־15 שנות מאסר.
המעורבות הרשתית המסיבית הזו הרגיזה אז כהוגן את ראשי מערכת המשפט. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור יצאה בחריפות נגדה, במיוחד נגד הסדרה "צל של אמת". פרקליט המדינה דאז שי ניצן תקף: "זוהי סכנה ממשית לדמוקרטיה. משפטים פליליים אינם תוכנית ריאליטי, שבה הציבור מתבקש לסמס אם הנאשם הוא 'אשם' או 'זכאי'". "צל של אמת" בנתה בית משפט אלטרנטיבי של ראיות, חוקרים פרטיים, עדים ושופטים, שפעלו במקביל למשפט הרשמי ואתגרו את מהלכיו.
את התוצאה מתארת פלג: "חלק מהממצאים שגילו המשתמשים השפיעו על עריכת המשפט החוזר ועל הזיכוי הסופי". והיא מוסיפה: "פרשת זדורוב היתה דוגמה מובהקת לאופן שבו השיח ברשת שופטת תרם להרחבת המודעות הציבורית לעיוותי חקירות ודין". מהדברים האלה עולות בעצם שתי קביעות. האחת שממצאי המשפט המקביל ברשתות השפיעו על עריכת המשפט החוזר והזיכוי. והשנייה, שההשפעה הזו תיקנה את עיוות הדין שגרמה מערכת המשפט הרשמית. את שתי הבשורות המרעישות האלה פלג אינה מבליטה לכותרת או למסקנה מרכזית, אבל כשהיא מסיקה אותן כך מפרשת זדורוב היא מחזקת למעשה את השאלה הגדולה שעולה מהספר: עד כמה משפיעות הרשתות על שופטים ומשפטים. ולשאלת מיליון הדולר הזו נחזור בהמשך.
ד”ר ענת פלג. מרחב חדש של שיפוט
(צילום: יואב פלג)
2. גולן: המשפט האלטרנטיבי
ברשת מתנהל משפט ציבורי. לפעמים במקביל למשפט האמיתי ולפעמים במקומו. אייל גולן למשל. מערכת המשפט הרשמית חקרה את מעורבותו בסדרת פרשות מין עם קטינות. אביו הורשע ונכלא, אבל הזמר עצמו הצליח לחמוק אל מתחת לסף הראיות שנדרש לאישום פלילי. אולי גם הערצת החוקרים כלפיו סייעה לו. אלא שכאן נכנסו הרשתות לפעולה והטילו על גולן את מגוון הסנקציות שעומד לרשותן: ביוש, ביטול ודרישה להתנצלות פומבית. משפט הרשת חושף פרטים ועובדות שנועדו לבייש את החשוד. לגבי הביטול כותבת פלג: "אחד הניסיונות הבולטים בישראל לביטול התחולל בעקבות חקירת 'משחקי חברה', שבה נחשד הזמר אייל גולן בעבירות מין בקטינות. לאחר חשיפת הפרשה, התארגנו קבוצות שונות ברשתות החברתיות לקריאה למנוע את הופעותיו, ומנגד התגייסו קבוצות אחרות להגנתו".
סגירת התיק הראשונה של גולן ב־2014 לא הייתה סוף פסוק. פלג מציינת שתי תחנות נוספות שניסו להחזיר את גולן למסלול הפלילי. אחרי פרוץ תנועת "מי־טו" ב־2019 פורסמו תחקירים שקראו לפתוח מחדש את תיק החקירה. בדצמבר 2024 חשפה עצמה אחת המתלוננות נגד גולן טאיסה זמולוצקי בראיון לרוני קובן ועמרי אסנהיים בכאן 11 ותיארה בפירוט את הניצול המיני מצד גולן. השיח בעד ונגד גולן (וזמולוצקי) ניצת מחדש ברשתות. האכיפה הפלילית אמנם לא התעוררה לחיים, אלא שהפעם בוטלו הופעותיו שהוזמנו על ידי חברות במשק. כ־50 ראשי ערים הודיעו שלא יזמינו אותו לאירועים עירוניים והמחזמר "זה אני" המבוסס על שיריו ירד מהבמות.
3. דפ: מכונת הרעל הראשונה
"משפט הטיקטוק הראשון" – כך הוכתרה תביעת הדיבה שהגיש כוכב הקולנוע ג'וני דפ נגד אשתו לשעבר השחקנית אמבר הרד. הרד טענה במאמר ב"וושינגטון פוסט" להיותה קורבן לאלימות מינית ופיזית מצד דפ. המשפט שנפתח ב־2019 הפך לתופעה תקשורתית חסרת תקדים. "היקף השיח על המשפט עלה פי ארבעה על הדיונים על התנהלותו של הנשיא ביידן, פי חמישה על הוויכוח סביב זכותן של נשים להחליט על ביצוע הפלות, ופי שישה על הסיקור של המלחמה באוקראינה", כותבת פלג. כלומר, הקטטה המשפחתית הזו בין זוג הסלבריטאים היתה הדבר שעניין את האמריקאים יותר מכל דבר אחר. אבל, העניין של הרשתות לא היה סימטרי ולא שווה כוחות. מעריצי ומעריצות דפ שלטו בשיח. "מאחורי הקלעים", כותבת פלג, "פעלה מכונת רעל משומנת היטב. מיליוני משתמשים ברשתות החברתיות כינו את הרד שקרנית, מניפולטיבית ואף חולת נפש". ואם מדובר במכונת רעל, מציינת פלג "מחקר אקדמי ראשון שנערך על המשפט וחשף כי 11% מהמשתתפים בקהילות התומכות בדפ היו בוטים שהפיצו מסרים מיזוגנים ורעילים נגד הרד". התמיכה הגורפת בדפ נזקפה להיותו הכוכב הנוצץ יותר בין בני הזוג, אבל בעיקר לשימוש המתוחכם, הדורסני והשקרי של יועצי התקשורת שלו באלגוריתם של הרשתות החברתיות. התוצאה היא שהרד ספגה מפלה כפולה: באולם בית המשפט וברשתות החברתיות.
4. נתניהו: הפיכה משטרית
פלג מציינת מחקר על החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים 2018–19 שבו נמצאו שלושה מאפיינים חוזרים: "מסרים נגד האליטות, מסרים המדגישים את תכונותיהן הטובות של אנשים הקרובים למנהיג, וקריאות לחיזוק האזרחים על חשבון האליטות".
נתניהו הפעיל שני חשבונות פייסבוק. לצד זה הרשמי, הוא פתח ערוץ אישי שבלטו בו מסרים פופוליסטיים נגד "האליטות הישנות" בשמאל ובתקשורת, שתפרו לו תיקים כדי להפילו מהשלטון. זה המסר שביסס את נאומו חסר התקדים בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום פתיחת משפטו; זה המסר שהפך אותו מנאשם למאשים; זה המסר שעליו כונן את ההפיכה המשטרית. וזה גם המסר נגד מערכת המשפט שאימץ ידידו באותם ימים דונלד טראמפ במשפטו בפרשת תשלום דמי השתיקה לכוכבנית הפורנו סטורמי דניאלס. "משפטי טראמפ ונתניהו", מסכמת פלג, "החישו את האופן שבו הפכה רשת שופטת לחלק בלתי נפרד מההליך המשפטי והפוליטי והגלובלי במאה העשרים ואחת".
5. ברק: השפעה על עלים נידפים
הרשת השופטת היא השלב האבולוציוני החדש בהמשך למה שנודע פעם “משפט התקשורת” – הפלטפורמות המסורתיות שנטלו חלק במלאכת השפיטה, בעיקר עיתונאים ופרשנים. ברשת נמחקה גם ההיררכיה הזו וכולם מוזמנים להניח את מרכולתם בכיכר השוק המקוונת. ד”ר ענת פלג, המשנה לנשיא מועצת העיתונות וחוקרת משפט־תקשורת באוניברסיטת בר־אילן עסקה במשפט התקשורת בספרה “דלתיים פתוחות” ב־2012. לשאלתה האם שופטים מושפעים, ציטטה מדברי נשיא העליון דאז אהרן ברק: “יש שופטים שעמדותיהם מוצקות, ויש שופטים שהם כעלה נידף, ולתקשורת יש השפעה במצבים כאלה”. יש שופטים שקוראים כל מילה שנכתבת על התיקים שלהם ויש שמדירים עצמם לגמרי מהתקשורת. בכל מקרה, קשה לערוך מחקר אמין על מידת ההשפעה בגלל הספק באמינות התשובות כי לא יימצא השופט שיודה בהשפעה של התקשורת והרשתות על פסיקתו.
