דעה
כיצד האקזיט של קרביין עשוי להפוך את Axon לחברה ששווה חצי טריליון דולר
הרכישה של קרביין (Carbyne) על-ידי אקסון תמורת כ-700 מיליון דולר היא הרבה מעבר להישג פיננסי. היא מהווה סימן ברור לכך שמייסדים נחושים, חדשנות בענן, וההתעצמות של תחום הבטיחות הציבורית המקוונת מעצבים מחדש את עתיד ה-GovTech העולמי
בשבוע שעבר זכיתי, כמשקיע מוקדם וחבר דירקטוריון, לראות מהשורה הראשונה את הרכישה של Carbyne (קרביין) על-ידי Axon Enterprise (אקסון) תמורת למעלה מ-625 מיליון דולר.
מעבר לתוצאה הנהדרת עבור היזמים, הצוות, קופת האוצר והמשקיעים (כולל אותנו), העסקה הזו משקפת תופעה רחבה הרבה יותר, שינוי דורי באופן שבו ממשלות פדרליות, מדינתיות ועירוניות מגנות, משרתות ומגיבות, וכיצד חברות טכנולוגיה הופכות לגורם מרכזי במעבר הזה.
כמה תובנות על השוק, ועל החברה עצמה.
דו"ח עדכני מעריך כי שוק התוכנה לבטיחות הציבורית צפוי להגיע ל-36.5 מיליארד דולר עד 2030, לעומת 16.4 מיליארד דולר ב-2022, שיעור צמיחה שנתי של למעלה מ-10%. לסגמנט שנחשב בוגר יחסית, קשה למצוא כיום תחומים הצומחים בקצב כזה.
במקביל, שחקניות GovTech מובילות נסחרות במכפילים גבוהים, הודות להכנסות חוזרות, תשתיות קריטיות, ויציבות התקציבים של רשויות ממשלתיות.
במילים פשוטות: עולמות השיטור, החירום, והביטחון הציבורי עוברים ממערכות ישנות לענן, ממוצרים לפלטפורמות, ומתגובה מיידית ו"טיפשה" לניהול חכם ומבוסס-מידע.
לקח לשווקים כמעט עשור להבין את זה, אבל היום המשקיעים מבינים שחוזים רב-שנתיים עם רשויות ממשלתיות עבור תשתיות קריטיות, מהווה זרם הכנסות יציב, רווחיות גבוהה ותחרות מועטה ביחס לשווקי התוכנה הארגונית.
בשטח, זה נראה כמו מהפכה של מכשירים ומערכות מקוונות, ממצלמות גוף ורחוב, דרך מערכות ניתוח חיישנים ומרכזי בקרה, ועד רחפנים ככוחות תגובה ראשונים, מוקדי חירום מבוססי ענן, ו-Dispatch חכם המונע ב-AI.
כל הטכנולוגיות הללו כבר נמצאות בתקציבים, בהטמעות, ובאופן הולך וגובר מתמזגות לכדי מערכת הפעלה אחודה.
החזון של אקסון כאן די ברור - לחבר את כל החלקים יחדיו לכדי חבילה שכל כוח שיטור בעולם ישתמש בו END TO END, ובכך להיות שחקן דומיננטי לחלוטין בכל שרשרת הערך - תוכנה, חומרה, טלפוניה וסגירת מעגלים מהירה משמעותית לאזרח בקצה. אם יצליחו לממש את החזון הזה ביחד עם קרביין ועוד חברות שוודאי ירכשו בדרך, הרי הדרך של אקסון סלולה לבנות חברה שצומחת בעשור הקרוב 30% בשנה ויותר, ועושה מעבר ממוצרים עם מרווחים נמוכים יותר כבסיס מערכת היחסים (הטייזר ומצלמת הגוף) למוצרי תוכנה עם שולי רווח גבוהים מאוד (כמו קרביין).
אבל גם תחומים משיקים נהנים מהגל.
Tyler Technologies ו- HEXAGON (תוכנה למגזר הציבורי), ו-Via (תחבורה) אמנם פועלות בשווקים שונים, אך כולן חולקות את אותו DNA:
עוגן לשירות איכותי לאזרח אל מול רשות ממשלתית, וחוזים ארוכי טווח, מייצרים אין סוף מוצרים נוספים שניתן למכור לאותה רשות.
בקצרה, האקזיט של קרביין איננו יוצא דופן, אלא הוכחה לשינוי קטגוריה רחב בהרבה.
השווקים היום מבינים שהשקעות בתחומי GovTech אינם תחילתו של גל, אלא גאות עולמית שאנו רק בתחילתה.
חוסן מעל הכול
במהלך חמש השנים בהן עבדתי עם צוות קרביין, הסיפורים רבים, אבל החוט המקשר ביניהם פשוט: המייסדים לא ויתרו לעולם. כשפגשנו את החברה לראשונה לפני תשע שנים, היא נקראה Reporty – אפליקציה צרכנית שניסתה "להחליף" את מוקד החירום. רעיון מעט טיפשי, ואכן הוא נכשל. במקום להרים ידיים, המייסדים ביצעו פיבוט רציני – הגדירו מחדש את הארכיטקטורה, ובנו את החברה סביב תובנה אחת: העתיד של מוקדי החירום יהיה מבוסס ענן ותוכנה.
כשפגשתי את אמיר ואלכס שלוש שנים מאוחר יותר, עם מיקוד מחודד ההבדל היה עצום, וזה מה שהוביל אותנו להשקיע. ואז הגיעה מגפת הקורונה. משקיע שכבר חתם על Term Sheet, עם מסמכי העסקה הסופיים ביד, נסוג ברגע האחרון. רוב היזמים היו קורסים ברגע כזה. אבל הצוות של קרביין, יחד עם המשקיעים הקיימים, מצאו פתרון זמני, שמאוחר יותר הפך לברכה: הצטרפותם של Cox Ventures, שהפכו לשחקנים מרכזיים בפרק הבא. ֿוזו רק דוגמה אחת. היו תקלות חיבור אצל לקוחות, אינטגרציות מורכבות, ולילות לבנים בהם הצוות שמר על מערכות קריטיות שפשוט אסור להן לקרוס. בכל פעם- הצוות הגיע, עבד, שיפר, ובנה אמון. עיר אחרי עיר, רשות אחרי רשות.
מנהיגות ללא אגו ותרבות שמאפשרת SCALE
אחת הסיבות הפחות מדוברות להצלחת קרביין טמונה במייסדיה, אמיר אליחי ו-אלכס דיזינגוף, שבנו חברה שמוגדרת לא פחות על-ידי התרבות שלה מאשר על-ידי המוצר שלה. הם השלימו זה את זה, ידעו לנהל כל אחד את תחומו, וחשוב מכל, גייסו אנשים טובים מהם. בכל הפורטפוליו שלנו קשה למצוא צוות הנהלה, ברמת C-Level ו-VP, באיכות כזו בכל שלב צמיחה. הם מכרו חזון ברור, בנו תרבות שבה אנשים מאוד מוכשרים ובכירים מחברות גדולות הרגישו נוח להגיע לחברה קטנה בהרבה ולפעול בה כאילו זה הבית שלהם ,לא רק של המייסדים.
אמיר ואלכס ראו את עצמם לא כ“מייסדים השומרים על הכס”, אלא כבוני ארגון. הם היו מעורבים כשהיה צורך, אך סמכו על הצוות שיקח אחריות. ועד היום, אמיר מסוגל לציין בעל פה את השמות של כל לקוח ולקוח פוטנציאלי, את ההכנסות מאותם לקוחות וגם בכמה יגדלו בעת חידוש החוזה, רמת מעורבות תפעולית נדירה שמגדירה הנהגה אמיתית בתחומי B2G.
יותר מאקזיט
האקזיט של קרביין הוא הרבה מעבר להצלחה פיננסית, הוא אישוש לכך שהתחום שנחשב שנים לנישתי, הופך סוף-סוף למיינסטרים.
ולי אישית, לראות שתיים משלוש החברות שבהן השקענו לפי התזה הזו- ויה (NYSE: VIA) ו-Carbyne מגיעות להצלחות משמעותיות באותו רבעון, זו תחושת סיפוק והוכחה חזקה מאין כמוה. וזו רק ההתחלה.
ליאור פרושאור השקיע ב-"Carbyne" כשותף בקרן ״Hanaco”, ומשמש כחבר דירקטוריון בחברה
