סגור
בארי טאף מנהל לשעבר בחטיבת השווקים בבנק ישראל
מנהל חטיבת השווקים לשעבר בבנק ישראל בארי טאף (צילום: נועם מוסקוביץ')

ראיון
בארי טאף: "קריסת SVB לא מסכנת את המערכת אבל בעלת השלכות מאקרו כלכליות"

המנהל לשעבר של חטיבת השווקים בבנק ישראל מזהיר מפני פגיעה ישירה ועקיפה בהייטק הישראלי. "לקחת כסף מהחרדים כדי לתת אותו לההייטק נראה כמשימה קשה מבחינה פוליטית כעת"

קריסת SVB לא מסכנת את מערכת הבנקאות אבל יהיו לה השלכות מאקרו־כלכליות מרחיקות לכת — כך סבור בארי טאף, מי שעמד בראש חטיבת השווקים של בנק ישראל בשנים הקשות של המשבר הפיננסי של 2008. בין היתר, הוא צופה האטה בקצב העלאת הריבית ומזהיר מפני פגיעה ישירה ועקיפה בהייטק הישראלי.
כמי שחווה את המשבר הפיננסי הגדול, האם אתה רואה סיכון מערכתי כמו שהיה אז, או שאנו באירוע נקודתי?
"אני לא רואה סיכון מערכתי. זה בנק שהתמחה בתחום מאוד ספציפי (סטארט־אפים — א"פ) והיה חשוף לסיכונים מאוד ספציפיים. זה מוסד פיננסי שטיפס על עצים גבוהים מדי ולקח על עצמו חשיפות גדולות מאוד לסיכונים גדולים".
יש עוד כמה בנקים בצרות שגם לקחו סיכונים דומים וגם חשופים לאותם תחומים, כמו סיגנצ'ר בנק, פירסט רפאבליק בנק ו־ווסטרן אליאנס.
"אסור להיות שאננים, ובפרט לא בכל הקשור לשווקים פיננסיים שם דברים קורים במהירות הבזק. המזל כעת הוא שנקודת ההתחלה יחסית טובה: הכלכלה הריאלית של ארה"ב חזקה יחסית, אבל בעיקר ננקטו צעדים בקשר לניהול סיכונים וניטור כלקח מהמשבר של 2008. לרשויות בארה"ב ניסיון רב, והם יודעים לטפל באירועים כאלו. ולראיה, הם כבר בפנים ומחפשים קונה".
טאף מסביר, שאף על פי ש־SVB הוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד למצב בישראל, שבו כמעט כל האשראי הוא בנקאי, בארה"ב חלק גדול מאוד מהאשראי מגיע משוק ההון. עוד, לדבריו, "אין 100% בתחומים האלו. אף על פי שכל מערכות הפיקוח הרבה יותר חזקות ־ עדיין קורסים בנקים".
יהיו השלכות מאקרו לקריסה?
"ראשית כל, האירועים האלו עשויים להשפיע על ההחלטות הבאות של הפד על גובה הריבית. ייתכן שיו"ר הפד ג'רום פאוול וחבריו ייזהרו עוד יותר עם העלאות הריבית ויורידו את הקצב. האירוע הזה די קושר את ידיהם בטיפול באינפלציה. מצד אחד הם רוצים לרסן את האינפלציה ולהעלות חזק את הריבית, אך מצד שני יש עכשיו יותר חששות לגבי היציבות הפיננסית של המערכת בגלל מה שקרה ל־SVB. יש פה התנגשות של יעדים".
יש לקריסה גם היבט ישראלי שכן לא מעט חברות הזנק השתמשו בשירותים של הבנק. עד כמה האירועים האלו יפגעו בתעשיית ההייטק הישראלית בכלל ובסטארט־אפים בפרט?
"היא תושפע פעמיים. פעם אחת, יכול להיות נזק ישיר לתחום ההייטק שכן יהיו חברות שיפסידו כסף ולא יקבלו את כולו בחזרה. כמו כן, גם אשראי מהבנק הזה לא יקבלו יותר. אך ישנו גם נזק עקיף: הפגיעה בתחום ההייטק כולו, שכל כך חשוב לכלכלת ישראל.
"דבר לא פחות חשוב ומטריד הוא העיתוי - הכי גרוע אפשר להעלות על הדעת עבור ההייטק הישראלי. המהפך המשטרי ממילא מאוד מחליש את תחום ההייטק. קריסת SVB מתווסף לנזק שנגרם בגלל החקיקה הנוכחית. אנו שומעים כל הזמן על כך שהמשק הישראלי 'איתן' ושההייטק 'חזק ויציב'. וזה נכון. אבל אנו כעת מבינים כי לא המשק ולא ההייטק חסינים מכל הסיכונים.
"היהירות של קובעי המדיניות, שחושפים את המשק הישראלי בכוונת מכוון לסיכונים באמצעות מדיניות מכוונת ומניחים שהכל בסדר וששום דבר לא יכול לקרוס - היא מרשם לאסון עתידי. אתה אף פעם לא יודע מאיפה יגיע הסיכון הבא".
ראש הממשלה ושר האוצר כבר הבטיחו סיוע לחברות שנתקעו.
"אלו מילים ריקות. אני לא מאמין שהם יכולים לעשות את זה: לקחת כסף מהחרדים כדי לתת אותו לההייטק נראה כמשימה קשה מבחינה פוליטית כעת. ייתכן שזה דבר חכם, אבל אינני רואה שהממשלה הנוכחית עושה דברים חכמים בתחום הכלכלי".